בימוי | אטום אגויאן |
---|---|
תסריט | בנג'מין אוגוסט |
שחקנים ראשיים |
כריסטופר פלאמר פיטר דקונהה נטלי קריל קים רוברטס סוגית' ורוגיז ברנדן גול היינץ ליבאן ג'יימס קייד יורגן פרוכנוף דין נוריס ברונו גנץ מרטין לנדאו הנרי צ'רני ליזה בלקן |
מוזיקה | מייקל דאנה |
צילום | פול סרוסי |
מדינה |
קנדה גרמניה[1] |
חברה מפיצה | שירותי ADS, נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 31 בדצמבר 2015 |
משך הקרנה | 94 דקות[2] |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סרט מתח |
מקום התרחשות | קליפורניה |
תקציב | 9.6 מיליון דולר[3] |
הכנסות | 3.7 מיליון דולר[4] |
אתר רשמי | |
דף הסרט ב־IMDb | |
אני זוכר (באנגלית: Remember) הוא סרט מתח דרמטי קנדי-גרמני משנת 2015 בבימויו של אטום אגויאן על פי תסריט מאת בנג'מין אוגוסט. בסרט מככבים כריסטופר פלאמר, ברונו גנץ, יורגן פרוכנוב, היינץ ליבן, הנרי צ'רני, דין נוריס ומרטין לנדאו. העלילה עוקבת אחר ניצול שואה קשיש עם דמנציה שיוצא להרוג פושע מלחמה נאצי.
לאחר הקרנה בפסטיבל הסרטים של ונציה ה-72, הסרט יצא לאקרנים בקנדה ב-23 באוקטובר 2015, בגרמניה ב-31 בדצמבר 2015 ובארצות הברית ב-11 במרץ 2016. הסרט קיבל ביקורות חיוביות וזכה במספר פרסים בפסטיבלי סרטים.
בבית חולים סיעודי בניו יורק, זאב גוטמן (כריסטופר פלאמר), חולה דמנציה בן 89, יושב שבעה על אשתו, רות. מטופל קשיש נוסף וניצול אושוויץ, מקס רוזנבאום (מרטין לנדאו), מזכיר לזאב את מה שהבטיח לעשות כאשר רות מתה. מקס מספר לזאב שמשפחותיהם נרצחו במחנה על ידי קצין האס אס אוטו ואליש, וכי הם מאמינים שהוא היגר לצפון אמריקה תחת השם הבדוי "רודי קורלנדר". מרכז שמעון ויזנטל איתר ארבעה אנשים בשם זה, אך אין די ראיות לעצור אותם. מקס אומר לזאב שהם השניים היחידים שעדיין מסוגלים לזהות את ואליש. מקס משכנע את זאב לנקום את נקמת משפחותיהם על ידי איתור והריגת ואליש ולשם כך הוא נותן לו הוראות כתובות במכתב. זאב עוזב את בית החולים הסיעודי במונית, קונה אקדח גלוק ויוצא למסע ברחבי ארצות הברית וקנדה אחר ארבעת הקורלנדרים.
בקליבלנד, זאב מתעמת עם הרודי קורלנדר הראשון (ברונו גנץ), שטוען שמעולם לא היה באושוויץ ומוכיח לו שבמהלך מלחמת העולם השנייה שהה באפריקה, כחלק מהמערכה בצפון אפריקה. בקוויבק, זאב פוגש ברודי קורלנדר השני (היינץ ליבאן) שמסתבר שהיה בעצמו אסיר באושוויץ, שנשלח לשם בשל היותו הומוסקסואל. זאב ממשיך לבויסי ומגיע לביתו של רודי קורלנדר השלישי. בנו, ג'ון (דין נוריס), שוטר במשטרת איידהו, מספר לזאב שאביו מת לפני שלושה חודשים. ג'ון, שחושב שזאב הוא ידיד ותיק של אביו מהמלחמה, מראה לו את המזכרות הנאציות של אביו, אבל זאב מגלה אחרי כמה כוסות ויסקי, שהאב היה רק ילד וטבח בזמן המלחמה. כאשר ג'ון, שהוא נאו-נאצי, רואה את המספר על היד של זאב ומבין שהוא יהודי, הוא מאיים עליו ומשסה בו את הכלבה מסוג רועה גרמני שלו. זאב יורה בכלבה ולאחר מכן בג'ון.
זאב מגיע לסאות' לייק טאהו, קליפורניה, אל בית משפחתו של רודי קורנלדר הרביעי, שמזהה אותו. זמן קצר אחר כך מגיע גם בנו של זאב. זאב מאיים להרוג את נכדתו של רודי, אלא אם האחרון יתוודה על האמת בפני כולם. רודי מתוודה בפני בתו ונכדתו שהיה קצין אס אס והרג הרבה אנשים. עם זאת, הוא אומר ששמו האמיתי הוא קוניברט שטורם, וכי זאב עצמו הוא אוטו ואליש. הוא מספר ששניהם היו קצינים יחד באושוויץ, ואחרי המלחמה קעקעו זה את זה כדי להעמיד פנים שהם ניצולי שואה יהודים. מזועזע, זאב יורה בשטורם. זמן קצר לאחר מכן הוא מכריז: "אני זוכר", ויורה בעצמו.
בחזרה בניו יורק, תושבי בית החולים הסיעודי מתבוננים בטלוויזיה על דיווחי הרצח וההתאבדות. מקס מגלה שכאשר זאב הגיע לראשונה לבית האבות, הוא מייד זיהה אותו כאוטו ואליש, וכי ואליש ושטרום הרגו את משפחתו.
שם השחקן/ית | שם הדמות | אודות הדמות |
---|---|---|
כריסטופר פלאמר | זאב גוטמן / אוטו ואליש | |
ברונו גנץ | רודי קורלנדר | |
יורגן פרוכנוב | רודי קורלנדר / קוניברט שטרום | |
היינץ ליבאן | רודי קורלנדר | |
ליזה באלקאן | רבקה גוטמן | |
דין נוריס | ג'ון קורלנדר | |
מרטין לנדאו | מקס רוזנבאום | |
קים רוברטס | פולה | |
סופיה ולס | מולי | |
פיטר דה קונה | טיילר | |
אמנדה סמית' | ||
סטפני קימבר | אינגה | |
ג'נט פורטר | אמא של מולי |
בנג'מין אוגוסט, תסריטאי קולנוע יהודי מניו ג'רזי המתגורר בלוס אנג'לס, שמעולם לא כתב תסריט שהופק לפני כן, סיפר ל-Canadian Jewish News כי הרעיון לסרט "התחיל ... עם רצון לכתוב סרט בכיכובו של שחקן קשיש". הוא הרגיש ששחקנים קשישים מקבלים מעט מאוד תפקידים ראשיים, וכי דמויות של קשישים הן סימפתיות.[5] אוגוסט שלח את התסריט שלו למפיק הקנדי רוברט לנטוס, שחשב שאטום אגויאן הוא הבמאי האידיאלי.[6]
ב-30 באפריל 2014, הוכרז כי את הסרט יביים אגויאן, ויככבו בו כריסטופר פלאמר, מרטין לנדאו, דין נוריס, ברונו גנץ, היינץ ליבן ויורגן פרוכנוב.[7] לדברי אגויאן, הסרט מגיע בזמן שבו אחרוני ניצולי השואה ופושעי השואה עדיין בחיים, וגם כי המשפטים שבאותה העת עוד מתנהלים בגרמניה הופכים את הסרט לאקטואלי.[8] בהקשר זה, המגזין טיים ציין במיוחד את משפטו של ריינהולד האנינג, שהיה באותו הזמן בחדשות.[9] עוד טען הבמאי כי סיפורו של אוגוסט הוא בלתי שגרתי והוא "פרויקט בסיכון גבוה".[8] פלאמר, שהיה הבחירה הראשונה והיחידה של אגויאן לתפקיד של זאב,[10] ציין כי הוא נמשך לפרויקט בשל התייחסותו הבלתי-קונבנציונלית לנושא היסטורי.[9]
