ג'יימס ויליאמס

ג'יימס ויליאמס
James D. Williams

ג'יימס ויליאמס
לידה	16 בינואר 1808 מחוז פיקאווי, אוהיו, ארצות הברית
פטירה	20 בנובמבר 1880 (בגיל 72) אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית
שם מלא	ג'יימס דאגלס ויליאמס
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות וולנט גרוב, מונרו סיטי, אינדיאנה, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל אינדיאנה ה־17 8 בינואר 1877 – 20 בנובמבר 1880 (3 שנים) סגן מושל אינדיאנה אייזק גריי → תומאס הנדריקס אייזק גריי ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השני של אינדיאנה 4 במרץ 1875 – 1 בדצמבר 1876 (שנה)
חבר הסנאט של אינדיאנה 1860–1872 (כ־12 שנים)
חבר בית הנבחרים של אינדיאנה 1844–1860 (כ־16 שנים)

ג'יימס דאגלס ויליאמס (באנגלית: James Douglas Williams;‏ 16 בינואר 1808 – 20 בנובמבר 1880) היה חוואי ופוליטיקאי אמריקאי מאינדיאנה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן בתפקידים ציבוריים במשך כמעט ארבעה עשורים, והיה איש המגזר החקלאי היחידי שנבחר כמושל אינדיאנה, תפקיד בו הוא כיהן בשנים 1877–1880. בשאר שנות הקריירה שלו הוא כיהן כמחוקק, הן באספה הכללית של אינדיאנה, והן בבית הנבחרים של ארצות הברית, ונודע בשל מעשיו לקידום החקלאות במדינה.

ראשית חייו

ג'יימס דאגלס ויליאמס נולד במחוז פיקאווי שבאוהיו כבנם של ג'ורג' ושרה קאוונדר ויליאמס. כשהיה בן עשר הוא עבר עם משפחתו למחוז נוקס שבאינדיאנה, והמשפחה התיישבה במונרו סיטי, שם הוא הוא נשאר להתגורר במשך רוב ימי חייו. הוא זכה למעט זמן כתלמיד בבית ספר, אך לעיתים הוא נכח בשיעורים בבית הספר הסמוך לביתו, עד להגיעו לכיתה החמישית. ב-1828 נפטר אביו של ויליאמס, ובהיותו הבן הבכור, הוא הפך לראש המשפחה, והמשיך לנהל את החווה של אביו. ב-1831 נשא ויליאמס לאישה את ננסי האפמן, ולשניים נולדו שבעה ילדים. בשנים בהם היה ויליאמס בשירות הציבורי, ניהלה ננסי רוב ימי חייה את ענייני המשפחה, כולל ניהול שטח קרקע של 3,000 אקרים שהשתרעו בחלק המרכזי של אינדיאנה.

במשך כל ימי חייו נודע ויליאמס בשל לבושו האופייני כאיכר, ובכך זכה לכינוי "ביל בעל מכנסי הג'ינס הכחולים" (Blue Jeans Bill). הוא עשה שימוש בכינוי זה ובמוניטין שנלווה אליו כדי ליצור לעצמו את התדמית של איש העם וכאיש הכפר במערכות הבחירות בהן התמודד. כאשר הוא נעשה לאיש אמיד יותר, הוא החל יותר ויותר ללבוש חליפות שהיו עשויות מבד ג'ינס מעוטרות במשי. בצד היותו חוואי, היה ויליאמס פעיל במחקרים ובניסויים לשיפור איכות היבולים. הוא היה חבר בכמה ארגונים חקלאיים מקומיים ואזוריים וניצח תכופות בתחרויות שנערכו ביריד המדינה של אינדיאנה.

מחוקק

ב-1839 נכנס ויליאמס לראשונה לשירות הציבורי כאשר נבחר כשופט שלום בעיר וינסנס, תפקיד בו הוא כיהן עד להתפטרותו ב-1843. באותה שנה הוא נבחר לבית הנבחרים של אינדיאנה, וכיהן בו עד 1860, אז עבר לכהן בסנאט של אינדיאנה, בו הוא כיהן עד 1872. ויליאמס היה אחראי על ניסוחם של חוקים רבים, כולל חוקים שהתירו לאלמנות לרשת את האחוזות של בעליהן. הוא ניסח את החוק שבמסגרתו הוקמה קרן ההשקעות הראשונה של המדינה וכן עודד את פיתוחה של מועצת החקלאות של המדינה ושימש כחבר בה במשך 16 שנים.

במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, הואשם ויליאמס בהיותו איש סיעת מתנגדי המלחמה במפלגה הדמוקרטית (Copperhead) כאשר הוא ניסה להתערב במאמצי המלחמה והגיש הצעת חקיקה שתחייב את המושל אוליבר מורטון לחשוף על מה הוצאו הכספים מכספי החירום של המדינה. אחד העניינים המרכזיים שבהם עסק ויליאמס באספה הכללית היה הוצאת כספי המדינה. הוא תמך בתנועה למען שטרות הכסף שהחלה בשנות ה-70 של המאה ה-19, שקידמה את נגישות שטרות הכסף לציבור באמצעים אינפלציוניים. חברותו ארוכת השנים במפלגה הדמוקרטית הובילה אותם לנסות לשלוח אותו לקונגרס בתור סנאטור ב-1872, אך הוא נוצח על ידי אוליבר מורטון. באוקטובר 1874 הוא נבחר כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית, וכיהן בתפקיד מ-1875 ועד 1876. במהלך תקופה זו הוא שימש כיושב ראש ועדת החשבונות והיה אחראי לרפורמה משמעותית ולחיסכון משמעותי בקיצוץ הוצאות.

