גרייס אוגוט

גרייס אוגוט
Grace Ogot
גרייס אוגוט בשנת 2014
גרייס אוגוט בשנת 2014
לידה 15 במאי 1930
מחוז ניינזה, קניה
פטירה 18 במרץ 2015 (בגיל 84)
Nairobi Hospital, קניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קניהקניה קניה
השכלה תיכון בוטר, הכשרה בסיעוד בבית חולים באוגנדה
מקצוע סופרת, אחות, עיתונאית, פוליטיקאית ודיפלומטית.
תפקיד
בן זוג בת'וול שלן אוגוטן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרייס אמילי אוגוט (באנגלית: Grace Ogot; 15 במאי 1930 בקניה - 18 במרץ 2015)[1]. הייתה מחברת, אחות, עיתונאית, פוליטיקאית ודיפלומטית קנייתית. נחשבה פורצת דרך והפכה לאישה הקנייתית הראשונה שפרסמה מאמרים באנגלית, הייתה לבין חברות הפרלמנט הבודדות בקנייה ועוזרת שר.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייס אוגוט נולדת בשם גרייס אמילי אקינאי למשפחה נוצרית ב-15 מאי 1930[2] באסמבו, מחוז ניינזה, קניה - כפר המאוכלס בעיקרו על ידי הקבוצה האתנית הנוצרית לאו.[3] אביה, ג'וזף ניאנדוגה, היה האיש הראשון מאסמבו שרכש חינוך מערבי. גוז'ף התנצר בגיל צעיר בהכנסייה האנגליקנית ולימד בבית הספר המיסיון של האגודה ללימודי בנות בכנסייה[4]. גרייס שאבה השראה מסיפורי התנ"ך שאביה לימד אותה ומהסיפורים המסורתיים של האזור שסבתה לימדה אותה[5].

הרקע של גרייס אוגוט מאוד מעניין. אוגוט למדת בבית הספר לבנות בכנסייה ובתיכון בוטר בנערותה. בשנים 1949 עד 1953, עברה גרייס הכשרה בסיעוד בבית חולים באוגנדה. בשנים לאחר מכן היא עבדה בלונדון בבית חולים טומס לאימהות ולילדים. אוגוט חזרה בשנת 1958 לסיעוד באפריקה ועבדה בבית החולים מסנו שנוהל על ידי האגודה המיסיונרית של כנסייה במחוז קיסומו בקניה.[4] לאחר מכן עבדה אוגוט באוניברסיטת מקררי (אנ') בשירותי בריאות הסטודנטים.[2] גרייס הייתה האישה הראשונה מקניה שפרסמה מאמרים באנגלית.

בנוסף לניסיון התעסוקתי שלה בתחום הבריאות כאחות, אוגוט עבדה בתחומים שונים. היא עבדה ב-BBC Overseas Service ככותבת, כתסריטאית בתוכנית London calling East and Central Africa[5], כשדרנית רדיו בשפת לאו, מפתחת קהילה במחוז קיסומו וכאשת יחסי ציבור של חברת אייר אינדיה במזרח אפריקה[1].

בשנת 1975 עבדה אוגוט כנציגת קניה באספה הכללית של האומות המאוחדות. בשנה לאחר מכן הפכה לחברה במשלחת הקנייתית לאונסק"ו והייתה יו"ר התאחדות הסופרים של קניה[1], שהייתה מאלו שהקימו אותו. בשנת 1983 כיהנה כחברת פרלמנט, אחת מהנשים הבודדות שהיו בתפקיד זה, ועוזרת שר היחידה בקבינט של הנשיא, דניאל ערפ מוי.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 גרייס אוגוט נישאה לבת'וול אוגוט, פרופסור להיסטוריה, נולדו להם ארבעה ילדים. הדחף שלה לספר סיפורים והדחף של בעלה לסיפורים מסורתיים של אנשי הלאו[3] השפיעו על קריירת הכתיבה שלה. אוגוט נפטרה ב-18 במרץ 2015.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה כסופרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962, גרייס אוגוט קראה את סיפורה הקצר "A year of Sacrifice" בכנס אשר עסק בספרות אפריקאית באוניברסיטת מקררי (אנ') באוגנדה. במהלכו גילתה כי לא הוצגו בכנס עבודות נוספות של סופרים ממזרח אפריקה, מה שנתן לה מוטיבציה לפרסם את יצירותיה בשפת לאו ובאנגלית.[6] "A year of Sacrifice" פורסם כספרה הראשון של אוגוט,[7] בכתב העת האפריקאי "Black Orpheus" בשנת 1963[8]. בשנת 1964, סיפורה הקצר של אוגוט "The Rain Came" התפרסם כחלק מאוסף של סיפורים אפריקאים מודרניים (באנגלית: Modern African Stories) ,[9] בעריכה משותפת יחד עם יחזקאל מפלילה(אנ'), אשר כינס את הכנס שהוזכר קודם על הספרות האפריקאית בשנת 1962. "The Rian Came" היווה מעין גרסה מעובדת חדשה של "A year of Sacrifice" אבל במידה ניכרת היה קצר יותר, עם התחלה וסיום שונה. נוסף על כך, בשנת 1964, הסיפור הקצר "Ward Nine" התפרסם בכתב העת "Transition".[10]

