אמינה ענאבי
 | |
| לידה |
5 במרץ 1962 (בת 62) קרתגו, תוניסיה  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
צרפת, תוניסיה |
| תקופת הפעילות |
מ-1978 |
| סוגה |
מוזיקת פופ, מוזיקת עולם, אלקטרו |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| חברת תקליטים |
פיליפס רקורדס, מרקורי רקורדס |
| פרסים והוקרה |
פרס ראול-ברטון |
|
myspace | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אמינה ענאבי-לוראנס או אמינה אל-ענאבי הידועה בקיצור כאמינה (בערבית: أمينة العنابي או أمينة, בצרפתית: Amina Annabi או Amina; נולדה ב-5 במרץ 1962 בקרטאג', תוניסיה) היא זמרת ושחקנית תוניסאית וצרפתייה. עם שיר שהולחן ונכתב על ידה ועל ידי ואסיס דיופ היא התמקמה במקום השני בתחרות האירוויזיון 1991.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמינה ענאבי לוראנס (Annabi Laurence) נולדה ב-1962 בעיר קרטאג' שבתוניסיה לאב צרפתי ולאם ערביה תוניסאית, מוזיקאית ומלחינה במקצועה. אחרי גירושי הוריה, היא גודלה על ידי אמה. תרבותה המוזיקלית התעצבה בהשפעת זמרתן של אמניות כמו טינה טרנר ואום כולתום. משפחתה נהגה בכל יום ראשון להתכנס מסביב לסבתה, שהייתה גם כן מוזיקאית וניגנה בעוד, ולשיר שירי מאלוף מסורתיים או שירי פופ איטלקיים. אחד מדודיה של אמינה נמנה עם מייסדי הפסטיבל בטבארקה, שבו הופיעו במהלך השנים זמרים בינלאומיים כמו ג'ואן באאז, ג'יימס בראון או ורדה. בפסטיבל פגשה אמינה את הרוקר הסנגלי הצעיר ואסיס דיופ, איתו התיידדה ושיתפה פעולה בפרויקטים מוזיקליים.
הקריירה המוזיקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1975, בגיל 13, היגרה ענאבי ואמה בצרפת. מנעוריה החלה קריירה אמנותית. השתלמה בריקוד, בזמרה הקלאסית הערבית ובזמרה המצרית המסורתית. היא למדה פיתוח קול ב"סקולה קנטורום בפריז. כמו כן למדה ריקוד מודרני בבית הספר של ג'וזף רוסיו ואלבין איילי בניו יורק. אחרי גיל 14 עשתה גם לימודי האתה יוגה לפי שיטתה של אווה רושפול, והשתלמה בהמשך בתחום היוגה של הצליל אצל ז'יל ושנטאל גואטארי. בגיל 16 הקימה להקה שסיירה בבתי הספר התיכונים כשאמינה הייתה הסולנית שלה. הצטיינה במוזיקת רגאיי וג'אז. החל משנות ה-1980 תפסה המוזיקה האפריקאית והערבית וברברית מקום נכבד על במות המוזיקה בצרפת. בשנת 1982, ברדיו נובה, שהתמחה במוזיקת עולם הכירה אמינה את מרטן מסונייה, מוזיקאי ומפיק שתרם רבות להעסקתם המוזיקאים האפריקאים בצרפת. ביניהן נוצר קשר זוגי ואמנותי ארוך שנים. בשנת 1986 נולדה להם בת. בשנת 1987 זכתה אמינה בתחרות למוזיקת ראפ עם הלהיט "שחרזד", בסגנון ערבי, שכיכב בתקליט הראשון שלה. ב-1986 היא הקליטה דואו "שאנגו" יחד עם אחד האבות של תרבות ההיפ-הופ, אפריקה במבאטא. באותה תקופה שיתפה פעולה גם עם היפני יסואקי שימיזו שאירחה אותה באלבום שלו, "סאבלימניל". שמה של אמינה כזמרת הלך לפניה ביפן והיא ערכה שם סיור ב-1987. ב-1989 באולפני "דו" התוודעה אמינה למשורר והמלחין ז'ראר אנסאלוני. באותה שנה היא הופיעה כסולנית באלבום Omnisight Seing של המוזיקאי היפני הרואומי הוסונו, מייסד ה- Yellow Magic Orchestra יחד עם ריואיצ'י סקמוטו. בשנים 1990 הוציאה אמינה את האלבום הראשון שלה "יאליל" (הלילה). הוא פורסם ב-22 ארצות שונות בו זמנית ובארצות הברית דורג במקום החמישי בתחום "מוזיקת עולם" על ידי המגזין המקצועי "בילבורד", הישג יוצא דופן עבור מוזיקאי צרפתי.
