![]() | |
לידה |
30 באוקטובר 1907 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית ![]() |
---|---|
פטירה |
22 במאי 1992 (בגיל 84) בודפשט, הונגריה ![]() |
שם לידה |
Reisz György ![]() |
מוקד פעילות |
הונגריה ![]() |
מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט ![]() |
סוגה |
אופרה, wind music, אורטוריה, פסקול סרטים ![]() |
שפה מועדפת |
הונגרית ![]() |
כלי נגינה |
פסנתר ![]() |
בן או בת זוג |
Júlia Tóth ![]() |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |
György Ránki (במקור רייס, בהונגרית: Ránki György; בודפשט, 30 באוקטובר 1907[1] – בודפשט, 22 במאי 1992) היה מלחין יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה, מקביל לפרס ישראל).
ג'רג' רייס נולד במשפחה יהודית ברבע 6 של בודפשט, כבנם של ד"ר פרידייש רייס[2] כימאי, ושל רוזליה סידוניה הניג (1875–1945).[3] בשנת 1912, הוא ואביו המירו את דתם לקלוויניסטית (אין על כך תיעוד). הוא למד קומפוזיציה אצל זולטאן קודאי בין השנים 1926 לבין 1930 באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. לאחר מכן עסק במחקר של מוזיקת העם במוזיאון האתנוגרפי לצד לאסלו לייטה. בשנים 1947–1948 עמד בראש מחלקת המוזיקה של הרדיו ההונגרי, ולאחר מכן חי בפריז ובלונדון בין 1948 לבין 1949.
הוא היה מלחין רב-צדדי שלא הפלה בין ז'אנרים. לפי השקפתו, ניתן ליצור יצירות ערכיות וגם חסרות ערך בכל ז'אנר. הוא כתב אופרות, מחזות זמר, בלט, מוזיקת סרטים, מוזיקה נלווית להצגות תיאטרון ולמחזות רדיו, יצירות תזמורת וקאמרית וגם שירים. יצירתו הפופולרית והידועה ביותר היא האופרה "בגדיו החדשים של המלך פומאדה" (The Pomade King's New Clothes), שאת הטקסט שלה כתבה אמי קארואי, על פי אגדה של אנדרסן, לבקשת הרדיו ההונגרי (לימים הוא הלחין שתי סוויטות מהחומר המוזיקלי של היצירה). האופרה הוצגה בבית האופרה של בודפשט ב-6 ביוני 1953. יצירה פופולרית נוספת שלו היא המחזמר "שלושת לילות של אהבה", שאת מילותיו כתבו מיקלוש הובאי ואישטוואן וש, ונעשתה ממנו גם גרסת קולנוע וטלוויזיה. הוא הלחין אופרת מסתורין בנושא "טרגדיית האדם", המבוססת על הדרמה טרגדיית האדם של אימרה מדאץ' (1970), אך כתב אופרות נוספות אחדות.
הוא הלחין גם קנטטה, למשל, המבוססת על שירו של אטילה יוז'ף, "בשולי העיר" (A város peremén), ואורטוריה המבוססת על שירו של מיקלוש רדנוטי, "Á la recherche". בין פרטי הסרט שלו, ראוי להזכיר את המוזיקה שכתב לסרט מצויר, המחזה "שני וידויים (Két vallomás) בבימויו של מארטון קלטי, שצולם ב-1962, ואת הסרט המפורסם קרוסלה (סרט) מאת זולטאן פאברי.
עבודתו זכתה להכרה בפרסים רבים, שלושה ימים לפני מותו קיבל את הצלב האמצעי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה על מפעל חייו.
מוזיקה לחרוזיה של בתו קטלין ראנקי: