ברבו נמציאנו
 | |
| לידה |
1 באוקטובר 1887 גאלאץ, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
30 במאי 1919 (בגיל 31) בוקרשט, ממלכת רומניה |
| מדינה |
רומניה |
| שפות היצירה | רומנית |
| חתימה |
 |
  | |
ברבו נמציאנו (ברומנית: Barbu Nemţeanu; בשמו בלידה: בנימין דויטש; 1887 – 30 במאי 1919) היה משורר, הומוריסטן, עיתונאי ומתרגם יהודי רומני, נציג של הזרם המודרניסטי בתוך התנועה הסימבוליסטית הרומנית. חי חלק רב משנות חייו בעיר הולדתו, גאלאץ, שהביאה לו השראה שירית, אולם החיים הפרובינציאליים בה עוררו בו מרדנות אינטלקטאולית. נמציאנו התיתם ובגיל מוקדם עזב את בית הספר, לקה בשחפת והתקשה למצוא פרנסה, אבל היה בטוח בכישרונו כמשורר. אצלו הסימבוליזם היה משולב בהשקפה סוציאליסטית וכן בהערצה לתרבות הרומנית, שאיפשרה לו לפרסם בשמות-עט אפילו בכתבי עט מסורתיים-אנטישמיים כמו "Neamul Românesc" (באומה הרומנית). נמציאנו נמנה עם משתתפי החוג הספרותי Convorbiri Critice (שיחות בקורתיות) והתיידד עם ראש החוג, מבקר הספרות מיכאי דרגומירסקו. נמציאנו היה מתרגם פורה של ספרות קלאסית ורומנטית גרמנית, צרפתית ויידיש. תרגם לרומנית מיצירות שארל בודלר, טריסטן קלינגסור ואוסקר ויילד. על אף קשייו הכלכליים שהלכו וגברו, על סף פשיטת רגל, ואשפוזיו החוזרים, המשיך לכתוב. כתב בין היתר גם אלגיות על החיים בבתי ההבראה לחולי שחפת. בסיועם של ידידיו, שרד את מלחמת העולם הראשונה אך מת חדשים ספורים אחרי חתימת הסכם שביתת הנשק שביתת הנשק בנובמבר ואחרי ניתוח בראות. בשלבו הסופי, הסימבוליזם שלו עבר שינוי בכיוון נסיוני. כתביו פורסמו בכתבי עת נפוצים כמו "פלקרה" (Flacăra). נקלע למרכזון של פולמוס ספרותי כשנתקף על ידי הסופר הקלסיציסטי דויליו זמפירסקו ומצד שני מודרניסטים יותר רדיקליים מתוח עליו בקורת לעגנית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמציאנו נולד ב-1887 בשם Benjamin Deutsch (בנימין דויטש), בן למורה בבית הספר היהודי של גאלאץ.
אביו מת כשהוא היה בן 10, לכן נאלץ לעבוד מגיל צעיר בכל מיני עיסוקים.
ראשית פרסומו היה בכתב העת של גאלאץ, Înainte ("אֶנאַינְטֶה" = קדימה). ב-1904 פרסם שירים ומאמרים בכתבי עת רומנים רבים תחת שם העט Luca Zimbru (לוקה זימברו) ובכתבי עת יהודים תחת השם "אשכנזי". ב-1908 הופיע בגאלאץ, תחת הנהלתו, כתב העת הספרותי Pagini libere (עמודים חופשיים).
נמציאנו תרגם שירה ופרוזה, יצירות של ויקטור הוגו, גתה, לסינג, טורגנייב, ניקולאוס לנאו, טולסטוי, פאול הייזה, אליעזר שטיינברג, יעקב גרופר ועוד. בעיתונות היהודית תרגם שירה תחת שם העט "ב. אשכנזי".
נמציאנו מת ממחלת השחפת.
בנובמבר 1941 פורסמו ברחבי רומניה, שתי כרזות, מטעם השלטונות, שנשאו את הכותרת "Scriitori evrei" (סופרים יהודים). בכרזות פורסמה רשימת 42 שמות של סופרים בשפה הרומנית, שמות המקור (עבור אותם סופרים שהשתמשו בשם עט או שהחליפו את שמם) שלהם, שמות הוריהם ומקום לידתם הספרים מפרי עטם שראו אור. הכרזות הודיעו על איסור מכירת ספרי הסופרים היהודים בחנויות (פרט לחנויות של יהודים) והצגתם או השאלתם בספריות למיניהן ובמוסדות אחרים. ברבו נמציאנו, שנפטר יותר מעשרים שנה לפני כן, נכלל ברשימה.
נמציאנו, בעצמו יליד גאלאץ, אפיין את העיר באחד משיריו במילים: "Galaţi, oraş cumplit de negustori" (גאלאץ, עיר איומה של סוחרים).
מיצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1910, "Poezii alese" (שירים נבחרים).
- 1915, "Stropi de soare" (טיפות שמש). מהדורה נוספת הודפסה ב-1917.
- "Divagaţii în hamac;O călătorie în lumea albinilor" (דיגרסיות בערסל; נסיעה בעולם הדבורים).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "היהודים מרומניה", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008.
