ארתור ארץ פון שטראוסנבורג (1917) | |
לידה |
16 ביוני 1857 סיביו, האימפריה האוסטרית |
---|---|
פטירה |
1 ביוני 1935 (בגיל 77) בודפשט, ממלכת הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות הציבורי החדש בבודפשט |
מדינה | אוסטריה, הונגריה |
השכלה | Samuel von Brukenthal National College |
השתייכות | הצבא האוסטרו-הונגרי |
תקופת הפעילות | 1867–1918 (כ־51 שנים) |
דרגה | גנרל-אוברסט |
תפקידים בשירות | |
מפקד הדיוויזיה ה-15 מפקד הקורפוס ה-6 מפקד הארמייה הראשונה רמטכ"ל הצבא האוסטרו-הונגרי | |
פעולות ומבצעים | |
עיטורים | |
פור לה מריט צלב הברזל מדרגה ראשונה צלב הברזל מדרגה שנייה | |
ארתור ארץ פון שטראוסנבורג (בגרמנית: Arthur Freierr Arz von Straußenburg; 16 ביוני 1857 – 1 ביוני 1935), היה ראש המטה הכללי האחרון של צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה.
פון שטראוסנבורג נולד בעיר סיביו בטרנסילבניה. הוא התנדב לצבא ב-1876. לאחר מכן הצטרף לצבא הקבע בדרגת האופטמן ולמד באקדמיה הצבאית בווינה בשנים 1885-1887. לאחר מכן הצטרף למטה הכללי והתקדם בדרגות כשהוא משמש בתפקידי מטה.
ב-1908 מונה למפקד חטיבת חיל הרגלים ה-61 בדרגת גנרל-מיור. הוא קיבל אות הוקרה על הצלחתו בתמרונים. בסתיו 1912 הועלה לדרגת לוטננט פילדמרשל ומונה לפקד על הדיוויזיה ה-15. ב-1912 חזר למלא תפקיד בכיר במשרד המלחמה בווינה.
בפרוץ המלחמה באוגוסט 1914 חזר לפקד על הדיוויזיה ה-15 והשתתף בהצלחה בקרבות בחזית המזרחית בגזרת גליציה נגד הצבא הרוסי. בספטמבר 1914 מונה למפקד הקורפוס ה-6 במקום סבטוזר בורוייביץ', שעבר לפקד על הארמייה השלישית. ב-1915 לחם במתקפת גורליצה-טרנוב במסגרת הארמייה הרביעית לצד הארמייה הגרמנית ה-11 בפיקודו של אוגוסט פון מקנזן וזכה לשבחים רבים מעמיתיו הגרמנים.
במערכת רומניה, פיקד פון שטראוסנבורג על הארמייה הראשונה ולצד הארמייה הגרמנית התשיעית בפיקודו של אריך פון פאלקנהיין הם הביסו את הצבא הרומני. פון שטראוסנבורג זכה לשבחים מהרמטכ"ל קונרד פון הצנדורף ומקרל הראשון, קיסר אוסטריה.
ב-1 במרץ 1917 פיטר הקיסר קרול הראשון את הרמטכ"ל קונרד פון הצנדורף ומינה את פון שטראוסנבורג במקומו.
בשיתוף עם הגרמנים ניצח פון שטראוסנבורג את האיטלקים בקרב קפורטו באוקטובר 1917, אך נכשל במתקפתו בקרב הנהר פיאווה, ביוני 1918.
פון שטראוסנבורג קיבל עליו את האחריות לכישלון בחזית איטליה וביקש להתפטר, אך הקיסר סירב לקבל את התפטרותו. בליל ה-3 בנובמבר 1918 התפטר הקיסר מתפקיד המפקד העליון של הצבא והעביר אותו לפון שטראוסנבורג, אבל זה סירב לקבלו משום שלא רצה להיות מעורב בחתימה על שביתת הנשק.
לאחר המלחמה הוא התיישב בווינה. הוא לא רצה להתיישב בטרנסילבניה שם נולד, כי היא ניתנה לרומניה אותה הביס במלחמה. ממשלת הונגריה סירבה לתת לו פנסיה והוא חי חיי דוחק והתפרנס מתרומות שקיבל. רק ב-1926 הסכימה הממשלה ההונגרית לשלם לו פנסיה בתנאי שיבוא כל פעם לקבלה בבודפשט. ב-1 ביוני 1935, בעת שהיה בבודפשט במטרה לקבל את הפנסיה שלו, לקה בהתקף לב ונפטר.
הוא נקבר בבודפשט בטקס צבאי מלא.