גרנוויל פרקינס

גרנוויל פרקינס
לידה 16 באוקטובר 1830
בולטימור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באפריל 1895 (בגיל 64) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנויות היפות בפנסילבניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרנוויל פרקינסאנגלית:Granville Perkins ‏; 18301895) היה מאייר וצייר אמריקאי, הידוע בעיקר בנושאי נוף וים. הוא תרם איורים למספר כתבי עת וספרים של שנות ה -70 וה -80. הוא גם צייר בשמנים ובצבעי מים, והציג את עבודותיו באקדמיה לאמנויות בפנסילבניה ובאקדמיה הלאומית לעיצוב.

גרנוויל פרקינס נולד בבולטימור, מרילנד בשנת 1830, והפך לצייר בגיל חמש עשרה, ועבד עם משפחת ראוול בהפקות תיאטרון כמו "מזולואה", "המפלצת הירוקה" ו"ג'קו או הקוף הברזילאי".[1]

עם משפחת ראוול נסע פרקינס לקובה, ג'מייקה, יוקטן ומרכז אמריקה בין השנים 1851-1856.[2] הציורים שהוא הכין על מסעות אלה מעידים על תשוקתו לנושאים טרופיים. בשנת 1856 הציג ציור המבוסס על מסעותיו, "קייפ קרואה, קובה", באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה.

פרקינס למד אמנות אצל הצייר הימי ג'יימס המילטון באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה בפילדלפיה. בשנת 1860 עבר לעיר ניו יורק, שם עבד כמאייר עבור כתבי עת כמו הארפר'ס ויקלי ועיתון מאויר של פרנק לסלי.[1]

האיורים של פרקינס הופיעו במגוון ספרים. ארבעה מציורי הנוף שלו נחקקו לספר מתנה אלגנטית "ציורי אמריקה", בעריכתו של ויליאם קולן בראיינט. שלושה רישומים של נופי ניו המפשייר נחקקו לספרם של דרייק וגיבסון "לב ההרים הלבנים".[3]

בניו יורק הציג פרקינס ציורים באקדמיה הלאומית לעיצוב בין השנים 1862 ו- 1883. בשנת 1870, הוא חיפש שוב נושאים טרופיים לצייר, והפעם נסע מניו יורק לקליפורניה ומשם בספינה סביב כף הורן.

הוא היה חבר באגודת צבעי המים בניו יורק, כמה מציוריו של פרקינס מהטיול הזה היו צבעי מים, ציוריו של פרקינס בשנות ה -70 וה -1880 הציגו לעיתים קרובות נופים דרום אמריקאים.[4]

גרנוויל פרקינס נפטר בעיר ניו יורק בשנת 1895.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרנוויל פרקינס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Granville Perkins | Questroyal, www.questroyalfineart.com
  2. ^ Granville Perkins - Biography, www.askart.com
  3. ^ Drake, Samuel Adams and W. Hamilton Gibson (1882). The Heart of the White Mountains, Their Legend and Scenery. New York: Harper and Brothers. Granville Perkins.
  4. ^ Manthorne, Katherine Emma (1989). Tropical Renaissance: North American Artists Exploring Latin America. Washington and London: Smithsonian Institution Press.