ג'יימס ויתיקומב | |||||
לידה |
21 במרץ 1854 טוויסטוק, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
3 במרץ 1919 (בגיל 64) סיילם, אורגון, ארצות הברית | ||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
מקום קבורה | בית הקברות סיטי ויו, סיילם, אורגון, ארצות הברית | ||||
השכלה | אוניברסיטת המדינה של אורגון | ||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
ג'יימס ויתיקומב (באנגלית: James Withycombe ; 21 במרץ 1854 – 3 במרץ 1919) היה פוליטיקאי אמריקאי מאורגון, יליד אנגליה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אורגון ה-15 מ-1915 ועד לפטירתו.
ג'יימס ויתיקומב נולד בעיירה טוויסטוק שבאנגליה לתומאס ומרי אן ויתיקמוב. ב-1871 היגרה המשפחה לארצות הברית והשתקעה בחווה ליד העיר הילסבורו שבאורגון. ויתיקומב עבד בחווה של אביו במשך ארבע שנים, וב-1873 הוא רכש שטח אדמה של 100 אקרים משל עצמו, שבהמשך הוא הרחיב אותו ל-256 אקרים.
העיסוק בחקלאות הפך לתשוקתו העיקרית של ויתיקומב, והוא היה למגדל מקנה מצליח בעל מוניטין של חוואי שפעל על פי שיטות מדעיות. ב-1875 נשא ויתיקומב לאישה את איזבל קרפנטר, ולזוג נולדו בת ושלושה בנים.
הצלחתו של ויתיקומב הובילה אותו להיות מעורב בארגוני חוואים שונים. על בסיס זה, שיטות החוואות היעילות, החדשניות והרווחיות של ויתיקומב שימשו כדוגמה לחקלאים בכל רחבי צפון-מערב ארצות הברית. שיעור הקומה שלו הוביל למינויו כוטרינר המדינתי ב-1889, תפקיד בו הוא פעל בחריצות לשיפור בריאות חיות המשק בכל רחבי אורגון.
אף על פי שהוא היה אוטודידקט, התבקש ויתיקומב ב-1898 על ידי הקולג' החקלאי של אורגון (כיום אוניברסיטת המדינה של אורגון), לשמש כראש החווה הניסיונית שלה. ב-1891 הוא קיבל תואר מוסמך אוניברסיטה בחקלאות. מעמדו זה הוביל אותו להיות בעל תפקיד מרכזי בהכנסת הגידולים של האלפלפה והתלתן במזרח אורגון, ובכך להניח את התשתית לחקלאות באזור.
ויתיקומב היה גם מעורב בתעשיית החקלאות של אורגון, ושימש כנשיא ארגון מגדלי הצמר של צפון הפסיפיק ושל ארגון מגדלי הכבשים בצפון-המערב. תקופת כהונתו באקדמיית המדעים של אורגון עמדה בסימן עליה ברווחים של תעשיית החלב מ-2.5 מיליון דולר ל-20 מיליון דולר. הישגים אלו הובילו להכרה של ויתיקומב ברמה המדינתית ומשכו את תשומת הלב אליו מצד המפלגה הרפובליקנית באורגון.
במערכת הבחירות למשרת מושל אורגון של 1906, נכנס ויתיקומב לפוליטיקה. הוא זכה במועמדות המפלגה הרפובליקנית בבחירות המקדימות, אך נוצח בבחירות הכלליות על ידי המושל המכהן ג'ורג' ארל צ'מברלין. הבחירות של 1910, בהן ניצח המושל הדמוקרט אוסוולד וסט, המריצו את הרפובליקנים באורגון לקדם את מועמדותו של ויתיקומב לבחירות של 1914. הוא ניצח בקלות את יריבו צ'ארלס סמית', והיה למושל אורגון הרפובליקני הראשון שהושבע לאחר שניצח בבחירות מאז ניצחונו של תאודור ת'רסטון גיר ב-1903.
כמושל, קידם ויתיקומב במרץ את הפיתוח החקלאי. יוזמה בולטת של ממשלו הייתה בקשתו מבית המחוקקים לאשר סובסידיה לייצור פשתן כענף תעסוקה בבתי הכלא.
ממשלו של ויתיקומב נתן גיבוי לתנועת "הכבישים הטובים", ובעת כהונתו הוקמה נציבות הכבישים של אורגון. נציבות חדשה זו יזמה סלילת כבישים נרחבת, שהיו הבסיס למערכת הכבישים והדרכים הקיימת כיום במדינה.
עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, נקט ויתיקומב בעמדה פטריוטית קולנית בתמיכה במאמץ המלחמתי. הוא עודד את הגיוס לשירות צבאי, וקידם את התעשיות המלחמתיות.
בעת כהונתו כמושל התנגד ויתיקומב לאיגודי העובדים. הוא נאם בציבור נגד פועלי התעשייה של העולם, בטענה שהארגון הטיל אימה על הפועלים ויצר שיבושים בתעשייה בעקבות כמה מקרים בהם הוא איים להפריע לייצור ב-1917. ויתיקומב ארגן את ותיקי מלחמת ארצות הברית-ספרד לכוח ההגנה המדינתי של אוגון, ועודד אזרחים ממזרח המדינה ליצור ועדות להגנה עצמית כדי להתגונן מפני מסיתים בשוק העבודה. הוא עשה שימוש בסמכויותיו כמושל כדי למנוע שביתה במספנה באסטוריה, באמצעות שימוש במשמר הלאומי.
מערכת הבחירות של ויתיקומב לכהונה שנייה ב-1918 התבססה על פעולותיו במלחמה, וציירה אותו כמושל בתקופת מלחמה שבאופן פעיל הגן על המדינה וסייע להגנתה של ארצות הברית. מעשיו אלו הקנו לו את הניצחון בבחירות, אך בכהונתו השנייה הוא כיהן חודשיים בלבד.
ג'יימס ויתיקומב נפטר בעת כהונתו כתוצאה ממחלה לבבית ב-3 במרץ 1919, ונטמן בבית הקברות סיטי ויו שבסיילם. במקומו הושבע מזכיר המדינה בן אולקוט.
בניין ויתיקומב באוניברסיטת המדינה של אורגון קרוי על שמו, שכן הוא היה ראש תחנת המחקר החקלאית של הקולג' החקלאי של אורגון, קודמתה של האוניברסיטה. הבניין הוא משכנה של המחלקת למדעי בעלי חיים של האוניברסיטה ושל אולם שמשמש את המחלקה לתיאטרון של האוניברסיטה. על שמו קרוי גם בסיס ויתיקומב, מתקן צבאי ביישוב קלאקמאס.[1]