אלקטריק פילדס

אלקטריק פילדס
Electric Fields
אלקטריק פילדס במהלך החזרה הגנרלית לחצי הגמר הראשון של אירוויזיון 2024
אלקטריק פילדס במהלך החזרה הגנרלית לחצי הגמר הראשון של אירוויזיון 2024
אלקטריק פילדס במהלך החזרה הגנרלית לחצי הגמר הראשון של אירוויזיון 2024
מקום הקמה אדלייד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה עממית, מוזיקה אלקטרונית, מוזיקת נשמה עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
חברים
זכריה פילדינג
מייקל רוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלקטריק פילדס (באנגלית:Electric Fields) הוא צמד מוזיקלי אוסטרלי, המורכב מהסולן זכריה פילדינג והקלידן מייקל רוס. הצמד משלב מוזיקת נשמה מודרנית עם התרבות האבוריג'ינית באוסטרליה, תוך שהוא שר בשפות יאנקוטייטיירה, פיטיאנטיאטיירה ואנגלית. במרוצת השנים הוציא מספר סינגלים ומיני-אלבום אחד. כמו כן, ייצג את אוסטרליה באירוויזיון 2024, שהתקיים במאלמה שבשוודיה, עם השיר "One Milkali (One Blood)".

קריירה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2011–2020: הקמה ו-Inma

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 ניגש פילדינג לאודישן לעונה השלישית של התוכנית "The X Factor Australia". הוא ביצע את שירה של טרייסי צ'פמן, "Talkin' 'bout a Revolution", ולא עבר לשלב הבא. ב-2013 נבחן מייקל רוס לעונה החמישית של התוכנית. הוא ביצע את "You Can't Hurry Love" של פיל קולינס, וכמו פילדינג, העלו מאמציו להעפיל לשלב הבא חרס.[1]

מאז 2015 השניים מופיעים כיחד כצמד אלקטריק פילדס. יחד החלו ליצור מוזיקת פופ, נשמה ואלקטרוניקה. סגנונו המוזיקלי של הצמד תואר כ"דאפט פאנק בשילוב מוטיבים מיצירותיה של נינה סימון.[1]

ביוני 2016 הוציא את המיני-אלבום הראשון שלו, Inma, שנגזר משם טקס תרבותי של נשות האנאגו.[2] דניאל בראונינג, מגיש ומפיק של הרדיו הלאומי ABC, סבר כי מדובר ביצירה מלאת רגש. עוד הוסיף כי כוחם המוזיקלי של רוס ופילדינג יחד עוצר נשימה. לאורך היצירה מופיעים כמה משפטים בשפות האם של פילדינג, יאנקוטייטיירה ופיטיאנטיאטיירה.[3] באותה שנה הושמע המיני-אלבום בפסטיבלים רבים, דוגמת "ספיריט", פסטיבל האופנה של אדלייד וב"טריפל ג'יי".[4] כמו כן, זכה הצמד בפרס אמילי בורוז, שניתן לקידום אמנים ולהקות מדרום אוסטרליה.[5]

אלקטריק פילדס זכה בפרס "תגלית השנה" בטקס פרסי המוזיקה הילידית באוסטרליה לשנת 2017. בשנה שלאחר מכן הועמד לפרס "אמן השנה" באותו האירוע.[6]

בדצמבר 2018 נחשף כי הוא עתיד להשתתף ב-Eurovision – Australia Decides, הקדם האוסטרלי לאירוויזיון 2019.[7] ב-9 בפברואר 2019 הופיע על בימת התחרות עם השיר "2000 and Whatever", ודורג במקום השני.[8] במאי מסר את נקודות צוות השיפוט האוסטרלי בגמר האירוויזיון.[9] מאוחר יותר יצא לסיבוב הופעות ברחבי אוסטרליה.[10]

