ג'יימס סמפל
 | |||||||||
| לידה |
5 בינואר 1798 מחוז גרין, קנטקי, ארצות הברית .svg){kind=small}  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 בדצמבר 1866 (בגיל 68) אלסה, אילינוי, ארצות הברית .svg){kind=small} | ||||||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות בלפונטיין | ||||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
ג'יימס סמפל (באנגלית: James Semple; 5 בינואר 1798 – 20 בדצמבר 1866) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי. הוא היה יושב ראש בית הנבחרים של אילינוי, התובע הכללי של אילינוי, שופט של בית המשפט העליון של אילינוי, ממונה על היחסים לניו גרנדה וסנאטור מאילינוי.
סמפל נולד במחוז גרין, קנטקי, וגדל והתחנך במחוז קלינטון. הוא שירת במיליציה של קנטקי במהלך מלחמת 1812 ולאחר מכן עבר למיזורי, שם היה פעיל במיליציה והפעיל מספר עסקים. מאוחר יותר הוא למד משפטים במיזורי ובקנטקי, התקבל ללשכת עורכי הדין, ועבר לאדוארדסוויל, אילינוי, כדי לפתוח משרד פרטי. הוא נעשה פעיל בפוליטיקה כדמוקרטי, אך התנגד לעבדות, וכיהן בבית הנבחרים של אילינוי מ-1828 עד 1832. הוא המשיך בשירות המיליציה שלו לאחר שעבר לאילינוי, והשתתף במלחמת הבלאק הוק. לאחר שירות כתובע הכללי של אילינוי מ-1832 עד 1834, חזר סמפל לבית הנבחרים של אילינוי, שם שימש כיושב ראש מ-1834 עד 1837.
משנת 1838 עד 1842, שימש סמפל כממונה על היחסים האמריקאי בניו גרנדה. עם שובו לאילינוי, הוא מונה לשופט עמית של בית המשפט העליון של אילינוי, אך הוא כיהן רק כמה חודשים מכיוון שבהמשך אותה שנה הוא נבחר למלא מקום פנוי בסנאט האמריקאי, שם כיהן בין השנים 1843–1847.
לאחר שעזב את הפוליטיקה, סמפל עסק בעריכת דין, היה פעיל במספר מיזמים עסקיים, וניסה לשווק המצאה בשם "מכונית הערבה", מבשרה של הרכב המודרני. הוא מת באלסה, אילינוי, עיירה שהקים, ונקבר בבית הקברות בלפונטיין בסנט לואיס, מיזורי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'יימס סמפל נולד במחוז גרין, קנטקי, ב-5 בינואר 1798, והיה בנם של ג'ון ווקר סמפל ולוסי (רוברטסון) סמפל. סבו של סמפל, רוברט סמפל, כיהן בבית המחוקקים של וירג'יניה, ואביו כיהן בבית המחוקקים של קנטקי. ג'יימס סמפל גדל באחוזת מחוז קלינטון של אביו, שג'ון סמפל כינה "76". הוא קיבל את השכלתו המוקדמת מאמו, אישה מוכשרת שהשכילה מספיק כדי לטעון תיקים בבית המשפט כאשר לא היו עורכי דין זמינים, וקיבל חונכות על ידי דודו אייזק רוברטסון, שהיה בוגר מכללת פרינסטון.
תחילת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1814, סמפל בן השש עשרה התנדב למיליציה של קנטקי במהלך מלחמת 1812. הוא שירת עד סוף המלחמה, ובשנת 1817 קיבל נציבות ברגימנט המיליציה ה-81 של קנטקי.
בשנת 1818, סמפל עבר לאדוארדסוויל, אילינוי, אך הוא נשאר רק תשעה חודשים לפני שחזר לקנטקי. בשנת 1819, הוא עבר לצ'אריטון, מיזורי, שם הפעיל מפעל לבורסקאות והפך פעיל במיזמים עסקיים אחרים. בנוסף, הוא הצטרף לרגימנט הרגלים ה-21 של מיליציית מיזורי, שעליו פיקד מאוחר יותר בדרגת קולונל. זמן קצר לאחר הגעתו לצ'אריטון, נבחר סמפל לנציב הלוואות במדינה. בתגובה לפאניקה של 1819, אישרה ממשלת מיזורי הנפקת כספי נייר שניתן להלוות לחקלאים כדי שלא יאבדו את אדמתם במהלך השפל הכלכלי. משרדי הלוואות של בנקים ברחבי המדינה היו מפוקחים על ידי נציבים שהלוו את הכסף, דאגו להחזר, ופתחו בהליכי עיקול ומכירות פומביות לחקלאים שלא עמדו בהלוואותיהם.