הרומן הראשון של אוגוט "The Promised Land", פורסם בשנת 1966 והתמקד בהגירת העם הלאו ובבעיות אשר התעוררו בעקבות הגירה זו. גיבוריה הראשיים עולים מניאנזה אשר בטנזניה, בחיפוש אחר אדמות פוריות ועושר. הסיפור התרכז גם בנושאים של שנאה בין שבטים, מטריאליזם, ותפיסות מסורתיות של נשיות וחובותיהן לבעליהן.[11] בשנת 1968 יצא לאור "Land Without Thunder", המכיל אוסף של סיפורים קצרים אשר עלילתם מתרחשת ב"לאולנד" העתיקה. התיאורים של אוגוט, האמצעים הספרותיים והסיפורים "Land Without Thunder" מציעים תובנה חשובה על תרבות לואו במזרח אפריקה הפרה-קולוניאלית. עבודות נוספות שלה כללו את הסיפורים: "The Strange Bride", "The Graduate", "The Other Woman" וגם את "The Other Woman and The Island of Tears."

ברוב סיפוריה של אוגוט, העלילה מתרחשת על רקע אגם ויקטוריה וכוללת בתוכה את מסורתם של אנשי הלואו(אנ'). נושא מרכזי אשר בולט ביצירותיה של אוגוט הוא חשיבותם של הפולקלור של אנשי הלואו, המסורות המיתולוגיות והמסורות שבעל פה. נושא זה נמצא בחזית "The Rain Came", סיפור אשר שקושר לחייה של אוגוט בצעירותה על ידי סבתה, לפיו יש להקריב את בתו של הצ'יף על מנת להוריד גשם.[8] בנוסף לכך, הסיפורים הקצרים של אוגוט מקשרים בין מושגים ורעיונות של מסורת ומודרניות, ומדגימים את הדומה והשונה בין דרכי המחשבה הישנות והחדשות. ב"ארץ המובטחת", גיבור הסיפור ששמו אוצ'ולה (באנגלית: Ochola), חולה במחלה מסתורית שאין לה מרפא ובכל זאת בסוף הוא פונה לרופא על מנת שירפא אותו. בסיפור זה אוגוט מדגימה את תהליך החשיבה אשר מתערבב עם המסורת וההבנה המודרנית, "רוב הסיפורים שאני מספרת מבוססים על חיי היום יום...אך לבסוף, כשהכנסייה נכשלת ובית החולים נכשל, אנשים תמיד יתנו את מבטחם בדבר שעליו הם סומכים, אשר משתייך לרקע התרבותי האישי שלהם. זה אולי נדמה לנו כמו אמונה טפלה, אבל אלו שמאמינים הם אלו שמחלימים. ביום יום, בקהילות מסוימות בקניה, גם הרפואה המודרנית וגם הריפוי המסורתי מתקיימים יחד."[12]

נושא נוסף שמופיע לעיתים קרובות בכל עבודותה של אוגוט הוא נושא האישה והתפקיד הנשי. לאורך סיפוריה, אוגוט מראה עניין בענייני משפחה, חושפת תפקידים מגדריים נשיים מסורתיים וגם מודרניים, במיוחד במסגרת נישואין ומסורות נוצריות.[13] את נושא זה ניתן לראות בספר The Promised Land, שבה מתוארות האימהות כמגנות האופציונאליות של ילדיהן והן של מערכות יחסים פטריאכליות דומיננטיות.[14] מבקרים כגון Maryse Condé טענו שהדגש של אוגוט על חשיבות תפקיד האישה ובנוסף לכך הצגת תאוריה של נשים בתפקידים מסורתיים, יוצר נימה פטריארכלית בכל סיפוריה.[15] לעומתו, מבקרים אחרים טענו כי ייצוג האישה בעבודותיה של אוגוט מפגינות כוח ויושר. לדוגמה בספר "The Empty Basket", שם האישה מפגינה אומץ לב לעומת הדמויות הגבריות. אלו, הדמות הראשית, מתגברת על מצב מסוכן מול נחש, בעוד הגברים מוכים מפאניקה. רק לאחר שהיא נוזפת ומביישת את הגברים הם מוכנים להרוג את הנחש.[16] בסיפורים הקצרים של אוגוט, לנשים המוצגות יש לעיתים קרובות תחושת של חובה, כפי שהודגם ב"The Rain Came ", ויצירותיה מדגישות באופן קבוע את הצורך במהות ההבנה במערכות יחסים בין גבר לאישה.[17]

