דוד גולומב
.jpg) | |||||||
| לידה |
4 בפברואר 1933 תל אביב, פלשתינה (א"י)   | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 ביוני 2019 (בגיל 86) | ||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| מקום קבורה |
עינת | ||||||
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||||
| מפלגה |
מפלגת העבודה הישראלית, מפלגת שינוי, התנועה הדמוקרטית לשינוי, המערך, מפא"י | ||||||
| סיעה | המערך, העבודה, ד"ש, התנועה לשינוי ויוזמה | ||||||
| |||||||
  | |||||||
דוד גולומב (4 בפברואר 1933 – 27 ביוני 2019) היה חבר הכנסת מטעם המערך והתנועה הדמוקרטית לשינוי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולומב נולד בתל אביב לאליהו גולומב ולעדה לבית שרת (אחותו של ראש הממשלה השני, משה שרת). למד כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ועבד ככלכלן בבנק ישראל.
בשנים 1961–1965 היה מנהל המכון למחקר כלכלי של הוועד הפועל של ההסתדרות, והיה אחראי על קביעת תוספת היוקר מצד ההסתדרות[1][2][3].
בשנת 1966 הקים את המרכז לתכנון של חברת העובדים[4]. במקביל לניהול מרכז התכנון הקים בסוף 1967 את מופ"ת, שבמהלך 1968 הייתה לחברה בשותפות עם הממשלה, להשקעה בתעשיות עתירות ידע[5]. בשנת 1969 הציע להקים גוף מרכזי למחקר ותכנון[6] וכשהגוף הוקם הועמד בראשו. אולם בפברואר 1970 התפטר גולומב מהתפקיד[7] והתמנה למנהל החטיבה לתעשיות עתירות מדע וחבר ההנהלה של "כור תעשיות"[8]. במאי 1970 התמנה לראש אגף התכנון של כור וצורף להנהלה המצומצמת של החברה[9]. בשנת 1972 היה ראש האגף לתכנון ופיתוח בהנהלת כור והמליץ להאט את קצב הגידול של הקונצרן, בגלל עלויות האשראי[10] ולהתמקד בביסוס המפעלים הקיימים[11]. בעת הארגון מחדש של כור בשנת 1976 יועד לו התפקיד של ראש אגף הכספים והתכנון[12]. בשנים 1977–1981 בעת היותו חבר כנסת, היה בחופשה מכור. לאחר מכן שב לכור כראש אגף תכנון ופיתוח[13] ובאוקטובר 1982 צורף מחדש להנהלת כור[14].
בשנת 1986 התמנה ליו"ר חברת אליאנס[15] ולשליח של כור בארצות הברית[16]. כשבני גאון הקים את "כור נכסים" מונה גולומב למנכ"לה[17], תפקיד בו כיהן עד נובמבר 1997[18], עת מונה למבקר הפנים של כור[19], עד פרישתו מהקונצרן ב-1998[20].
בשנת 1967 כיהן בוועדה לבחינת הסיבות לגרעון בקואפרטיב דן[21] ובשנת 1976 עמד בראש ועדה לבחינת הגירעונות באגד[22]. בשנת 2002, עת הפכה לחברה, מונה גולומב לדירקטור בדן חברה לתחבורה ציבורית[23].
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1965 השתלב גולומב בפעילות במפא"י במסגרת קבוצת צעירים של המפלגה ואף השתתף בכתיבת המצע של המפלגה בהסתדרות[24]. גולומב תמך בדמוקרטיזציה של האיגודים המקצועיים ברמה הארצית, תוך שמירה על קביעה מרוכזת של השכר כדי למנוע תחרות בין האיגודים השונים[2]. לקראת הבחירות לכנסת השישית נבחר גולומב כמועמד הרביעי של מחוז תל אביב של מפא"י, לאחר דבורה נצר, מנחם כהן וארי אנקוריון[25] והוא הוצב במקום ה-49 ברשימה לכנסת, מקום אחד לפני ארי אנקוריון[26].
גולומב החל לכהן כחבר הכנסת השישית ב-9 בדצמבר 1968 לאחר שפרש ממנה דב סדן והיה חבר בה עד סיום כהונתה בנובמבר 1969. הוא לא שולב ברשימה לכנסת השביעית, ככל הנראה בשל ביקורת שמתח על לוי אשכול, דרישה לבחירות חשאיות למזכירות המפלגה[27] ותמיכה באיחוד עם רפ"י[28].
