![]() |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך תורגם מאנגלית ומכיל שגיאות ומשפטים לא מובנים רבים.
| |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך תורגם מאנגלית ומכיל שגיאות ומשפטים לא מובנים רבים. | |
בחירות בהודו מתקיימות למערכות הממשל השונות בהודו. בעקבות היות הודו מדינה פדרלית, המחולקת למדינות וטריטוריות, מתקיימות בה בחירות הן ברמת האיחוד והן ברמת המדינה.
המערכת הפוליטית בהודו היא דמוקרטיה פרלמנטרית, כאשר ראש ממשלת הודו הממונה על ידי נשיא הודו מקים ממשלה אשר צריכה לקבל את אימון הלוק סבהה, הבית התחתון של הפרלמנט ההודי. במדינות הודו ראש השרים של מדינה, העומד בראש הממשלה, ממונה על ידי מושל המדינה.
בחירות מתקיימות אחת לחמש שנים, אך ניתן להקדימן על ידי פיזור הפרלמנט, המבוצע על ידי נשיא הודו במקרה שהממשלה הובסה בהצעת אי-אימון. במדינות הודו נתונה לנשיא הסמכות לפזר את ממשלותיהן במקרה הצורך.
ועדת הבחירות של הודו היא הגוף הפדרלי של הודו אשר נחקק על פי הוראות החוקה, האחראי על פיקוח וניהול של כל תהליכי הבחירות של הודו. גוף זה אחראי להבטיח שהבחירות יהיו חופשיות והוגנות, ללא כל משוא פנים.[1]
ועדת הבחירות מבטיחה את התנהלותם של חבריה לפני הבחירות, במהלך הבחירות, ולאחר הבחירות בהתאם לחקיקה הסטטוטורית.
כל הסכסוכים הקשורים לבחירות מטופלים על ידי ועדת הבחירות. בית המשפט העליון של הודו קבע כי אם מקום בו החוקים שנחקקו לא עובדים כראוי או ההוראות שלהם לא מספיקות לטיפול במצב הנתון בזמן קיום הבחירות, לוועדת הבחירות יש סמכויות על פי החוקה לפעול בהתאם.
בהודו הבריטית הייתה זכות הבחירה מוגבלת למדי, ורק כ-14 אחוז מהאוכלוסייה היו בעלי זכות בחירה, בין היתר בשל החשש לחוסר יכולת לניהול הבחירות בעקבות היקף האוכלוסייה.[2] לאחר עצמאות הודו ניתנה זכות בחירה לכל. על מנת להיות זכאי לבחור מחוז בחירה, על התושב להתגורר בו במשך 180 יום לפחות. במקור ניתנה זכות הבחירה מגיל 21 ומעלה. בדצמבר 1988 חוקק תיקון שהוריד את גיל המינימום להצבעה ל-18.[3]
הרפובליקה של הודו כוללת כמה סוגי בחירות, כגון בחירות ל:
חברי לוק סבהה, הבית התחתון של הפרלמנט של הודו, נבחרים בהצבעה על ידי כל אזרחי הודו הבוגרים, מתוך מכלול מועמדים העומדים במחוזות הבחירות שלהם.[4]
הקונגרס הלאומי ההודי, מפלגת העם ההודית, המפלגה הקומוניסטית של הודו, המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), דראווידה מונטרה קזגאם, מפלגת ג'נטה, מפלגת ג'נטה (חילונית), המפלגה הסוציאליסטית של פרג'ה, מפלגת סמג'וואדי, המפלגה הסוציאליסטית ההודית, מפלגת סוואנטרה, מפלגת טלוגו דזאם.