לפני שקניה קיבלה עצמאות והייתה תחת משטר קולוניאלי, אוגוט נתקלה בקשיים בכתיבת ספריה: "אני זוכרת שלקחתי כמה מהסיפורים הקצרים שלי למנהל (מנהל הלשכה לספרות מזרח אפריקה), כולל אחד שפורסם מאוחר יותר ב"Black Orpheus". הוא לא הצליח להבין כיצד אישה נוצרייה יכולה לרשום סיפורים כאלה, סיפורי הקרבות, תרופות מסורתיות, במקום כתיבה על הנצרות וישועה. לפיכך, מעט מאוד כותבים קיבלו עידוד ממפרסמים קולוניאלים שפחדו שהכותבים יהפכו לרדיקלים כלפי המשפט".[12].

אוגוט התראיינה בשנת 1974 על ידי לי ניקולס לשידור רדיו של "קול אמריקה" ששודר בין 1975 ל -1979 (סדרה של שיחות עם סופרים אפריקאים, מספר 23). בספריית הקונגרס יש עותק של הראיון המקורי והלא-ערוך. התמליל המשודר מופיע בספר 1981 "Conversations with African Writers".[18]

שלושה רומנים שכתבה פורסמו מאוחר יותר על ידי בעלה בשנת 2018.[19]

ספרים שיצאו לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף ספריית הקונגרס, וושינגטון הבירה:

  • Aloo kod Apul-Apul (1981), in Luo.
  • Ber wat (1981), in Luo.
  • The Graduate, Nairobi: Uzima Press, 1980.
  • The Island of Tears (short stories), Nairobi: Uzima Press, 1980.
  • Land Without Thunder; short stories, Nairobi: East African Publishing House, 1968.
  • Miaha (in Luo), 1983; translated as The Strange Bride by Okoth Okombo (1989)
  • The Other Woman: Selected Short Stories, Nairobi: Transafrica, 1976.
  • The Promised Land: a novel, Nairobi: East African Publishing House, 1966.
  • The Strange Bride, translated from Dholuo (originally published as Miaha, 1983) by Okoth Okombo; Nairobi: Heinemann Kenya, 1989. ISBN 9966-46-865-X
  • Simbi Nyaima - the Lake that Sank (2018)
  • The Royal Bead (2018)
  • Princess Nyilaak (2018)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Mike Kuria, Talking Gender: Conversations with Kenyan Women Writers, PJ-Kenya, 2003, עמ' 71
  2. ^ 1 2 By PETER NGANGI NGULI, Grace Ogot took the African story to the world, The Standard (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Luo | people, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Answers - The Most Trusted Place for Answering Life's Questions, Answers (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Bernth Lindfors, Interview with Grace Ogot, World Literature Written in English, 1979
  6. ^ Bernth Lindfors, "Interview with Grace Ogot", World Literature Written in English 18(1), 1979, עמ' 58
  7. ^ Dubem Okafor, Meditations on African Literature, לונדון: Westport, 2001
  8. ^ 1 2 שרה קונסטנטקיס, "Overview: The Rain Came", Short Stories for Students 34, Gale, 2012, עמ' 103
  9. ^ Ellis A. Comey and Ezekiel Mphahlele, Modern African Stories,, לונדון: Faber & Faber, 1964
  10. ^ פיטר בנסון, Black Orpheus, Transition and Modern Cultural Awakening in Africa, University of California Press, 1986, עמ' 127
  11. ^ African Books Collective: The Promised Land, www.africanbookscollective.com
  12. ^ 1 2 Bernth Lindfors, Interview with Grace Ogot, World Literature Written in English 18(1), 1979, עמ' 60-62
  13. ^ Gloria Chukukere, Gender Voices and Choices: Redefining Women in Contemporary African Fiction, Fourth Dimension Publishing Co, 1995, עמ' עמודים 60-62
  14. ^ Nici Nelson, Representations of men and women, city and town in Kenyan novels of the 1970s and 1980s, 1996, עמ' עמודים 145-168
  15. ^ Chukukere, Gender Voices and Choices, 1995, עמ' 218
  16. ^ Grace Ify Achufusi, Conceptions of Ideal Womanhood: The Example of Bessie Head and Grace Ogot", Neohelicon, 2 19, 2005, עמ' 95
  17. ^ O. R. Dathorne, African Literature in the Twentieth Century, Minnesota: University of Minnesota Press, 1974, עמ' 130-131
  18. ^ , Conversations with African Writers, Washington, D.C.: Voice of America, 1981, עמ' 207-216
  19. ^ John Oywa, Author Grace Ogot won’t keep her pen down, even in death, ‏11 מרץ 2018