דייב בואן
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
7 ביוני 1928 מיסטג שבויילס | |||
| פטירה |
25 בספטמבר 1995 (בגיל 67) נורת'האמפטון, הממלכה המאוחדת  | |||
| שם מלא | דייוויד לויד בואן | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
דייוויד לויד "דייב" בואן (אנגלית: David Lloyd "Dave" Bowen; 7 ביוני 1928 - 25 בספטמבר 1995) היה שחקן ומאמן כדורגל ולשי.
בואן נולד בעיירה מיסטג שבוויילס, והחל את דרכו בנורת'המפטון טאון. הוא הספיק להשתתף ב-12 משחקים במדי המועדון לפני שזכה לתשומת לבו של פט ויטאקר, בנו של מאמן ארסנל טום ויטאקר. הוא הוחתם על ידי ארסנל בקיץ 1950 על מנת לשמש כמחליפו של ג'ו מרסר בעמדת הקשר. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק מול וולבס ב-24 במרץ 1951, אך לא השתתף במשחקים רבים בין שנת 1951 לשנת 1954 שבה פרש מרסר בעקבות פציעה. בעונת 1954/1955 הוא הפך לשחקן הרכב קבוע, והמשיך בכך עד סוף העשור.
במקביל, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ויילס במשחק הידידות מול נבחרת יוגוסלביה בספטמבר 1954. הוא השתתף בסך הכול ב-18 משחקי נבחרת, והיה הקפטן שלה במהלך משחקי מונדיאל 1958; ויילס סיימה בתיקו בכל המשחקים והעפילה לשלב רבע הגמר, שם הודחה על ידי נבחרת ברזיל שניצחה 1 - 0 משער של פלה בן ה-17. ביחד עם השוער ג'ק קלסי הוא היה השחקן הראשון של ארסנל המשתתף במונדיאל.
בתקופה שבה שיחק בארסנל המועדון לא זכה להצלחה רבה, כך שבואן לא זכה בתארים כלשהם באנגליה. אולם, הוא השתתף בנבחרת לונדון בגמר הראשון של גביע ערי הירידים, שהסתיים בהפסד 2 - 8 לברצלונה בסיכום שני המשחקים. בשתי עונותיו האחרונות בארסנל הוא היה קפטן המועדון. בסך הכול הוא השתתף ב-162 משחקים במדי ארסנל, והבקיע בהם שני שערים.
ב-1959 הוא חזר לנות'המפטון טאון כמאמן-שחקן. בואן אימן את המועדון במשך שמונה שנים, והתפרסם בכך שהצליח להחתים שחקנים טובים למרות מגבלות התקציב. בתוך חמש עונות הוא הוביל את נורת'המפטון מהליגה החמישית אל הליגה הראשונה. אולם, המועדון שרד בליגה הראשונה במשך עונה אחת בלבד (1965/1966).
בואן עזב את נורת'המפטון ב-1967, לאחר ירידת ליגה שנייה ברציפות, אך חזר לקדנציה שנייה שהחלה ב-1969 והסתיימה ב-1972, כאשר בשנה זו המועדון משחק בליגה הרביעית. הוא אימן את המועדון בהפסד 2 - 8 למנצ'סטר יונייטד בגביע ה-FA, שבו הבקיע ג'ורג' בסט שישה שערים.
במקביל לעבודתו בנורת'המפטון הוא אימן את נבחרת ויילס, אך לא הצליח להוביל אותה להישגים דומים לאילו שאליהם הגיעה הנבחרת בזמן ששיחק בה. בואן המשיך לעבוד בנורת'המטון כג'נרל-מנג'ר, מזכיר ודירקטור בהנהלה. לאחר מכן הוא פרש מכדורגל. במקביל לעבודתו כמאמן הוא עסק בעיתונאות כמקצוע משני.
לאחר מותו החליטה הנהלת נורת'המפטון לקרוא ליציע הצפוני באצטדיון סיקספילד (מגרש הבית של המועדון) על שמו של בואן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ף האריס וטוני הוג, Arsenal Who's Who, Independent UK Sports, 1995 (ISBN 1-899429-03-4)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דייב בואן, באתר Transfermarkt
- דייב בואן, באתר WorldFootball.net
- דייב בואן, באתר National Football Teams
- דייב בואן, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת ויילס – מונדיאל 1958 | ||
|---|---|---|
|
1 קלסי • 2 ויליאמס • 3 הופקינס • 4 סאליבן • 5 צ'ארלס • 6 בואן (ק) • 7 מדווין • 8 יואיט • 9 צ'ארלס • 10 אולצ'רץ' • 11 ג'ונס • 12 ג'ונס • 13 וורנקומב • 14 אדוארדס • 15 בייקר • 16 קרואו • 17 ליק • 18 ורנון • 19 ובסטר • 20 אלסוורת'י • 21 אולצ'רץ' • 22 בייקר • מאמן: מרפי |
| |