שנה | כלל המושבים | מפלגה זוכה | |||
---|---|---|---|---|---|
מושבים | אחוזים | ||||
1 | 1951–52[5][6][7] | 489 | הקונגרס הלאומי ההודי | 364 | 45% |
2 | 1957[8] | 494 | 371 | 47.78% | |
3 | 1962 | 361 | 44.72% | ||
4 | 1967 | 520 | 283 | 40.78% | |
5 | 1971 | 518 | 352 | 43.68% | |
6 | 1977 | 542 | ג'נטה | 298 | 43.17% |
7 | 1980 | 529[א] | הקונגרס הלאומי ההודי | 351 | 42.69% |
8 | 1984 | 541 | 404 | 49.10% | |
9 | 1989 | 529 | ג'נטה דאל | 195 | 39.53% |
10 | 1991 | 534 | הקונגרס הלאומי ההודי | 244 | 35.66% |
11 | 1996 | 543 | מפלגת העם ההודית | 161 | 20.29% |
12 | 1998 | 182 | 25.59% | ||
13 | 1999 | 182 | 23.75% | ||
14 | 2004 | הקונגרס הלאומי ההודי | 145 | 26.53% | |
15 | 2009 | 206 | 28.55% | ||
16 | 2014 | מפלגת העם ההודית | 282 | 31.34% | |
17 | 2019 | 303 | 37.4%[10] |
חברי האספות המחוקקות המדינתיות, נבחרים בהצבעה ישירה, מתוך מכלול מועמדים העומדים במחוזות הבחירות שלהם. כל אזרח בוגר בהודו יכול להצביע רק במחוז הבחירה שלו. מועמדים הזוכים בבחירות לאספות המחוקקים המדינתיות נקראים 'חברי האספה המחוקקת' (MLA) ומחזיקים במקומותיהם למשך חמש שנים או עד לפיזור האספה על ידי המושל. חברי הבית נפגשים במדינה המתאימה בעניינים הנוגעים ליצירת חוקים חדשים, הסרת או שיפור החוקים הקיימים המשפיעים על כל האזרחים החיים באותה מדינה.
הכוח הכולל של כל אספה תלוי בכל מדינה, בעיקר על פי גודל ואוכלוסייה. בדומה לבחירות בלוק סבהה, מנהיג מפלגת הרוב יישבע כשר המדינה הראשי.
כפי שהשם מרמז, כאשר מועמד נבחר לאספת המדינה, המנהיג של רג'יה סבהה או לוק סבהה עוזב את המשרה ומפניה לפני סיום כהונו, נערכות בחירות משנה כדי למצוא מחליף מתאים למילוי התפקיד הפנוי.
סיבות נפוצות לבחירות משנה :
אך סיבות אחרות מתרחשות כאשר בעל התפקיד אינו כשיר להמשיך בתפקידו עקב הרשעה פלילית, או אי שמירה על נוכחות מינימלית במשרד או עקב אי סדרים בבחירות שנמצאו מאוחר יותר. כמו כן, כאשר מועמד זכה ביותר ממנדט אחד, עליו לפנות אחד. כמו כן, ועדת הבחירות מקיימת את בחירות הודו.
רג'יה סבהה ("מועצת המדינות") היא הבית העליון של הפרלמנט של הודו. המועמדים אינם נבחרים ישירות על ידי האזרחים, אלא על ידי חברי האספות המחוקקות. בנוסף, נשיא הודו רשאי למנות עד 12 מועמדים על תרומתם לאמנות, ספרות, מדע ושירותים חברתיים. חברי הפרלמנט ברג'יה סבהה מקבלים כהונה של שש שנים, כאשר שליש מהגוף עומד לבחירה מחודשת אחת לשנתיים. רג'יה סבהה פועלת כגוף לביקורת מדרגה שנייה לפני שהצעת החוק הופכת למעשה.[11]
סגן נשיא הודו הוא יושב ראש הרג'יה סבהה, ומנהל את דיוניו.
הצעות החקיקה (קביעת חוקים חדשים, הסרה או צירוף תנאים חדשים לחוק הקיים) מובאות בפני בית הפרלמנט בצורה של הצעת חוק. הצעת חוק היא טיוטת הצעת חקיקה, שכאשר היא תועבר על ידי שני בתי הפרלמנט (לוק סבהה ורג'יה סבהה) ותאושר על ידי הנשיא, רק אז היא תהפוך לחוק פרלמנט.
חוקת הודו עם זאת מציבה מגבלות מסוימות על רג'יה סבהה (הבית העליון) שהופכת את לוק סבהה (הבית התחתון) לחזקה יותר באזורים מסוימים. לדוגמה, היא קובעת כי חוקים בענייני מיסוי מחויבים להיות מיוצרים מלוק סבהה (הבית התחתון).