שלב הצילומים החל ב-14 ביולי 2014,[11] באונטריו, קנדה.[10][12] עבור הסצנה שבה זאב הורג את ג'ון קורלנדר, אגויאן התכוון להשתמש בפעלולן שישמש כפיל במקומו של פלאמר, אבל פלאמר דרש ממנו לבצע את הסצנה בעצמו. פלאמר סיפר מאוחר יותר לחדשות CBS כי "לרגע הייתי קצת מעוצבן ... כי זה גרם לי להרגיש פתאום זקן למדי".[13] עם זאת, הוא הודה ירי האקדח, וכן הכלב שלקח חלק בסצנה, הפחידו אותו. דין נוריס ציין שפלאמר השתמש בפחד הזה בהופעתו.[14] תקציב הסרט עמד על 13 מיליון דולר.[6]
ב-11 במאי 2015 רכשה A24 Films את זכויות ההפצה לסרט.[15] הסרט הקורן במסגרת התחרותית העיקרית של פסטיבל הסרטים של ונציה ה-72 ב-10 בספטמבר 2015, שם הוא זכה לתשואות במשך 10 דקות,[12] כמו כן הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו לשנת 2015.[16][17][18] הסרט עלה לאקרנים בקנדה ב-23 באוקטובר 2015.[19] הסרט הופץ באמצעות וידאו על פי דרישה על ידי DirecTV Cinema לצפייה בארצות הברית ב-17 בדצמבר 2015.[20][21] הסרט היה אמור לעלות לאקרנים בארצות הברית בהפצה מוגבלת ב-15 בינואר 2016, אך מועד זה נדחה ל-12 בפברואר.[18][22] לאחר מכן הוא נדחה שוב ל-11 במרץ 2016.[23]
על פי Box Office Mojo, הסרט הרוויח 1,184,564 דולר בצפון אמריקה ועוד 2,507,927 דולר מחוץ לאמריקה, ובסך הכל הכניס 3,692,491 דולר.[4] בקנדה בלבד, הסרט הכניס 800 אלף דולר, נתון אשר נחשב למאכזב.[24][25]
באתר Rotten Tomatoes, לסרט יש דירוג של 73% על-סמך 94 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 6.5 מתוך 10. על פי דעת הרוב של האתר, נכתב כי הסרט "לוקח סיכון בכך שהוא נודד אל מחוזות של ניצול, אבל הוא צולח בזכות יכולות הבימוי של אגויאן ויכולת המשחק המופלאה הטיפוסית של כריסטופר פלאמר".[26] באתר Metacritic לסרט דירוג של 52 מתוך 100 מתוך 25 מבקרים, המעיד על "ביקורות מעורבות או ממוצעות".[27]
ג'ריל ברונר (Parade) כינתה את הסרט "אחד מסרטי הנקמה הנאציים החזקים והייחודיים ביותר שיבואו לאורך זמן".[28] רובי קולין (דיילי טלגרף) כינתה את הסצנה עם ג'ון קורלנדר "מותחת ביותר" והוסיפה כי סרט זה מושך יותר מסרטיו האחרונים של אגויאן.[29] ג'ון לאסר (IGN) כתב: "אחד הדברים שאגוואן עושה כאן בצורה מבריקה הוא לא רק להציג את הסיפור הרחב יותר, אלא גם לעבוד ברגעים קטנים ומותחים במיוחד", וכן שיבח את פלאמר על "הופעה קורעת לב לחלוטין".[30] טאשונה ריד (CBC News) כתבה כי "אגויאן לוקח את הקהל לנסיעה מסובכת ומרגשת, עם כמה הפתעות בדרך",[31] ותיארה את המשחק של פלאמר "מרתק" ושל מרטין לנדאו ודין נוריס "חזקים באותה מידה".[13] קייט טיילור (The Globe and Mail) כתבה כי הסרט "ראוי להערצה וראוי לציון, הוא בונה דרמת מתח אמיתית סביב החיפוש אחר נקמה של גבר שכחן בן 90 ... עם זאת, הסרט מוגבל באופן מתסכל בדרכים שלא ממש אפשר לדון בהן מבלי לחשוף את ההפתעה".[32]