כאשר היה עדיין בוושינגטון די. סי. קיבל ויליאמס את הידיעה שמפלגתו בחרה בו כמועמד למשרת מושל אינדיאנה, אף על פי שהוא לא התמודד כמועמד לתפקיד. במקום לדחות את המועמדות, הוא הודיע שלא יתמודד על תקופת כהונה נוספת בקונגרס ושב לאינדיאנה כדי להתמודד על תפקיד המושל.

מושל אינדיאנה

ויליאמס חב את מועמדותו למשרת המושל למבוי הסתום שנוצר בוועידת המפלגה. בבחירות הכלליות הוא התמודד מול מועמד המפלגה הרפובליקנית, לימים נשיא ארצות הברית בנג'מין הריסון, ומול מועמד מפלגת השטרות הירוקים, אנסון וולקוט. מערכת הבחירות התמקדה בעיקר בסוגיות פיננסיות פדרליות שגרמו לשפל כלכלי. ויליאמס שינה את עמדתו כלפי תנועת השטרות הירוקים, ויצא נגד הצעדים האינפלציוניים. אך מערכת הבחירות עסקה גם בסוגיות אישיות, ושם היה לוויליאמס יתרון משמעותי. "ויליאמס ג'ינס כחולים לא חשב אף פעם שזה נחוץ להגיע ליום עבודתו כששיערו מסורק עם פסוקת באמצע ושזקנו גזוז כמו שורה של קופסאות עץ", לגלג עליו אחד העיתונאים. "הריסון היה לבוש בסגנון של ברודוויי, וויליאמס במכנסי ג'ינס כחולים. הריסון הוא עורך דין פיקח. ויליאמס הוא איכר הגון ותיק, שהרוויח כל סנט שבבעלותו בזעת אפיו. הריסון הוא אדם קר ומאופק. ויליאמס הוא חוואי בעל ידיים מיובלות ולב חם, עם שטחי אדמה רחבים שהוא יכול לציין שהם תוצאה של שנים רבות של מאבק סבלני נגד איתני הטבע". בבחירות הכלליות ניצח ויליאמס בהפרש צמוד של כ-5,000 קולות. הוא היה לאדם היחידי שעיקר הכנסתו מחקלאות שנבחר כמושל אינדיאנה. ב-9 בינואר 1877 הוא הושבע לתפקידו.

ויליאמס היה בעל תפקיד מרכזי במציאת מימון לאוניברסיטת פרדו והיה פעיל במערכה למתן זכות בחירה לנשים, וקידם את זכויותיהן להיות בעלות רכוש בזכות עצמן. הוא נאבק למען ריסון תקציבי ונודע בשל חסכנותו, כשהעדות המובהקת ביותר לכך הייתה בבניית בית המדינה של אינדיאנה. במהלך תקופת ממשלו הוא קידם והשיג מימון לבניית בניין הקפיטול המדינתי החדש. הוא הצליח לבנות את הבניין ב-20 אחוזים פחות מהתקציב המשוער הראשוני, והשיב את הכספים שנחסכו לקופת המדינה. הוא שאף להגדלת התקצוב לתוכניות סיוע לוותיקי המלחמה.

במהלך תקופת כהונתו של ויליאמס כמושל, פרצה שביתת הרכבות הגדולה של 1877 (אנ'). השובתים באינדיאנפוליס ניסו לחסום את כל תנועת הרכבות בעיר. מנהיגי העיר ואנשי המגזר העסקי דרשו שווילימאס ישגר את המיליציה המדינתית כדי לשים קץ לשביתה בכוח הזרוע, אך הוא סירב, מתוך חשש שהוא יפגע במעמדו במפלגה הדמוקרטית. בשל סירובו זה של ויליאמס, הקימו בנג'מין הריסון ווולטר גרשם, מנהיגי המפלגה הרפובליקנית באינדיאנה, ועדה שנפגשה עם מנהיגי המגזר העסקי כדי לשים קץ לשביתה. המצב גרם לנזק משמעותי לאהדה הציבורית כלפי ויליאמס. בנוסף, חלקים רבים באומה חוו גידול מהיר בתעשייה במהלך תקופת כהונתו של ויליאמס כמושל, אך הוא עשה מעט כדי לחקות את הצלחתם באינדיאנה, ובשל כך ספג ביקורת.

מותו

ביוני 1880 הלכה לעולמה רעייתו של ויליאמס, והחל מאוקטובר אותה שנה הוא החל לפתח דלקת בכליות. בריאותו המשיכה להתדרדר בעקביות והוא נפטר באינדיאנפוליס זמן קצר לפני תום תקופת כהונתו כמושל ב-20 בנובמבר 1880. ארונו הוצב בבית המשפט של מחוז מריון ולאחר מכן הועבר לוינסנס והוא נטמן בבית הקברות וולנט גרוב ליד מונרו סיטי. משפחתו הציבה אובליסק גדול על קברו שנחנך ב-1883.

לקריאה נוספת

• Gugin, Linda C.; St. Clair, James E, eds. (2006). The Governors of Indiana. Indianapolis, Indiana: Indiana Historical Society Press, pp. 166-173.

קישורים חיצוניים

• ג'יימס ויליאמס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• ג'יימס ויליאמס, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ג'יימס ויליאמס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• ג'יימס ויליאמס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)