חברי רג'יה סבהה מתדיינים בהצעות חוק שנשלחו על ידי לוק סבהה ויכולים לאשרם, לדחותם או לשלוחם חזרה ללוק סבהה להמשך דיון ודיון בנושא, כמו גם להציע שינויים טובים יותר בהצעת החוק שנוסחה. חברי רג'יה סבהה יכולים להמליץ ללוק סבהה רק על חוקים בענייני מיסוי תוך 14 יום, ואם רג'יה סבהה לא מחזירה אותם תוך 14 יום ללוק סבהה, החוק נחשב כאילו התקבל על ידי שני הבתים. כמו כן, אם לוק סבהה דוחה את כל התיקונים (או את כולם) שהוצעו על ידי רג'יה סבהה, הצעת החוק נחשבת כאילו הועברה על ידי שני בתי הפרלמנטים של הודו בצורה שלוק סבהה עוברת סופית.
המועמדים נדרשים להגיש את ניירות המינוי שלהם לוועדת הבחירות. לאחר מכן מתפרסמת רשימת מועמדים. אף מפלגה אינה רשאית להשתמש במשאבים ממשלתיים לצורך קמפיין. אף מפלגה אינה רשאית לשחד את המועמדים לפני הבחירות. הממשלה לא יכולה להתחיל פרויקט בתקופת הבחירות. הקמפיין מסתיים עד השעה 18:00, יומיים לפני יום פתיחת הקלפיות.
הצבעת הקלפי נערכת בין השעות 07:00 עד 18:00, האספן של כל מחוז אחראי על הקלפי. עובדי הממשלה מועסקים כקציני משאל בקלפיות. נעשה שימוש במכונות הצבעה אלקטרוניות (EVM) במקום בקלפי על מנת למנוע הונאת בחירות. לאחר שהאזרח מצביע, עליו לחתום עם אצבעו השמאלית בעזרת דיו. נוהג זה הונהג בשנת 1962 ומשומש עד היום.
ועדת הבחירות של הודו מקצה לכל מפלגה סמל המשמש את מועמדיה בבחירות. בעוד המפלגות הארציות זכאיות לסמל ארצי, מפלגות ברמה מדינתית זכאיות לסמל במדינתן, ומפלגות קטנות יותר אינן זוכות לסמל נפרד. השיטה הונהגה ב־1951 לקראת הבחירות הראשונות בהודו עקב אחוז האנאלפביתיות הגבוה, כאשר אחוז יודעי קרוא וכתוב נע בסביובות 6 עד 16 אחוזים בלבד.[12]
לאחר שמצביע ממשמש את זכות הצבעתו, פקיד הבחירות צובע את ציפורנו בדיו לא מחיק, במטרה למנוע הצבעות כפולות.[13] הדיו פותח על ידי מועצת המחקר המדעית והתעשייתית (CSIR). הדיו המשמש מכיל כסף חנקתי, מה שהופך אותו לרגיש לצילום. הוא מאוחסן בבקבוקי פלסטיק בצבע ענבר או בבקבוקי זכוכית בצבע חום. ביישום, הדיו נשאר על הציפורן למשך יומיים לפחות. זה עשוי להימשך עד חודש, תלוי בטמפרטורת הגוף של האדם ובסביבתו.