ג'ייק ווילסון (The Sydney Morning Herald) קבע כי לסרט יש "תסריט המבוסס על גימיק מאת הבחור החדש בנג'מין אוגוסט שהושפע רבות מסרטו של כריסטופר נולאן 'ממנטו'".[33] מייקל רכטשפן מלוס אנג'לס טיימס כתב כי הסרט מוצלח במידה רבה "בשל הופעתו המוצלחת של כריסטופר פלאמר, שכמעט גורמת לך לשכוח את ההיגיון הרופף של העלילה".[34] ריצ'רד רויפר כתב כי הסרט "נועז אך מגוחך".[35] גם מבקר וראייטי גיא לודג' הסתייג מהסרט, וכתב כי "התסריט של אוגוסט הוא ניסיון קלוש לעצב נרטיב חידתי בסגנון 'ממנטו' מהטראומה של השואה".[1]
בחודש ינואר 2017, פרסם The A.V. Club ניתוח של הסצנה שבה זאב פוגש את ג'ון קורלנדר. הסקירה כללה מספר קווי דמיון בין הופעתו של דין נוריס בסרט זה לבין הופעתו כהאנק שריידר בסדרת הטלוויזיה "שובר שורות", אך התמקדה בעיקר בעלייתם של תומכי העליונות הלבנה בארצות הברית ב-2016, שהפכה את הסצנה להרבה יותר מטרידה וריאליסטית ממה שהייתה כאשר הסרט הוקרן לראשונה, ב-2015.[36]
פרס | תאריך | קטגוריה | מועמד/ים | תוצאה | הערות |
---|---|---|---|---|---|
Calgary International Film Festival | 2015 | בחירת הקהל - סרט עלילתי באורך מלא | אני זוכר | זכייה[37] | [38][39] |
Canadian Screen Awards | 13 במרץ 2016 | הסרט הטוב ביותר | רוברט לנטוס, ארי לנטוס | מועמדות | [40] |
התסריט המקורי הטוב ביותר | בנג'מין אוגוסט | זכייה | |||
השחקן הראשי הטוב ביותר | כריסטופר פלאמר | מועמדות | |||
האפקטים הוויזואליים הטובים ביותר | אריק דוירון, שרה וורמסבצר, נייתן לרוצ', אנטוני דה שליס, ג'ף ד.א. סקוט, ג'ייסון סני, ג'ואל צ'יימברס, קייזר תומאס, לון מולנר, רוב קנדי | מועמדות | |||
Canadian Society of Cinematographers | 2 באפריל 2016 | הצילום הטוב ביותר של סרט קולנועי באורך מלא | פול סרוסי | מועמדות | [41] |
David di Donatello | 18 באפריל 2016 | הסרט הזר הטוב ביותר | אני זוכר | מועמדות | [42] |
Hanoi International Film Festival | 5 בנובמבר 2016 | סרט באורך מלא הטוב ביותר | אטום אגויאן | זכייה | [43] |
השחקן הראשי הטוב ביותר | כריסטופר פלאמר | זכייה | |||
Mar del Plata Film Festival | 2016 | בחירת הקהל | אטום אגויאן | זכייה | [44] |
פרס סאטורן | 28 ביוני 2017 | הסרט העצמאי הטוב ביותר | אני זוכר | מועמדות | [45] |
Vancouver Film Critics Circle | 6 בינואר 2016 | הבמאי הטוב ביותר של סרט קנדי | אטום אגויאן | מועמדות | [46] |
השחקן הטוב ביותר בסרט קנדי | כריסטופר פלאמר | מועמדות | |||
התסריט הטוב ביותר של סרט קנדי | בנג'מין אוגוסט | מועמדות | |||
פסטיבל הסרטים של ונציה | 2 - 12 בספטמבר 2015 | Vittorio Veneto Film Festival Award | אטום אגויאן | זכייה | [47] |
Women Film Critics Circle | 2016 | השחקן הטוב ביותר | כריסטופר פלאמר | מועמדות | [48] |
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)