לאחר מותה הפתאומי של אשתו הראשונה בשנת 1821, סמפל החליט על קריירה כעורך דין והחל ללמוד משפטים. הוא עבר םלואיוויל, קנטקי, בשנת 1824 כדי להמשיך את לימודיו, ולאחר שלוש שנות לימוד הוא התקבל ללשכת עורכי הדין וחזר לאדוארדסוויל ב-1827 כדי להתחיל לעריכת דין.
המשך הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמפל עסק בעריכת דין באדוארדסוויל והפך פעיל בפוליטיקה. למרות שהוא התנגד לעבדות, הוא הפך לדמוקרט, ודגל בביטול העבדות בניגוד לרוב חברי מפלגתו, שתמכו בעבדות או שקיבלו שהיא יכולה להמשיך היכן שהיא כבר קיימת. במהלך מלחמת הבלאק הוק של 1832, מונה סמפל לתפקיד שליש של רגימנט הרגלים ה-8 של מיליציית אילינוי, לאחר מכן כשליש של רגימנט רכוב שזה עתה אורגן, ולאחר מכן כעוזר של הבריגדיר גנרל סמואל וייטסייד ושופט סנגור החטיבה של ווייטסייד. מאוחר יותר פיקד סמפל על הרגיממנט ה-8 כקולונל, ולאחר מכן הגיע לדרגת בריגדיר גנרל.
ב-1828 נבחר סמפל לבית הנבחרים של אילינוי, והוא כיהן עד 1832. הוא כיהן כתובע הכללי של אילינוי מ-1832 עד 1834, ולא התמודד לבחירה מחדש, והעדיף במקום זאת להיות מועמד לבית הנבחרים של אילינוי. הוא זכה במושב בבית הנבחרים ונבחר לכהן כיושב ראש הבית, תפקיד בו כיהן עד 1837. בשנת 1836, סמפל היה מועמד לסנאט האמריקני, אולם לא נבחר. בנוסף לעיסוק בעריכת דין, הוא השתלב ביוזמות עסקיות כולל ספקולציות בנדל"ן, והיה ממייסדי העיירה היילנד והכפרים טמרוה ומרין. בשנת 1837, הוא עבר לאלטון, שם המשיך לעסוק בעריכת דין.
דיפלומט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1837, הנשיא מרטין ואן ביורן מינה את סמפל לתפקיד ממונה על היחסים בגרנדה החדשה. סמפל לא ביקש את המינוי, אבל החליט לקבל אותו. הוא אושר על ידי הסנאט האמריקני, וכיהן מ-14 באוקטובר 1837 עד שהתפטר ב-4 במרץ 1842.
בתור הממונה על היחסים, סמפל קיבל את הסמכות לפעול כשגריר, וזכה לשבחים על ידי ממשלת ניו גרנדה וחברי הקבוצות השונות המתנגדות לה על הטקט וההגינות שבהן דגל למען האינטרסים של ארצות הברית מבלי להראות מועדפות. ·
סנאטור אמריקאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 בינואר 1843, מונה סמפל לשופט עמית של בית המשפט העליון של אילינוי, ומילא את המשרה הפנויה שנותרה כאשר סידני בריז התפטר כדי לקבל בחירות לסנאט האמריקני. הוא כיהן עד 16 באוגוסט 1843, והחליף אותו ג'יימס שילדס. סמפל עזב את בית המשפט כדי לקבל את הבחירה למושב הסנאט האמריקני שנותר פנוי בשל מותו של סמואל מק'רוברטס. הוא כיהן בשארית הקדנציה אליה נבחר רוברטס, מ-16 באוגוסט 1843 עד 3 במרץ 1847, ולא הועמד לבחירה מחדש ב-1846.