בינואר 1977 חבר למאיר עמית שהודיע על הצטרפותו לד"ש[29]. הוא נבחר לכנסת התשיעית, מטעם מפלגת ד"ש ובמרץ 1978 נבחר למזכירות ד"ש במקום מאיר זורע[30]. באוגוסט 1978 פרש עם קבוצתו של מאיר עמית מד"ש וחבר עם קבוצת עמית למפלגת שינוי, להקמת סיעת התנועה לשינוי ויוזמה. ב-1980 חזר עם עמית למפלגת העבודה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולומב היה נשוי למרים, ממנה התאלמן ב-2002. לזוג יש שלושה ילדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד גולומב, באתר הכנסת - דוד גולומב, באתר כנסת פתוחה
- אלי אלון, מת חבר הכנסת לשעבר דוד גולומב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 ביוני 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד גולומב, ההבטחה ותשלום תוספת היוקר, דבר, 27 באפריל 1962
- ^ 1 2 אליהו אגרס, הם אינם הולכים בתלם, דבר, 8 באוגוסט 1965
- ^ נציגי ההסתדרות והתעשיינים, דבר, 21 ביולי 1964
- ^ אושר מרכז התכנון של חברת העובדים, דבר, 14 ביולי 1966
דוד ליפקין, המרכז לתיכנון של חברת העובדים, דבר, 24 באוגוסט 1966 - ^ דוד ליפקין, מופ"ת תשקוד על פיתוח תעשיות המדע, דבר, 28 באוגוסט 1968
- ^ מחלוקת סביב ארגון, דבר, 6 בינואר 1970
- ^ דוד ליפקין, דוד גולומב התפטר, דבר, 13 בפברואר 1970
- ^ ד. גולומב - מנהל החטיבה לתעשיות עתירות מדע בכור, דבר, 15 בפברואר 1970
- ^ ד' גולומב עומד להתמנות מנהל התיכנון בכור, מעריב, 4 במאי 1970
- ^ גולומב: כור חייב להאיט, דבר, 17 ביולי 1972
- ^ המפעלים עתירי המדע של כור יגיעו השנה לאיזון, דבר, 29 במרץ 1973
- ^ דוד ליפקין, מבנה כור ישונה בחודשים הקרובים, דבר, 14 בספטמבר 1976
- ^ חטיבת האלקטרוניקה בכור, דבר, 14 ביולי 1981
- ^ מינויים ראשונים של המנכ"ל החדש, מעריב, 19 באוקטובר 1982
- ^ אנשים, מעריב, 18 ביוני 1986
- ^ עודד שורר, דוד גולומב יהיה נציב עליון של קונצרן כור בארה"ב, מעריב, 15 בספטמבר 1986
- ^ אלעזר לוין, כור מחסלת את כור נכסים שהקים גאון: הנדל"ן נמכר והעובדים מפוטרים, באתר גלובס, 2 בינואר 2001
- ^ הליקום תשלם לכור 8 דולר למ"ר ביקנעם, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1997
- ^ שי שלו, החברה שחישמלה את קונצרן כור, באתר גלובס, 28 באפריל 1998
- ^ מעריב, לקראת חילופי תפקידים בכור: קולבר ערך סבב פגישות אישיות עם בכירי הקונצרן, באתר גלובס, 1 באפריל 1998
- ^ לוי יצחק הירושלמי, השכר העודף והעונש המצטבר, מעריב, 10 בפברואר 1967
- ^ חגי קולטון, מסקנות ועדת גולומב, דבר, 24 באוגוסט 1976
- ^ בן ציון ציטרין, קיסר הוצא מרשימת המועמדים לדירקטוריון דן, באתר הארץ, 10 במרץ 2002
- ^ פעולות מרכזיות של המערך לידי אנשי הדור הצעיר, דבר, 4 באוגוסט 1965
- ^ מועצות מפא"י בתל אביב וחיפה בחרו מועמדיהן, דבר, 3 בספטמבר 1965
- ^ הוגשו 18 רשימות לכנסת, דבר, 8 בספטמבר 1965
- ^ דוד גולומב, דיוקם של דברים, מעריב, 29 בספטמבר 1969
- ^ מנחם תלמי, דוד גולומב: הצעיר שהורד ממסלול המירוצים, מעריב, 3 באוקטובר 1969
- ^ עמית עומד להודיע על כניסתו לחיים הפוליטיים, דבר, 30 בינואר 1977
- ^ ידין: לא הוחלט על הקמת ערים בשומרון, דבר, 2 במרץ 1978