ארל סנל | |||||||
לידה |
11 ביולי 1895 אולקס, אורגון, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
נהרג |
28 באוקטובר 1947 (בגיל 52) מחוז לייק, אורגון, ארצות הברית | ||||||
שם מלא | ארל וילקוקס סנל | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | פארק הזיכרון בלקרסט, סיילם, אורגון, ארצות הברית | ||||||
השכלה | המכון הטכנולוגי של אורגון | ||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ארל וילקוקס סנל (באנגלית: Earl Wilcox Snell; 11 ביולי 1895 – 28 באוקטובר 1947) היה איש עסקים ופוליטיקאי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של אורגון כמזכיר המדינה של אורגון, וכמושל אורגון ה-23 מ-1943 ועד למותו בהתרסקות מטוס.
ארל סנל נולד בחווה ליד העיירה הקטנה אולקס שבאורגון. הוא גדל בעיר ארלינגטון שבאורגון,[1] התחנך בבתי ספר ציבוריים ולמד במכון הטכנולוגי של אורגון, אך מבלי לסיים לימודי תואר. לאחר לימודיו הוא היה לשותף בעסק למכירת מכוניות בארלינגטון. לאחר שירות צבאי במלחמת העולם הראשונה הוא התיישב בעיר קונדון הסמוכה, שם הוא נשא לאישה את אדית ולשונס, ולשניים נולד בן אחד. סנל הוציא לאור את העיתון המקומי והיה לבעלים היחידים של סוכנות מכירת רכב בארלינגטון. עיסוקים אלו היו המרכזיים במשך כל ימי חייו, ובהמשך הוא הרחיב את עסקיו לגידול בקר ולבנקאות.
חצוצרן הג'אז הנודע דוק סוורינסן (אנ'), שמוצאו גם מארלינגטון, סיפר בראיון שהוא נהג לחיות עם סנל ועם רעייתו במהלך תקופות הקיץ כאשר היה ילד. הוא סיפר שסנל העניק לו את כלי הנגינה הראשון שלו, חצוצרה צבאית, והשפיע עליו רבות. כאשר כיהן סנל כמושל הוא נהג לקחת עמו את סוורינסן לקפיטול המדינתי.
לאחר שהיה חבר מועצת העיר ארלינגטון, נבחר סנל לתקופת הכהונה הראשונה מבין ארבע כחבר בית הנבחרים של אורגון, ובתקופת הכהונה האחרונה הוא כיהן כיושב ראש הבית. ב-1934, על אף ניצחונם של הדמוקרטים באורגון, שקודם לכן נשלטה על ידי הרפובליקנים, נבחר סנל כמזכיר המדינה של אורגון, תפקידו בו הוא כיהן בשנים 1935–1943.
בשל הגבלת כהונה, נמנע מסנל להיבחר לכהונה נוספות כמזכיר המדינה, והוא החליט להתמודד מול המושל המכהן מטעם מפלגתו שלו, צ'ארלס ספראג בבחירות המקדימות של המפלגה. הוא זכה לתמיכה מאיגוד מוכרי המכוניות של אורגון, הצליח בהתמודדות, ובבחירות הכלליות הוא זכה ב-78 אחוזים מהקולות. ב-11 בינואר 1943 הושבע סנל כמושל אורגון ה-23.
תקופת כהונתו של סנל עמדה בסימן של צעדים לקידום הסביבתנות, מיזמי עבודות ציבוריות ותוכניות רווחה ברוח מדיניות הניו דיל הפדרלית, ויוזמות שנועדו לקדם את החקלאות, תעשיית העץ והתעשייה כדי להרחיב את כלכלת אורגון. ב-1946 נבחר סנל לכהונה שנייה כמושל ברוב של כשני-שלישים של הקולות.
ב-28 באוקטובר 1947, בשעה 10 בערב, יצאו סנל, מזכיר המדינה של אורגון, רוברט ס. פארל הבן, ונשיא הסנאט של אורגון, מרשל י. קורנט, יחד עם הטייס קליף הוג במטוס ביצ'קראפט בוננזה מקלמאת' פולס שבאורגון. הם התכוונו לנחות באזור הנחיתה שבקולמן לייק בדרכם לחווה שבבעלותו של אוסקר קיטרדג' בעמק ורנר ליד העיירה לייקוויו. המטוס התרסק מדרום-מערב לדוג לייק וכל נוסעיו נהרגו. הלוויה ממלכתית נערכה לסנל, פארל וקורנט בקפיטול של סיילם, וסנל נטמן בפארק הזיכרון בלקרסט שבעיר. קורנט, כנשיא הסנאט, היה הראשון בסדר הירושה למשרת המושל, ולפיכך, ב-30 באוקטובר, לאחר שהתגלו שרידי המטוס והגופות, הושבע ג'ון יוברט הול, מתוקף תפקידו כיושב ראש בית הנבחרים, כמושל אורגון הבא.