איינג' בשנת 2008 | |
לידה |
17 במרץ 1959 (בן 65) יוג'ין שבאורגון |
---|---|
עמדה | קלע |
גובה | 1.96 מטר |
מכללה | בריגהאם יאנג |
דראפט |
בחירה מספר 31, 1981 בוסטון סלטיקס |
קבוצות כשחקן | |
1981–1989 1989–1990 1990–1992 1992–1995 |
בוסטון סלטיקס סקרמנטו קינגס פורטלנד טרייל בלייזרס פיניקס סאנס |
הישגים כשחקן | |
2 אליפויות (1984, 1986) השתתפות במשחק האולסטאר (1988) | |
קבוצות כמאמן | |
1996–1999 | פיניקס סאנס |
קבוצות כג'נרל מנג'ר | |
2003–2021 | בוסטון סלטיקס |
הישגים כג'נרל מנג'ר | |
זכייה באליפות ה-NBA (2008) זכייה בפרס מנהל העונה (2008) |
עמדה | בסיס שני, בסיס שלישי |
---|---|
קבוצות כשחקן | |
1979–1981 | טורונטו בלו ג'ייז |
דניאל ריי "דני" איינג' (באנגלית: Daniel Ray "Danny" Ainge; נולד ב-17 במרץ 1959 באורגון), הוא ספורטאי עבר אמריקאי ששיחק הן כדורסל והן בייסבול בליגות הבכירות ביותר בארצות הברית. אימן את קבוצת פיניקס סאנס ושימש ג'נרל מנג'ר של קבוצת בוסטון סלטיקס מליגת ה-NBA. כיום מנכ"ל היוטה ג'אז.
איינג' היה ספורטאי רב גוני, בתיכון הוביל פעמיים את נבחרת בית הספר לאליפות המדינה בפוטבול, באוניברסיטת בריגהאם יאנג בה למד היה חבר בנבחרת הכדורסל והוליך אותה שלוש פעמים רצופות לטורניר האליפות של ה-NCAA. את קריירת הספורט המקצוענית שלו החל איינג' דווקא בבייסבול, ושיחק בשורות הטורונטו בלו ג'ייז בליגת ה-MLB בשנים 1979-1981. לאחר מכן הציב עצמו לדראפט ה-NBA ונבחר בסיבוב השני על ידי הבוסטון סלטיקס. איינג' התקדם בהדרגה לחמישייה והיה לו חלק משמעותי באליפויות הקבוצה ב-1984 ו-1986. לצדו בקו האחורי שיחק דניס ג'ונסון, ובקו הקדמי שיחקו לארי בירד, קווין מקהייל ורוברט פאריש. עד היום נחשבת חמישייה זו, לצד חמישיית הלייקרס ב-1988, לטובה בהיסטוריה.
ב-1989 הועבר איינג' לסקרמנטו קינגס ובשנה שלאחר מכן לפורטלנד טרייל בלייזרס. ב-1992 הגיע עם הקבוצה לגמר בו הפסידה קבוצתו לשיקגו בולס. במשחק החמישי באותה סדרה קבע שיא NBA לנקודות לשחקן בהארכה במשחק גמר (תשע). בשנה שלאחר מכן הגיע לגמר שוב, הפעם במדי קבוצתו הרביעית, פיניקס סאנס, והפסיד שוב לבולס. בכך היה לשחקן היחיד בהיסטוריה שהפסיד שנה אחרי שנה בגמר במדי שתי קבוצות שונות.
איינג' פרש מכדורסל לאחר עונת 1994–1995, ובעונה שלאחריה מונה למאמן הפיניקס סאנס. הוא אימן במשך יותר משלוש עונות, ומאזנו עמד על 136 ניצחונות ו-90 הפסדים.
ב-2003 חזר לסלטיקס, הפעם בתפקיד 'האחראי על פעילויות הכדורסל' של המועדון. בשנים הראשונות ביצע מספר עסקאות רעות מאוד, ונותר בתפקידו הרבה הודות לתמיכתו של נשיא המועדון, רד אאורבך. לקראת עונת 2007–2008 ביצע טרייד משמעותי עם חברו לשעבר לקבוצה שהיה אז סגן נשיא קבוצת מינסוטה טימברוולבס, קווין מקהייל, במסגרתו הועבר לסלטיקס הכוכב קווין גארנט בתמורה לחמישה שחקנים. הטרייד הוביל למהפך הגדול בתולדות ה-NBA במאזן של קבוצה, מעונה של 24 ניצחונות לעונה של 66 ניצחונות, המאזן הטוב ביותר בליגה וזכייה באליפות. ביוני 2021 הודיע על פרישה מהתפקיד.
ב-15 בדצמבר 2021 מונה להיות מנכ"ל היוטה ג'אז[1]
מנהל השנה ב-NBA | |
---|---|
|
מנהלי קבוצות ליגת ה-NBA | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
האזור המזרחי | תבנית זו כוללת את המנהל המקצועי הראשי של כל קבוצה, בין אם הוא מחזיק בתואר "נשיא המועדון", "הנשיא לפעולות כדורסל", או "הג'נרל מנג'ר".
| ||||||
האזור המערבי |
|