בשנת 1991 זכתה אמינה בצרפת בפרס אדית פיאף של זמרת השנה. באותה שנה, 1991, נבחרה על ידי הערוץ Antenne 2 לנציגת צרפת בתחרות ה-36 של האירוויזיון שהתקיימה ברומא. היא שרה שם שיר מתוך האלבום שלה - "C'est le dernier qui a parlé qui a raison" (זה שדיבר אחרון הוא הצודק) שנכתב והולחן על ידה יחד עם ואסיס דיופ. בסיווג הסופי, אחרי הצבעות מכל הארצות, אמינה התמקמה במקום הראשון יחד עם הזמרת משוודיה, קרולה. לפי התקנון שנקבע בשנת 1989 הוכרזה כמנצחת קרולה, שזכתה הכי הרבה פעמים בסכום הציונים המרבי. אמינה זכתה 4 פעמים ב-12 נקודות (בין היתר, מישראל) ופעמיים ב-10 נקודות, בעוד שקרולה זכתה 4 פעמים ב-12 נקודות ו5 פעמים ב-10 נקודות. [1]
בסוף שנת 1992 הוציאה אמינה לאור את האלבום השני שלה Wa di yé (האהבה היא אחת ויחידה) בהפקה משותפת עם ואסיס דיופ. עקב הצלחתו היא ערכה סיור הופעות בינלאומי. באפריל 1999 הופיע אלבום שלישי – "ענאבי" יחד עם הזמרת האלג'יראית מונה בוצ'בק הופיעה אמינה בשלישיית נשים הקרויה "המזרחיות" (Les Orientales). ב-1994 השתתפה באלבום של מלקולם מקלארן "פריז". אמינה שיתפה פעולה גם עם אמנים נוספים כמו מאנו דיבאנגו, לני קרביץ, דייב סטוארט, גוראן ברגוביץ' ו נייג'ל קנדי. ב-2003 היא הלחינה יחד עם אדואר מילטון את פסקול הסרט "בדווין האקר" של נדיה אל-פאני. ב-14 באוקטובר 2008 בסטאד דה פראנס לפני משחק הכדורגל הידידותי בין נבחרת צרפת ונבחרת תוניסיה, שרה אמינה את המנונה של תוניסיה, "חֻמָאתַ אלְחִמָא", בעוד של שהזמרת, לאם, שם היא ממוצא תוניסאי, שרה את ההמנון צרפת, לה מרסייז אמינה ענאבי עורכת סדנאות ליוגה של הצליל, בין השאר, באופרה של וינה[2]
קריירת המשחק בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לתחום המוזיקה החל משנת 1989 עסקה אמינה גם במשחק בקולנוע. הופיעה לראשונה בסרטו של רומן גופיל (Maman) "אמא" (1990), בתפקיד משני, לצד השחקנית אנמון. בשנה הבאה שיחקה בהפקה הבינלאומית של ברנרדו ברטולוצ'י "תה בסהרה", בתפקיד של זונה ערביה, לצדם של ג'ון מלקוביץ', דברה וינגר ואחרים. ב-1992 הופיעה בסרט של קלוד ללוש, La Belle Histoire. ב-1993 שיחקה לראשונה בתפקיד ראשי ב- La Nuit sacrée של ניקולא קלוץ, לצד השחקן הספרדי מיגל בוסה. בשנת 2000 שיחקה בסרט "מכניקת הנשים" מאת ז'רום דה מיסולז" וב-2001 ב"Philosophale מאת פריד פג'ר. ב-2005 נראתה מנשחקת ב-"Il était une fois dans l'Oued בבימויו של ג'אמל בן סאלח ב-2008 הופיעה בקומדיה מוזיקלית על סיפורו של מועמר קדאפי (לפני מהפכת 2011) יחד עם Asian Dub Foundation. כמו כן גילמה את יסמינה ב-"Cairo Time", דרמה רומנטית של רובה נאדה, לצדם של פטרישה קלארקסון, אלכסנדר סידיג, אלנה אנאיה וטום מקקאמוס.