בהויק (EVM) שומשו לראשונה בבחירות 1997 והפכו לשיטת ההצבעה היחידה בשנת 2004. EVMs חוסכים זמן בדיווח על תוצאות. שביל ביקורת נייר מאומת על ידי הבוחר (VVPAT) הוצג ב-14 באוגוסט 2014 בנאגאלנד.[14] בבחירות הכלליות בשנת 2014, VVPAT הופעל בשמונה מחוזות בחירה (לקנאו, גנדינגאר, בנגלור דרום, צ'נאי מרכז, ג'אדפור, ראיפור, פטנה סאהיב ומיזורם) כפרויקט פיילוט.[15][16] תלוש שנוצר על ידי ה-VVPAT אומר לבוחר לאיזו מפלגה או מועמד שניתנה הצבעתם, שמם, מחוז הבחירה שלהם והקלפי שלהם.[17][18][19][20][21]
מפלגות האופוזיציה דרשו להפוך את ה-VVPAT לחובה בכל רחבי הודו בשל הטענות על הממשלה לפריצה ל-EVM. בהתאם לכך, נעשה בו שימוש בכל מסלול הבחירות הכלליות בהודו מאז שנת 2019. מסלול ביקורת נייר מאומת (VVPAT) ו-EVM.[22][23] ב-9 באפריל 2019, בית המשפט העליון של הודו הורה לוועדת הבחירות בהודו להגדיל את מספר ההצבעות של ה-VVPAT לחמישה EVM's שנבחרו באופן אקראי לכל מחוז בחירה, כלומר, ועדת הבחירות בהודו חייבת לספור תלושי VVPAT של 20,625 EVM בבחירות הכלליות בשנת 2019.[24][25][26] VVPAT מאפשרת לבוחרים לבדוק האם ההצבעה שהעניקו עוברת למועמד הרצוי להם כיוון שהיחידה VVPAT מייצרת פתק נייר, המכונה בנוסף פתק הצבעה, המכיל את שמו, המספר הסידורי ותמונת המועמד שנבחר על ידי הבוחר עבור ההצבעה שלו. לאחר הבחירות הכלליות לשנת 2019, ECI הכריז כי אין אי התאמה בין EVM ל-VVPAT.[27]
ב-27 בספטמבר 2013 קבע בית המשפט העליון של הודו, בעתירה שהוגשה על ידי ועדת הבחירות והאיגוד העממי לחירויות אזרחיות ב־2009, כי לאזרחים יש זכות להצביע "הצבעה שלילית" על ידי שימוש באופציה "אף אחד מהאמור לעיל" (NOTA). בנובמבר 2013 הוצגה NOTA בחמש בחירות למדינה.[28]
הודו אינה מספקת הצבעות נפקדות כלליות.[29][30][31] ב-24 בנובמבר 2010, הצעת החוק לייצוג העם (תיקון) לשנת 2010 נמסרה כדי להעניק זכויות הצבעה להודים שאינם תושבים, אך עדיין נדרשת נוכחות פיזית בקלפי.[32][33]
הצבעה בדואר בהודו נעשית רק באמצעות מערכת "פתקי הצבעה דואריים המועברים אלקטרונית (ETPB)" של ועדת הבחירות בהודו, בה מופצים קלפי קלפי לבוחרים הזכאים הרשומים והם מחזירים את הקולות בדואר. כאשר מתחילה ספירת הקולות, קולות הדואר הללו נספרים לפני אלה ממכונות ההצבעה האלקטרוניות. רק קטגוריות מסוימות של אנשים זכאים להצביע כמצביעי דואר. אנשים העובדים בכוחות המזוינים ובמשטרת המדינה כמו גם בני זוגם, ועובדי ממשלת הודו המוצבים רשמית מחוץ למדינה יכולים להירשם להצבעת הדואר, אלה נקראים גם "מצביעי השירות". בנוסף, אנשים במעצר מונע, מוגבלים וכאלה מעל גיל 80 יכולים להשתמש בהצבעות דואר. אסירים אינם יכולים להצביע כלל.[34][35][36]
מעליית נרנדרה מודי לשלטון ב־2014, עסקה ממשלתו בהצעה לאחד את מועדי הבחירות לגופים שונים במדינה. הרעיון מכונה אומה אחת, קלפי אחת (אנ'). בספטמבר 2023 מינתה ממשלת הודו ועדה מיוחדת בראשות נשיא הודו לשעבר ראם נאת' קובינד לבחינת הסדרת הסוגיה, בה היו חברים מספר שרי ממשלה, בהם שר הפנים עמית שאה, נציג הקונגרס הלאומי ההודי האופיזציונית ומשפטנים לבחינת הסוגיה.[37][38] הוועדה הגישה במרץ 2024 את מסקנותיה לנשיאת הודו דרופדי מורמו.[39]
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite press release}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה); Check |url=
value (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
בחירות בהודו | |
---|---|
|