ב-3 באפריל 2020 שיתף הצמד פעולה עם הלהקה הנורווגית קיינו, והוציא את "Would I Lie".‏[11] מאוחר יותר הצטרף אל ג'סיקה מאובוי, מיסי היג'יניס וג'ון באטלר בחידוש לשיר "From Little Things Big Things Grow". ההופעה הוקלטה בקונסרבטוריון אדלייד, ושודר ב-23 באוגוסט לקראת סיום העונה של הסדרה The Sound.‏[12] בדצמבר עמד אלקטריק פילדס בראש אחד הפרקים בסדרה "Express Yourself – Queer Discovery", שהופקה על ידי APRA AMCOS והמרדי גרא ההומו-לסבי של סידני.[13][14]

2021–הווה: אירוויזיון 2024

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2021 ביצע הצמד את "Don't You Worry" ו-"Gold Energy" לכבוד המרדי גרא ההומו-לסבי של סידני.[15] בנובמבר הופיע עם "From Little Things, Big Things Grow" בטקס פרסי הילידים באוסטרליה. באותו החודש חתם על חזוה הקלטות עם חברת התקליטים וורנר מיוזיק אוסטרליה.[16] ב-18 במרץ 2022 הוציא את "Catastrophe".‏[17]

בפברואר 2023 פורסם הסינגל "We the People" כהמנון הרשמי של WorldPride. הצמד ביצע אותו בפני קהל של 20,000 איש בקונצרט הפתיחה של פסטיבל סידני.[18]

ב-5 במרץ 2024 הוכרז על ידי SBS כי אלקטריק פילדס נבחר לייצג את אוסטרליה באירוויזיון 2024, שהתקיים במאלמה שבשוודיה, עם השיר "One Milkali (One Blood)".‏[19] ב-7 במאי עלה הצמד על בימת חצי הגמר הראשון של התחרות. אוסטרליה לא נמנתה בין עשר המדינות שהעפילו לגמר. מאוחר יותר נודע כי היא דורגה במקום ה-11 עם 41 נקודות.[20][21][22]

חברי הצמד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהות מגדרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוטו של אלקטריק פילדס הוא "עקוף את המחסומים", ופילדינג ורוס מתארים את עצמם כ"שני אחים נשיים" בעלי זהות מגדרית קווירית. פילדינג הוא האח הצעיר ורוס הוא הבכור. הם חברים מאוד טובים, אך לא מבחינה רומנטית.[23] הפרש הגילים ביניהם הוא 10 שנים ויום אחד.[24]

זכריה פילדינג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכריה פילדינג הוא האח הבכור מבין תשעה ילדים למשפחה המתגוררת במימילי באדמות צפון-מערב דרום אוסטרליה. הוא למד מוזיקה אוסטרלית ילידית, והחל להפיק יצירות משלו במרכז ללימודי אבורג'ינים באוניברסיטת אדלייד.[25]

מייקל רוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל רוס הוא זמר, כותב שירים, פסנתרן ומפיק מאדלייד. השפעותיו המוזיקליות היו מריה קארי, הקרנבריז, טרייסי צ'פמן ולורן היל.[26]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני-אלבומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלקטריק פילדס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Electric Fields: Don't try putting us in a box". Sydney Morning Herald. 5 באוקטובר 2017. נבדק ב-2 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "IY2019: Saving language through Dreaming story". Department of Infrastructure, Transport, Regional Development and Communications. 8 ביולי 2019. נבדק ב-12 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Inma by Electric Fields". CD Baby. נבדק ב-2 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Electric Fields". Select Music. 2 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Emily Burrows Award recipients hit WOMADelaide". APRA Amcos. 9 במרץ 2017. אורכב מ-המקור ב-2 בפברואר 2019. נבדק ב-2 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Baker Boy, Kardajala Kirridarra, Jessica Mauboy amongst National Indigenous Music Award nominees". The AU Review. 9 ביולי 2018. נבדק ב-2 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Electric Fields to compete for Eurovision place". SBS. 4 בדצמבר 2018. נבדק ב-2 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Kate Miller-Heidke reigns supreme at Australia Decides". Aussievision. 10 פבר' 2019. נבדק ב-2019-07-20. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "SBS Australia". Facebook. 30 באפריל 2019. נבדק ב-30 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Q&A with Electric Fields". Off The Leash. 29 במאי 2019. נבדק ב-2 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "KEiiNO & Electric Fields release "Would I Lie"". ESC Xtra. 2 באפריל 2020. נבדק ב-3 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Triscari, Caleb (24 באוגוסט 2020). "Electric Fields, Missy Higgins and more cover Paul Kelly for 'The Sound'". NME. נבדק ב-25 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Tsinivits, Kyriakos (17 בפברואר 2021). "Montaigne and Electric Fields join the entertainment line up for Mardi Gras 2021". Aussievision. נבדק ב-3 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Rose, Anna (11 בדצמבר 2020). "Gordi and Electric Fields to headline final Express Yourself showcase". NME. נבדק ב-3 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Langford, Jackson (17 בפברואר 2021). "Rita Ora, G Flip, Montaigne & More To Play Sydney 2021 Mardi Gras Parade". Music Feeds. נבדק ב-2 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Langford, Jackson (18 בנובמבר 2021). "Electric Fields sign global deal with Warner Music Australia". The Music Network. נבדק ב-20 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Listen to Electric Fields' brooding new song "Catastrophe"". NME. 18 במרץ 2022. נבדק ב-20 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Ellie Robinson (24 בפברואר 2023). "Electric Fields share official WorldPride theme song 'We The People'". NME. נבדק ב-25 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "AUSTRALIA: Electric Fields will fly to Malmö with 'One Milkali (One Blood)'!" (באנגלית). OGAE Greece. 2024-03-05. נבדק ב-2023-03-05.
  20. ^ Idato, Michael (8 במאי 2024). "Eurovision 2024: Australia's Electric Fields out of song contest". The Sydney Morning Herald. נבדק ב-8 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Eurovision 2024: Australia's Electric Fields miss out on grand final spot". SBS News. 8 במאי 2024. נבדק ב-8 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Sturtridge, Isaac. "REVEALED: The Eurovision 2024 semi-final and final jury/televote detailed voting results". ESCXTRA (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-05-14.
  23. ^ Fielding, Zaachariaha; Ross, Michael (9 ביולי 2021). "NAIDOC Week: Electric Fields". DNA (ראיון). Interviewed by Andrews, Marc. נבדק ב-2 בינואר 2024. {{cite interview}}: (עזרה)
  24. ^ Cousins, Lucy (28 בדצמבר 2021). "Tomorrow's Heroes: Zaachariaha Fielding". T Australia. נבדק ב-2 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Skujins, Angela (3 באפריל 2023). "Fifty years of CASM". CityMag. נבדק ב-9 באפריל 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "The Kind-Hearted and Talented Michael Ross". Gigs 'n Interviews. נבדק ב-5 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)


אירוויזיון 2024
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה באירוויזיון
Eurovision – Australia Decides
השתתפויות 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024
נציגי ושירי המדינה
העשור השני של המאה ה-21 "Tonight Again" / גיא סבסטיאן • "Sound of Silence" / דאמי אים • "Don't Come Easy" / אייזיאה פיירברייס • "We Got Love" / ג'סיקה מאובוי • "Zero Gravity" / קייט מילר-היידקי
שנות ה-20 של המאה ה-21 "Don't Break Me" / מונטיין • "Technicolour" / מונטיין • "Not the Same" / שלדון ריילי • "Promise" / וויאג'ר • "One Milkali (One Blood)" / אלקטריק פילדס
ערכים קשורים שירות השידור המיוחד
בשנים שלא מופיעות ברשימה נעדרה אוסטרליה מהתחרות.