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1991 – פרס אדית פיאף – זמרת השנה
- 1991 – מקום שני באירוויזיון, עם שיר שהלחינה היא עצמה יחד עם ואסיס דיופ
- 1992 – אות אבירת האמנויות והספרות של צרפת
- 1992 – פרס ראול ברטון לשירי זמר
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1989: Yalil (Philips)
- 1992: Wa di yé (Philips)
- 1994: The Somebody Help Me Project
- 1999: Amina Annabi (Polygram)
- 2001: Nomad – Best of, Mondo Melodia/Mercury)
שירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 3ada El Ghazal
- Alguien canto
- Annabi
- Allah Ya Moulena
- Atame
- Belly dance
- C'est le dernier qui a parlé
- Diki diki
- Dis moi pourquoi
- Ederlezi
- ezzayakoum
- Habibi
- La mauvaise graine
- Lirrili
- Mektoubi
- My Man
- Waadileh
- Ya baba
- Zahra
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1990 : Maman בימוי: רומן גופיל התפקיד:פאטי
- 1990 : Un thé au Sahara בימוי: ברנרדו ברטולוצ'י (תה בסהרה) בתפקיד מהרניה
- 1992 : La Belle Histoire בימוי: קלוד ללוש : בתפקיד אחותו של ז'זו
- 1993 : La Nuit sacrée (הליל הקדוש) בימוי: ניקולא קלוץ : בתפקיד אחמד/זהרה
- 1993 : L'Heure du cochon (שעת החזיר) בבימוי לזלי מגאהיי : בתפקיד סמירה
- 2000 : La Mécanique des femmes בבימוי: וי'רום דה מיסולז
- 2001 : Philosophale בבימוי: פריד פג'ר
- 2001 : Inch'Allah dimanche בבימוי: יאמינה בנגיגי : בתפקיד מליקה
- 2002 : Dreams of Trespass בבימוי:סטפאני דנאן
- 2003 : Les Marins perdus קלר דוור : בתפקיד Amina
- 2005 : Il était une fois dans l'Oued ג'אמל בנסאלח : בתפקיד חיירה סברי
- 2006 : Comme tout le monde בבימוי: פייר-פול רנדרס : בתפקיד אמו של ג'ליל
- 2009 : Cairo Time בבימוי: רובה נאדה :בתפקיד יסמינה
- 2011 : Polisse בבימוי : מאיוון : בתפקיד אמה של מליסה
בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1999 : קלאופטרה, מיני-סדרה – בימוי:פרנק רודאם, בתפקיד יהושבע
- 2011 אחים בבימויה של וירז'יני סוור (Virginie Sauveur) :
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אמינה ענאבי- אתר האינטרנט הרשמי של אמינה ענאבי
אמינה ענאבי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אמינה ענאבי, באתר AllMovie (באנגלית)
אמינה ענאבי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אמינה ענאבי, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
אמינה ענאבי, באתר ספוטיפיי
אמינה ענאבי, באתר AllMusic (באנגלית)
אמינה ענאבי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אמינה ענאבי, באתר דיזר
אמינה ענאבי, באתר Yandex.Music (ברוסית)
אמינה ענאבי, באתר Discogs (באנגלית)
אמינה ענאבי, באתר Songkick (באנגלית)
אמינה ענאבי, באתר בנדקמפ- אמינה ענאבי באתר musique של רדיו פראנס אנטרנסיונל
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
