יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה. | |
לידה |
2 בינואר 1898 ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
30 בנובמבר 1979 (בגיל 81) ברבנק, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
השכלה | ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק |
מעסיק | אולפני וולט דיסני, אולפני פליישר, Barré Studio, אולפני וולט דיסני |
פרסים והוקרה |
|
ריצ'רד "דיק" הומר (באנגלית: Richard "Dick" Huemer; 2 בינואר 1898 – 30 בנובמבר 1979) היה אנימטור אמריקאי בתור הזהב של ההנפשה וידוע בעיקר בעבודתו בחברת וולט דיסני.
"דיק הומר היה כולבויניק", ציין האנימטור ואגדת דיסני וורד קימבל. "הוא היה אנימטור, ואהבתי את ההנפשה שלו. זה תמיד היה מצחיק - זוכרים את הברווז ב'קונצרט הלהקה' עם המשרוקיות הארורות האלה? הוא היה האחראי. הוא היה איש סיפור. והוא היה איש סיפור חשוב מאוד ברצף של 'פנטסיה'".
הומר נולד ב-2 בינואר 1898 בניו יורק. הוא למד בברוקלין ובבתי הספר התיכוניים אלכסנדר המילטון (שבלוס אנג'לס, קליפורניה) ומוריס (שבמוריס, אילינוי). לאחר מכן הוא למד במספר מקומות לעיצוב ולאמנות. עבודתו הראשונה בתעשייה הייתה בשנת 1916, כאנימטור באולפן של ראול בארה. בשנת 1923, הוא הפך לבמאי הנפשה באולפניו של מקס פליישר, שם הפך את הפקת הנפשה ליעילה יותר והרחיק את האולפנים מהתלות שלהם ברוטוסקופ להנפשה זורמת יותר.[1] כעבור שבע שנים קיבל תפקיד דומה באולפני צ'ארלס מינץ.
את עבודתו בדיסני הומר החל בשנת 1933, שם הוא תרם לקלאסיות של "סימפוניות טיפשיות" כמו "הצב והארנב", "ארץ הארנבונים", "היאוואטה הקטן" ו"הצרצר והנמלה"; סרטים קצרים של מיקי מאוס כגון "מטפסי הרים", "יריבו של מיקי", ו"רוחות בודדות"; כמו כן הוא ביים את סרטי ההנפשה הקצרים "ציידי הלווייתנים" ו"גופי ווילבר".
בין הסרטים באורך מלא של דיסני עליהן הומר שימש כתסריטאי היו "דמבו הפיל המעופף" (1941), "סלודוס אמיגוס" (1942), "הבה לי מוזיקה" (1946) ו"עליסה בארץ הפלאות" (1951). עבודתו כתסריטאי ב"פנטסיה" (1940) זכתה להערצה במיוחד. "למעשה, אנחנו חייבים הכי הרבה לדיק הומר על כך שוולט דיסני נגמל מג'ון פיליפ סוזה והתחיל להכניס את הקלאסיקה!" טען וורד קימבל. "וולט למד הכל על בטהובן, צ'ייקובסקי, סטרווינסקי דרך הדרכתו של דיק הומר".
חלק מעבודותיו של הומר נעשו בשיתוף עם האמן ג'ו גרנט; כגון "פנטסיה", "דמבו הפיל המעופף", וכמה סרטי תעמולה לקידום מאמץ המלחמה של ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. באופן לא טיפוסי, הומר וגרנט הגישו את "דמבו" לוולט דיסני לא כסטוריבורד שלם, אלא כסדרה של "פרקים", שכל אחד מהם מסתיים בקליף האנגר. זה נועד לעורר את התלהבותו של דיסני מהפרויקט, דבר שאכן עבד.
הומר עזב את דיסני כדי ליצור עצמאית רצועת קומיקס, שהתפרשה בין השנים 1948–1951, אך לאחר מכן חזר לעבוד בדיסני.[2] בין עבודותיו נכללת סדרת תוכניות עבור סדרת הטלוויזיה "עולמו המופלא של דיסני". הוא גם תרם לעיבודים "Baby Weems" (שמתוך הסרט "הדרקון העקש" משנת 1941), "20,000 מיל מתחת למים" (1954) ו"True-Life Adventures". כשלאחרון הוא כתב רצועת קומיקס בעיתון משנת 1955 ועד פרישתו ב-1973.
גדול ההנפשה גרים נטוויק אמר על דיק הומר, "הוא היה אחד מהאמנים שעזרו לבנות את המסגרת המוקדמת של ההנפשה. הוא היה איש חכם ושנון, אדם משעשע אשר, בדרך שקטה, משך שטיחים מתחת לגיבורים שחצנים ומזויפים, הפך ענקים לפיגמים ועקר באופן שאינו מבשר טובות את שיניהם של אריות נייר נוהמים. הוא היה עם ההנפשה בכל כאבי הגדילה שלה. כל מה שההנפשה תהפוך אליו, הוא עזר לעצב אותה, ציור אחר ציור, רעיון אחר רעיון".
הומר נפטר ב-30 בנובמבר 1979.