בסנאט, סמפל עסק בעיקר בפתרון מחלוקת הגבול של אורגון, שהסתיימה עם העברת אמנת אורגון ב-1846. סמפל גם הציע רפורמה במערכת הקונסולרית בארצות הברית. מינויים קונסולריים היו משרות פטרונות, ורוב בעלי התפקידים לא קיבלו משכורת, אך פוצו בתשלום שהורשו לגבות עבור אישור מסמכי נסיעה נוטריוני, אימות גילויי הנוסעים של ספינות אמריקאיות המגיעות ואימות תכולת ספינות המשא המגיעות לארצות הברית. סמפל הציג הצעת חוק שהייתה ממקצעת את הקורפוס הקונסולרי ומספקת תשלום משכורות במקום שכר טרחה, אך היא לא אומצה בתקופתו בסנאט.
עם פרוץ מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, סמפל חיפש מינוי צבאי כמפקד רגימנט או בריגדה, אך נדחה על ידי הנשיא ג'יימס ק. פולק, שלא היה מרוצה מכך שסמפל לא הסכים עם תוצאות המשא ומתן של ממשל פולק על אורגון.
אחרית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1845 החל סמפל לעבוד על רכב שהוא כינה "מכונית ערבה", מבשר הרכב. מכונית הערבה של סמפל הייתה עגלה מצוידת במנוע קיטור וצמיגים רחבים שאפשרו לה לנסוע בכבישים או בשטח קשה. הוא משך משקיעים בפרויקט, הקים תאגיד והנפיק מניות, אך נטש את המאמץ כאשר היצרנים הוכיחו שאינם מסוגלים לספק את החלקים הדרושים, והמכונאים הוכיחו כי אינם מסוגלים לרכוש או לייצר את הכלים הדרושים לביצוע תיקונים באב הטיפוס שלו. סמפל השאיר את אב הטיפוס שלו בשדה מחוץ לספרינגפילד, שם במשך שנים רבות הצביעו עליו עולים חדשים לעיר כ"איוולת של סמפל".
לאחר שעזב את הסנאט ב-1847, חזר סמפל לעסוק בעריכת דין באלטון. הוא גם היה שותף בכמה עסקים, כולל השקעה בקרקעות מצפון לאלטון, שם הקים קהילה הידועה בשם סמפלטאון. מפעל זה לא צלח, וסמפל החליט לעזוב את אלטון. הוא רכש אחוזה במחוז ג'רזי, שם ייסד בשנת 1853 את העיירה אלסה, אילינוי, והיה בעל עסקים הכולל מפעל ומזקקה. בפנסיה שימש כמנהל הדואר של אלשה ועבד על היסטוריה של מקסיקו, מרכז אמריקה ודרום אמריקה, אך כתב היד שלו מעולם לא פורסם. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, סמפל היה אוהד לטיעוני זכויות המדינות של הקונפדרציה, אך נשאר נאמן לאיחוד ותמך באמצעים כולל שבועות נאמנות.
מוות וקבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'יימס סמפל מת באלסה, אילינוי ב-20 בדצמבר 1866, ונקבר בבית הקברות בלפונטיין בסנט לואיס.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1819, סמפל התחתן עם אלן דאף גרין, אחייניתו של דאף גרין. היא מתה ב-1821, וב-1833 נשא סמפל לאישה את מרי סטיבנסון מיזנר, בתם של ד"ר קאלדוול קיירנס ומרי (סטיונסון) קיירנס, ואלמנתו של הנרי מיזנר.
בנו החורג של סמפל, לנסינג ב. מיזנר היה פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי שכיהן כשגריר ארצות הברית במספר מדינות במרכז אמריקה. נכדו החורג אדיסון מיזנר היה אדריכל ידוע, ונכדו החורג וילסון מיזנר היה מחזאי מפורסם.
יוג'ין סמפל, בנם של ג'יימס ומרי סמפל, כיהן כמושל טריטוריית וושינגטון בין השנים 1887–1889. בתו לוסי וירג'יניה הפכה לאשתו של איש העסקים העשיר בסנט לואיס אדגר איימס. לאחר מותו, הרחיבה לוסי איימס את אחזקותיו העסקיות של בעלה והוסיפה להונו, והתבלטה כתומכתבמטרות פוליטיות כולל זכות בחירה לנשים והשכלה גבוהה לנשים. בתו ג'וליה הייתה אשתו של אשלי ד. סקוט, שהפעילה עסק סיטונאי מכולת מצליח בסנט לואיס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'יימס סמפל, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'יימס סמפל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|