אשר פרס, סביבות 2000 | |
לידה |
30 בינואר 1934 בולייה-סיר-דורדון, צרפת |
---|---|
פטירה |
1 בינואר 2005 (בגיל 70) חיפה, ישראל |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | צרפת, ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי שדה יהושע (כפר סמיר) |
מקום לימודים | הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל |
מנחה לדוקטורט | נתן רוזן |
מוסדות | הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל |
תלמידי דוקטורט | פטרה סקודו |
פרסים והוקרה | פרס רוטשילד (2004) |
תרומות עיקריות | |
עבודות בתורת האינפורמציה הקוונטית | |
אשר פֶּרֶס (30 בינואר 1934 – 1 בינואר 2005) היה פיזיקאי ישראלי, פרופסור בטכניון, חלוץ בתורת האינפורמציה הקוונטית.
אשר[1] פרסמן נולד ב-1934 בעיירה בולייה-סיר-דורדון (אנ') שבצרפת, בנם של שלמה (סלומון) ושולמית (סלומיאה) פרסמן, מהגרים יהודים מלמברג. אביו, מהנדס חשמל, עבד בצרפת בהנחת קווי מתח חשמליים. בזמן מלחמת העולם השנייה הצטרף אביו למחתרת שלחמה בנאצים, בעוד אשר ואמו נדדו מכפר לכפר עד לסיום המלחמה. בשנת 1949, כשהיה בן 15, עלה פרס לישראל בעלייה ההמונית עם משפחתו על סיפון ה"נגבה"; בארץ שינה את שמו הפרטי ל"אשר" ואת שם משפחתו עִברת מ"פרסמן" ל"פרס".
למד בתיכון קלעי בגבעתיים. את תאריו האקדמיים קיבל בטכניון. למרות אהבתו הרבה לפיזיקה, נרשם בשנת 1952 ללימודי תואר ראשון בפקולטה להנדסת מכונות, בעצת אביו, משום שפיזיקה נחשבה כמקצוע שבו לא ניתן למצוא פרנסה. בשנת 1959 קיבל תואר דוקטור מהפקולטה לפיזיקה בטכניון תחת הנחייתו של פרופ' נתן רוזן, תלמידו של אלברט איינשטיין ומייסד הפקולטה (עבודתו הייתה בנושא "קרינה גרביטציונית"). מיד בתום לימודיו הצטרף לסגל הטכניון. ב-1965 נבחר לנשיא האגודה הישראלית לפיזיקה. בשנת 1967, בגיל 33, מונה לפרופסור מן המניין, ובשנת 1988 מונה לפרופסור מחקר. שימש דקאן הפקולטה לפיזיקה בשנים 1966 ו-1982, ודקאן בית הספר ללימודי מוסמכים בטכניון בשנים 1972–1974. פרסם שני ספרים ולמעלה מ-250 מאמרים.
בשנת 2004 זכה בפרס רוטשילד לפיזיקה.
אשר פרס נפטר ב-2005, בגיל 71. נקבר בחיפה. היה נשוי לאביבה ולהם שתי בנות: ד"ר לידיה פרס (הרי) ונעמי כהן. כאשר כיום לידיה היא מרצה בפקולטה למתמטיקה בטכניון.
בשנת 2006 התפרסמה רשימה אוטוביוגרפית שלו תחת הכותרת "I am the cat who walked by himself"[2].
פרס פרסם עבודות משמעותיות ופורצות דרך במספר שטחים בפיזיקה, בהם: תורת היחסות הכללית, כאוס קוונטי, יסודות תורת הקוונטים, הצפנה קוונטית, ואינפורמציה קוונטית. חיבר ספר יסודי בתורת הקוונטים[3], ואחד מששת האבות המייסדים של תורת ה"טלפורטציה קוונטית" שנכתבה בשיתוף צ'ארלס בנט וארבעה מחברים נוספים[4].
פרס ניסח קריטריון תנאי מספיק פשוט לשזירות של מצב קוונטי המתואר על ידי מטריצת הצפיפות[5]. התנאי הוא תנאי ספקטרלי על השחלוף החלקי של מטריצת הצפיפות. עבור שני קיוביטים התנאי הוא גם תנאי מספיק ובמקרה זה הוא ידוע בשם תנאי פרס-הורודצקי[6].
רבוע הקסם של פרס ומרמין משמש להדגמת אפקט הפסאודו-טלפתיה של מכניקה קוונטית.
בשנת 1983, במהלך מלחמת שלום הגליל בין ישראל ללבנון ומתוקף תפקידו כדיקן הפקולטה לפיזיקה בטכניון, הציע פרופסור פרס את מועמדותו של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, כמועמד לפרס נובל בפיזיקה. בנימוקים למועמדות כתב כי ראש הממשלה בגין ראוי לפרס נובל בפיזיקה כפי שהוא ראוי לפרס נובל לשלום (שזכה בו יחד עם אנואר אל סאדאת בשנת 1978 בעקבות הסכם השלום עם מצרים). לשכת ראש הממשלה לא העריכה את העקיצה וביקשה מנשיא הטכניון להתנצל בפני האקדמיה השוודית, שמצדה השיבה כי אינה רואה צורך בהתנצלות[7].
מפרסומיו: