אסיטה קנקו | |
לידה |
1980 (בת 45 בערך) בורקינה פאסו |
---|---|
ענף מדעי | פוליטיקה |
מקום מגורים | בלגיה |
מקום לימודים | |
הערות | חברת הפרלמנט האירופי |
www | |
תרומות עיקריות | |
פעילותה לשוויון זכויות הנשים ומניעת ניצולן והשחתת איבר מינן בלידה | |
אסיטה קנקו (נולדה ב-14 ביולי 1980) היא עיתונאית, פעילת זכויות אדם ופוליטיקאית שנבחרה כחברת הפרלמנט האירופי בשנת 2019 ומייצגת את הברית הפלמית החדשה[1].
קנקו נולדה בגודיר שבבורקינה פאסו בשנת 1980. היא עברה השחתת איבר המין הנשי (FGM - Female Genital Mutilation) בילדותה ומאז פעלה למען איסור המנהג. קנקו עבדה גם עם קרן AHA (אנ') שנוסדה על ידי אייאן חירסי עלי כדי להילחם בהשחתת איבר המין הנשי, נישואים בכפייה והפרות של זכויות אדם, בעיקר של ילדות ונשים על רקע דתי, מוסלמי במיוחד[2].
לאחר רצח העיתונאי רב ההשפעה בבורקינה פאסו נורברט זונגו (אנ') בשנת 1998, היא למדה עיתונאות והפכה לפעילת זכויות אדם[3].
בשנת 2001 קנקו עברה להולנד כדי ללמוד גם שם עיתונאות. בשנת 2004 עברה לגור בבריסל, ובשנת 2008 קיבלה אזרחות בלגית[4].
בשנת 2012 קנקו נבחרה כחברת מועצה בעיר איקסל (אנ') מטעם התנועה הרפורמיסטית. בשנת 2018 היא הצטרפה למפלגת הברית הפלמית החדשה דוברת ההולנדית (N-VA), והצהירה כי היא תומכת במדיניות של דובר ההגירה של מפלגת N-VA תיאו פרנקן (אנ'), וכי לדבריה נדרשת מדיניות חזקה יותר כדי להתמודד עם סחר בבני אדם והגירה בלתי חוקית[5].
קנקו נבחרה בשנת 2019 לפרלמנט האירופי ברשימת ה-N-VA, וכיום היא סגנית יושבת ראש בסיעת השמרנים והרפורמיסטים האירופים. לדידה, לאור הנסיגה לכאורה של ארצות הברית מערכים מסוימים בתחום ההגירה הבלתי חוקית, ובנושאים פוליטיים גלובליים, היא תומכת בתפקיד פעיל יותר של האיחוד האירופי, ומניחה שאם לא כן, סין תנסה למלא את החלל. בתפקידה כחברת פרלמנט, היא גם דגלה בטיפול באתגרים העומדים בפני יבשת אפריקה, וקראה להגברת שיתוף הפעולה בתיאום ההקצאות הרפואיות למדינות אפריקאיות במהלך מגפת הקורונה[6].
קנקו תיארה את עצמה כפעילה לזכויות נשים והקימה ארגון בשם Polin כדי לעודד שוויון הזדמנויות ומעורבות נשית יותר בפוליטיקה[7]. היא דיברה על החשיבות של הגנה על ערכי הנאורות האירופית, קיום מדיניות הגירה אחראית, וטענה לשילוב חזק יותר של מהגרים בחברה האירופית והמערבית כאחד, במקום לשאוף לרב-תרבותיות[2][5].
ב-2023, קאנקו תמכה באוקראינה במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 והייתה ביקורתית כלפי תגובת האיחוד האירופי, בטענה שהאיחוד "התעורר מאוחר מדי" לבעיה, ו"לקח את השלום כמובן מאליו". היא טענה נגד נייטרליות מול נשיא רוסיה פוטין, ותומכת בשליחת עודפי ציוד צבאי לכוחות אוקראינים, וקבעה: "אם הייתי במבי, לא חמושה, למה שאנהל משא ומתן על שלום עם אריה? אני הייתי רואה שלום, אבל האריה היה רואה רק ארוחה"[8].
בנוסף לעבודתה הפוליטית, קנקו היא סופרת פעילה. בנוסף, מייעצת לחברות בשיטות ליישם יעדים לפיתוח בר קיימא, וכבעלת טור ביומון הפלמי "דה סטנדרד" (אנ').
בשנת 2023 נפתחה חקירה נגד קנקו, בעקבות תלונות על כך שהפחידה את הצוות הפרלמנטרי שלה. החקירה נסגרה עקב העדר ראיות[9][10].
בסוף באוקטובר ונובמבר אותה שנה, התפרסמה בנאומים תקיפים בפרלמנט האירופי בזכותה של ישראל להגן על עצמה. זאת תוך נזיפות חריפות כנגד יושב ראש הפרלמנט, ונגד תנועות וארגוני הנשים במערב, על שתיקתם נוכח הזוועות והאלימות מינית של ארגוני הטרור הפלסטינים בטבח שבעה באוקטובר[11][12]. היא המשיכה בקו זה גם בחודש דצמבר בראיון טלוויזיוני שקיימה איתה רשת "Fox" האמריקאית[13].
קנקו נשואה, יש לה בת אחת (ילידת 2008) ומתגוררת בבריסל בירת בלגיה[4].