ג'וליוס הייל
 | |||||||
| לידה |
24 ביולי 1876 דוסמונד אן דר מוזל, הקיסרות הגרמנית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 בנובמבר 1949 (בגיל 73) מילווקי, ויסקונסין, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ג'וליוס פיטר הייל | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | פארק הזיכרון של ויסקונסין, ברוקפילד, ויסקונסין, ארצות הברית | ||||||
| מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
  | |||||||
ג'וליוס פיטר הייל (באנגלית: Julius Peter Heil; 24 ביולי 1876 – 30 בנובמבר 1949) היה פוליטיקאי יהודי-אמריקאי מוויסקונסין, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל ויסקונסין ה-30 בשנים 1939–1943.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'וליוס הייל נולד בדוסמונד אן דר מוזל (כיום ברנדרנבורג, אז בתחומי הקיסרות הגרמנית) כבנם של פרנק וברברה הייל, זוג יהודים.[1] בילדותו היגרה המשפחה לארצות הברית, שם הוא גדל בחווה ליד העיר ניו ברלין שבוויסקונסין, ולמד בבית ספר מקומי עד גיל 12. ב-1900 נשא הייל לאישה את אליזבת קונרד, ולשניים נולד בן אחד.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הייל היה לרתך מומחה, ונסע ברחבי אמריקה הדרומית, שם הוא עסק בריתוך פסי פלדה לקווי חשמלית. ב-1901 הוא הקים את חברת הייל במילווקי, שייצרה מכליות פלדה לקרונות רכבת. ב-1933 הוא מונה על ידי הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט לעמוד בראש המועצה המייעצת של מנהל השיקום הלאומי (אנ')
מושל ויסקונסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1938 נבחר הייל כמועמד המפלגה הרפובליקנית למשרת מושל ויסקונסין. בבחירות הכלליות הוא הביס את יריבו איש המפלגה הפרוגרסיבית, המושל המכהן פיליפ לה פולט. כמושל, הוא הקים את מחלקת כלי הרכב שהורכבה מחמש סוכנויות קיימות, ויצר את מחלקת הרווחה הציבורית. יוזמה שנויה במחלוקת שלו הייתה הקמתה של החטיבה למחקר מחלקתי, שנועדה להשיג יעילות גדולה יותר בממשל המדינה. במהלך תקופת כהונתו השנייה של הייל כמושל, נכנסה ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, והוקם משמר מדינתי כתחליף למשמר הלאומי, שנקרא אז לשירות פעיל. כמי שלעיתים קרובות כונה "ג'וליוס הצודק" (Julius the Just), דיווח הניו יורק טיימס על מעשי ליצנות ותעלולים מטופשים שלו. ב-1940 נבחר הייל לתקופת כהונה שנייה, אך בניסיונו להיבחר לתקופת כהונה שלישית ב-1942 הוא נוצח על ידי הפרוגרסיבי אורלנד סטין לומיס, זאת בשל חוסר האהדה למדיניותו ביחסי עבודה. לומיס נפטר טרם השבעתו, ואת הייל ירש בתפקיד סגנו, שהתמודד על תקופת כהונה שנייה כסגן המושל ונבחר, ועקב פטירתו של לומיסף הושבע כמושל עם תום תקופת כהונתו של הייל.
שנותיו האחרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תום כהונתו כמושל, היה הייל לנשיא, ומאוחר יותר יושב ראש מועצת המנהלים של חברת הייל. הוא נסע ברחבי ארצות הברית כדי לקדם את תוצרת החלב של ויסקונסין.
ג'וליוס הייל נפטר במילווקי ב-30 בנובמבר 1949 כתוצאה מהתקף לב, בגיל 73. הוא נטמן בפארק הזיכרון של ויסקונסין, בעיר ברוקפילד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1751
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'וליוס הייל באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'וליוס הייל באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ג'וליוס הייל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|