דורית שביט

דורית שביט בפגישה עם מאוריסיו מאקרי, ראש עיריית בואנוס איירס

דורית שביט (נולדה ב-13 במרץ 1949) היא דיפלומטית ישראלית בדימוס. כיהנה כשגרירת ישראל בארגנטינה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שביט נולדה בירושלים להורים שעלו מגרמניה, רעיה ואמנון אלון (קרוזו). בגיל חמש עברה עם משפחתה לשכונת מעוז אביב בתל אביב. היא למדה בתיכון חדש והייתה חניכה בתנועת השומר הצעיר.

שירתה בצה"ל ביחידה 8200. ב-1973 סיימה תואר ראשון בספרות ערבית ולימודי האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים וב-1988 סיימה תואר שני בלימודי נצרות באוניברסיטה העברית.

ב-1974 החלה לעבוד במשרד החוץ, ושימשה חוקרת במרכז למחקר מדיני. ב-1977 עברה לחטיבה המדינית במשרד החוץ. ב-1983 מונתה לסגנית הקונסול הכללי במיאמי. ב-1989 מונתה ליועצת מדינית בשגרירות ישראל בקהיר שבמצרים, ב-1992 מונתה לראש מחלקת המזרח התיכון 1 במרכז למחקר מדיני. ב-1994 מונתה לקונסול כללי בסן פאולו שבברזיל. ב-1999 מונתה לראש מרכז מצב (מרכז השליטה וחדר החירום של משרד החוץ). כמו כן שימשה לאחראית על קידום מעמד הנשים במשרד החוץ עד 2005. בשנים 2001 עד 2003 עמדה בראש חטיבת המזרח התיכון במרכז למחקר מדיני. ב-2003 מונתה לסמנכ"ל משרד החוץ וראש אגף אמריקה הלטינית והקריביים.

ב-2011 מונתה לשגרירת ישראל בארגנטינה, תפקיד בו כיהנה עד צאתה לגמלאות ב-2016. במקביל שימשה שגרירה לא תושבת בפרגוואי עד פתיחת השגרירות הישראלית במדינה ב-2015.

שביט התאלמנה מבעלה הראשון ב-2003. היא נשואה בשנית ואם לארבעה ילדים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דורית שביט, דיפלומט בחצאית, הוצאת ספרי צמרת, 2018

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דורית שביט בוויקישיתוף