ג'ים קלייבורן
 | |||||||
| דיוקנו של קלייבורן בקונגרס ה-116, 2019 | |||||||
| לידה |
21 ביולי 1940 (בן 84) סאמטר, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ג'יימס אנוס קלייבורן | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הדרומית | ||||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| בת זוג | אמילי אינגלנד (1961 – 2019) | ||||||
|
clyburn | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ג'יימס אנוס קלייבורן (באנגלית: James Enos Clyburn; נולד ב-21 ביולי 1940) הוא פוליטיקאי אמריקאי מהמפלגה הדמוקרטית, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השישי של מדינת קרוליינה הדרומית מאז 1993. החל מתחילת ינואר 2019 משמש קלייבורן כמצליף סיעת הרוב בבית הנבחרים. קלייבורן ממלא בקונגרס את תקופת כהונתו השש עשרה, כנציג מחוז הקונגרס השישי של קרוליינה הדרומית. במחוז הקונגרס שלו תחומים מרבית האזורים האפרו-אמריקאיים בקולומביה ובצ'ארלסטון רבתי. קלייבורן הוא הוותיק ביותר מבין כל חברי הקונגרס המייצגים את קרוליינה הדרומית.
הוא היה הדמוקרטי השלישי בבכירותו בבית הנבחרים אחרי ננסי פלוסי וסטני הוייר מאז 2007 מתוקף תפקידו כמצליף הרוב בעוד פלוסי כיהנה כיושבת ראש בית הנבחרים של ארצות הברית והוייר כמנהיג הרוב. בשנים בהן למפלגה הדמוקרטית לא היה רוב בבית הנבחרים שימש קלייבורן כעוזר למנהיג הסיעה הדמוקרטית בשעה הוייר היה מצליף המיעוט ופלוסי מנהיגת המיעוט. לאחר שהדמוקרטים נטלו את הרוב בבית מידי הרפובליקנים בבחירות האמצע ב-2018, קלייבורן נבחר שוב למצליף הרוב ונכנס לתפקיד זה עם התכנסות הקונגרס ה-116 של ארצות הברית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלייבורן נולד בסאמטר שבקרוליינה הדרומית, בנם של הכומר הפונדמנטליסטי אנוס לויד קלבורן ורעייתו אלמטה (לבית דיזלי), קוסמטיקאית במקצועה. קרוב משפחה רחוק שלו היה ג'ורג' מארי, מנהיג בארגון "ברית החקלאים הצבעוניים" (CFA), שנבחר לבית הנבחרים בשלהי המאה ה-19. מארי ופוליטיקאים אפרו-אמריקאים אחרים התנגדו נחרצות לחוקת קרוליינה הדרומית של 1895, שביסודה שללה זכויות אזרח מאפרו-אמריקאים אחרי תקופת השיקום, מצב שנמשך במדינה במשך יותר מחצי מאה עד לחקיקת חוק זכויות האזרח בשנות ה-60 של המאה ה-20.
קלייבורן למד באוניברסיטת המדינה של קרוליינה הדרומית (שנקראה אז מכללת קרוליינה הדרומית), מוסד להשכלה גבוהה עבור אפרו-אמריקאים באורנג'בורג. הוא השתייך לאחוות "אומגה פסי פי" וסיים לימודי תואר ראשון בהיסטוריה. קלייבורן החל מעורבותו בפוליטיקה של ארצות הברית במהלך השביתה בבית החולים בצ'ארלסטון ב-1969. לאחר שסייע ליישוב ההפגנות באוניברסיטה הרפואית בדרום קרוליינה, היה קלייבורן מעורב במסע הבחירות של ג'וליאן דיוויין למושב במועצת העיר של צ'ארלסטון ב-1969. לאחר שכשל בניסיונו להיבחר אל בית המחוקקים של קרוליינה הדרומית, עבר קלייבורן לקולומביה כדי להצטרף לסגל של מושל קרוליינה הדרומית ג'ון וסט (אנ') ב-1971. וסט התקשר לקלייבורן והציע לו להיות יועצו לאחר שקרא את תגובתו של קלייבורן להפסדו בבחירות בעיתון.
בעקבות הטבח באורנג'בורג ב-1968, בו נהרגו סטודנטים שהפגינו נהרגו בידי המשטרה של קרוליינה הדרומית, מינה המושל וסט את קלייבורן לנציב שירותי האנוש של המדינה[1]. הוא כיהן בתפקיד זה עד 1992, אז פרש על מנת להתמודד בקונגרס. בשנה זו נבחר לבית הנבחרים מטעם מחוז הקונגרס השישי של קרוליינה הדרומית, והוא נבחר מחדש לבית הנבחרים כל שנתיים מאז. קלייבורן נבחר לסגן יו"ר הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים ב-2003, הוא התמנה ליו"ר הוועידה הדמוקרטית לאחר מינויו של יו"ר הוועידה המכהן בוב מננדז לסנאט של ארצות הברית. לאחר שהדמוקרטים זכו ברוב המושבי בבית הנבחרים בבחירות 2006, נבחר קלייבורן פה אחד למצליף הרוב. לאחר בחירות 2010, איבדו הדמוקרטים את הרוב בבית. יו"ר בית הנבחרים היוצאת ננסי פלוסי, התמודדה על תפקיד מנהיג המיעוט, וקלייבורן הודיע כי יתמודד נגד סטני הוייר בבחירות לתפקיד מנהיג המיעוט. בסופו של דבר גישרה פלוסי בין הוייר וקלייבורן והאחרון פרש מההתמודדות. ב-28 בנובמבר 2018 נבחר קלייבורן לכהונה שנייה כמצליף הרוב בבית הנבחרים.
קליברן מתנגד להגברת קידוחים ימיים לשם הפקת נפט או גז טבעי. במקום זאת, הוא בעד השימוש באנרגיה גרעינית כחלופה לדלק מאובנים, הזולה יותר מאנרגיית רוח או אנרגיה סולארית. בינואר 2017 הצביע קלייבורן נגד החלטת בית הנבחרים לגנות את החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם, שקבעה כי ההתנחלויות ב"שטחים הפלסטינים הכבושים" שבגדה המערבית היא הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ומכשול גדול לתהליך השלום הישראלי-פלסטיני[2].
קלייבורן היה נשוי לספרנית והפעילה הפוליטית אמילי אינגלנד-קלייבורן משנת 1961 עד למותה בשנת 2019[3]. נולדו להם שלוש בנות ואחת מהן, מיגנון קלייבורן, מונתה לנציבת רשות התקשורת הפדרלית בידי הנשיא ברק אובמה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ים קלייבורן (באנגלית)
ג'ים קלייבורן, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ים קלייבורן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ים קלייבורן, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'ים קלייבורן, סרטונים בערוץ היוטיוב- ג'ים קלייבורן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ים קלייבורן, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ וולפגאנג סאקסון, John C. West, Crusading South Carolina Governor, Dies at 81, באתר הניו יורק טיימס, 23 במרץ 2004 (באנגלית)
- ^ כריסטינה מרקוס, House votes to rebuke UN on Israeli settlement resolution, באתר The Hill, 5 בינואר 2017 (באנגלית)
- ^ ג'ון ברסנאהן, House Majority Whip Jim Clyburn's wife dies at 80, באתר פוליטיקו, 19 בספטמבר 2019 (באנגלית)
