ארנסט רידיגר פון שטארהמברג
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| שטארהמברג, תחריט מאת ז'אן לה פאוטר | |
| לידה |
12 בינואר 1638 גראץ, ממלכת הבסבורג  |
|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 1701 (בגיל 62) Vösendorf, אוסטריה |
| מקום קבורה |
שוטנשטיפט |
| מדינה |
אוסטריה |
| בן או בת זוג |
Maria Josepha Irene Gräfin Jörger zu Tollet Gräfin Helena Dorothea von Starhemberg |
| צאצאים |
Maria Barbara, Gräfin von Starhemberg |
| השתייכות |
צבא האימפריה הרומית הקדושה |
| תקופת הפעילות |
מ-1660 |
| דרגה |
גנרל-פלדמרשל |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
מסדר גיזת הזהב | |
  | |
הרוזן ארנסט רידיגר פון שטארהמברג (בגרמנית: Ernst Rüdiger von Starhemberg; 12 בינואר 1638 – 4 בינואר 1701) היה המושל הצבאי של וינה משנת 1680, מגן העיר במהלך קרב וינה ב-1683, גנרל קיסרי במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית–הליגה הקדושה, ונשיא הופקריגסראט. הוא היה חבר בבית שטארהמברג.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא נולד בגראץ, שטיריה, כבנו של הרוזן קונרד בלתזאר פון שטארהמברג ואשתו הראשונה הרוזנת אנה אליזבת פון צינצנדורף ופוטנדורף. גם בן דודו הרוזן גווידו פון שטארהמברג הפך לחייל מפורסם ולחם כשליש לצדו. ארנסט רידיגר פון שטארהמברג לחם בשנות ה-60 של המאה ה-17 תחת הלוטננט גנרל הקיסרי ריימונדו מונטקוקולי נגד הכוחות הצרפתיים והעות'מאניים.
ב-1683 הוא היה המפקד הצבאי של העיר וינה, עם פחות מ-20,000 איש שהתנגדו לכ-120,000 עות'מאנים שצרו על העיר. ב-15 ביולי 1683 סירב שטארהמברג להצעת המפקד הטורקי קארה מוסטפא פאשה להיכנע, בהסתמך על הגעתו המהירה של צבא קיסרי, שנשלח על ידי הקיסר ההבסבורגי לאופולד הראשון שברח ממעונו, ועל עוצמת חומות העיר שבוצרו לאחר המצור העות'מאני הראשון על וינה ב-1529.
כאשר לאחר חודשיים הגיע צבא הסיוע בפיקודו של המלך הפולני יאן סובייסקי במחצית הראשונה של ספטמבר, וינה הייתה על סף קריסה. חומותיה נפרצו על ידי חבלנים טורקים שחדרו מתחת לחומות, מילאו את המנהרות באבק שריפה ופוצצו את מטעני הנפץ. לבסוף, ב-12 בספטמבר, 80,000 חיילים פולנים, ונציאנים, בווארים וסקסונים תקפו את הטורקים והצליחו להביס אותם בקרב על הקהלנברג.
ארנסט רידיגר פון שטארהמברג הועלה לדרגת פילדמרשל על ידי הקיסר, מתוך הכרה בפעולתו של שטארהמברג בהצלת הבירה הקיסרית. הוא גם מונה לשר המדינה. במרדף בעקבות הכוחות העות'מאניים הנסוגים, נפצע שטארהמברג באורח קשה בשנת 1686 במהלך המצור על בודה מירי בידו השמאלית ונאלץ לנטוש את פיקודו. בשנת 1691 התמנה לנשיא ה-Hofkriegsrat והיה אחראי על ארגון הצבא ההבסבורגי.
שטארהמברג מת בווזנדורף ב-4 בינואר 1701, בגיל 62. קברו (מאת יוזף עמנואל פישר פון ארלך) ממוקם ב-Schottenkirche של וינה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא התחתן תחילה עם בת דודתו השלישית, הרוזנת הלנה דורותיאה פון שטארהמברג. לאחר מות אשתו הראשונה, הוא נישא בשנית ב-1689 לרוזנת מריה יוזפה יורגר פון טולט (1668–1746), בת דודתו הרביעית. היו לו ילדים משני הנישואים. הפוליטיקאי האוסטרי מאוחר יותר ארנסט רידיגר, פירסט צו שטארהמברג היה צאצא שלו.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]דורות מאוחרים יותר עשו אידיאליזציה של שטארהמברג כמושיע העולם והתרבות המערבית. בהוראת פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, פסל הוקם לכבודו בשנת 1872 במוזיאון Heeresgeschichtliches בווינה, שם מתועד ביסודיות הקרב על וינה, עם דמותו של שטארהמברג והשריון. שמו מונצח במקומות רבים באוסטריה, בין היתר שני רחובות בווינה קרויים על שמו.
