הברון ג'וזאיה קלמנט ודג'ווד (באנגלית: Josiah Clement Wedgwood, בעברית גם "יֹאשִׁיָּה ודג'ווד" או בקיצור "יֹאש"; 16 במרץ 1872 – 26 ביולי 1943) היה חבר פרלמנט אנגלי, אשר השקיע את כל מרצו בקידום העניין הציוני.
ודג'ווד נולד למשפחה אנגלית מיוחסת, שבין אבותיה היה ג'וזאיה ודג'ווד (סב סבו), פעיל חברתי בעצמו. בנו של ג'וזאיה ודג'ווד, ג'וזאיה ודג'ווד השני, כלומר אבי סבו, היה אף הוא חבר פרלמנט, דודו של צ'ארלס דרווין, ואביה של אשתו, אמה דרווין (ששם נעוריה היה כאמור ודג'ווד), בת דודו של דרווין בעצמה.[1]
אף שלא היה משפטן, מונה בימי מלחמת הבורים לשופט על הבורים המנוצחים. אנקדוטה שעליה סיפר מאוחר יותר היא שהחליט להפיץ עיתון כדי לסייע לבורים בשיקומם, ומשראה שהם מזהים את העיתון עם הבריטים, ומחרימים אותו:
מה עשה יאש ודג'ווד? הוא כתב בו מאמרים חריפים נגד... יאש ודג'ווד. ומיד, כמובן קפצו ההולנדים על הגליונות והתמוגגו על ההסתה נגד השופט האנגלי...
— ע. קרליבך, ספר הדמויות
הוא נבחר לפרלמנט תחילה ב-1906 מטעם המפלגה הליברלית, אחר כך ב-1919 עבר לשורות מפלגת הלייבור. כל אותו הזמן לא היו לו מתחרים במחוז בחירתו, שבו הייתה שליטת משפחתו, בעלת בית החרושת הידוע לחרס, מוחלטת. דבר זה אפשר לו עצמאות רעיונית גמורה. הוא היה תומך נלהב של רפורמה בקרקעות שיחולקו להמון, אחר כך דרש שיכירו ברוסיה הקומוניסטית. הוא בלט בהתנגדות נחרצת לרעיון האוגניקה, והתנגדותו הובילה לכך שיוזמות לענישת ילודה של מפגרים לא התקבלו (בניגוד למה שקרה בארצות הברית בנושא זה), אבל מלחמתו הנלהבת ביותר הייתה למען הרעיון הציוני.
השאילתות שהגיש לשר המושבות נגעו לפרטים הקטנים ביותר – מדוע לא קיבלו בבית הדואר מברק באותיות עבריות, ומדוע הוסעו החיילים באוטובוס ערבי ולא יהודי. עזריאל קרליבך, שהיה עיתונאי בלונדון, סיפר כיצד, אחרי שכתב כי ודג'ווד, בנלהבות היתר שלו, עושה שירות דב לעניין הציוני, זכה לתוכחה ממנו באמרו כי הציונות היא הצדק, ועל הצדק אין מתפשרים.
אהדתו לציונות לא ידעה גבולות, והוא הרחיק לכת כשקרא ליהודים להתקומם נגד מדינתו שלו.[דרוש מקור] בזמן הרדיפות בגרמניה הציע שבריטניה תקבל יהודים ללא הגבלה, והביע הזדהות פומבית עם היוזמה להקמת 'ליגת פריילאנד', ארגון נאו-טריטוריאליסטי שקם ב-1935 בתמיכת אישים רבים, יהודים ולא יהודים, בטענה לפיה "יספיקו יהודים גם לארץ ישראל וגם בשביל 'פריילאנד' (כלומר להתיישבות יהודים בכל טריטוריה שתושג)".[2] בזמן מלחמת העולם השנייה היה וודג'ווד מעורב באופן אישי בהברחתם של יהודים משטחי הכיבוש הנאציים והכנסתם לארץ ישראל באופן אי-לגלי בשיתוף גורמים רוויזיוניסטיים (עליית אף על פי).[3] מסופר עליו שכשגסס ב-1943 היה שם מרד גטו ורשה על שפתיו.[דרוש מקור]
אחת מאוניות המעפילים וחיל הים נקראה על שמו אח"י ודג'ווד, וכן מושב גן יאשיה בעמק חפר ורחובות בערי ישראל: במושבה הגרמנית בירושלים, בשכונת יד אליהו בתל אביב, במרכז הכרמל בחיפה ובמושב נורדיה שבשרון.
- ^ ראו "דרווין".
- ^ יוסף קרוק, תחת דגלן של שלוש מהפכות - כרך ב', תל אביב, מחברות לספרות, 1970, עמ' 452.
- ^ ראו בהקשר זה מסמך בארכיון הציוני סימול F17\3-26t+28t.