![]() | |
דניאל זמיר, 2016 | |
לידה |
25 בנובמבר 1978 (בן 46) פתח תקווה, ישראל |
---|---|
מוקד פעילות |
ישראל ![]() |
מקום לימודים |
תלמה ילין ![]() |
סוגה | ג'אז |
כלי נגינה | סקסופון (במקור אלט וכיום בעיקר סופרן), פסנתר |
חברת תקליטים | "TZADIK", התו השמיני |
danielzamir | |
![]() ![]() |
דניאל זמיר (נולד בכ"ו בחשוון ה'תשל"ט, 25 בנובמבר 1978 בפתח תקווה) הוא מוזיקאי ג'אז, נגן סקסופון (אלט וסופרן) וזמר ישראלי.
נולד במשפחה חילונית בפתח תקווה[1].
בגיל 5 החל ללמוד נגינה על פסנתר, כינור ותופים. בגיל 12 החל ללמוד לנגן בסקסופון אלט.
למד בבית הספר יסודי 'הס' בפתח תקווה. בוגר תיכון תלמה ילין.
לאחר לימודיו שוחרר מצה"ל עקב תת-משקל ונסע לניו יורק, שם החל להתעניין במוזיקה יהודית, חסידית ומזרח אירופאית ולפתח את סגנונו הג'אזי-יהודי. בניו יורק התגלה על ידי הסקסופוניסט והמלחין היהודי ג'ון זורן, שהחתים אותו בחברת ההקלטות שלו "TZADIK".
תחת הלייבל TZADIK הקליט זמיר שלושה אלבומים יחד עם הרכבו Satlah בהשתתפותו של זורן עצמו, שניים מהם אלבומי אולפן: "Children of Israel" ו-"Satlah", ואלבום אחד בהופעה חיה "Exodus". ב-"Satlah" ובאלבום ההופעה "Exodus" מופיעים חומרים מקוריים שנכתבו על ידי זמיר בעצמו. האלבום "Children of Israel" מכיל עיבודי ג'אז מקוריים של זמיר והרכבו ללחנים ישראלים ויהודים מסורתיים. בכל שלושת האלבומים מופיע זמיר כסולן לצד חטיבת קצב, הכוללת גיטרה בס ותופים ובליווי אנסמבל כלי נשיפה. בחלק מן הקטעים משתתף גם ג'ון זורן.
בתקופת שהותו בניו יורק התקרב לדת, חזר בתשובה והפך לחסיד חב"ד. בשנת 2006 חזר לישראל להופיע והוציא תחת הלייבל התו השמיני את אלבומו הרביעי "אמן". בשנת 2008 הוציא את אלבומו הרביעי תחת TZADIK שנקרא "I Believe".
בשנת 2009 הוציא זמיר תחת התו השמיני אלבום נוסף, "אחד", בהשתתפותם של זוהר פרסקו וברי סחרוף. באלבום זה כתב זמיר סוויטה בארבעה חלקים המוקדשת לגלעד שליט ובנוסף הקדיש את האלבום כולו לשחרורו של החייל החטוף. לקראת צאת אלבומו "געגוע לכאן", הוציא זמיר באוגוסט 2010 שיר מתוכו, "שיר געגוע לכאן", בו מתארח אביתר בנאי כזמר ליווי.
בשנת 2010 התמנה למנהל אקדמי בבית הספר הגבוה למוזיקה "מזמור" בגבעת וושינגטון[2].את בית הספר הקים איציק וייס, אליו חברו זמיר והרב מרדכי ורדי. באותה שנה נבחר גם כזוכה פרס ראש הממשלה למלחינים לשנת 2010. בשנת 2012 הוציא זמיר את האלבום "נחמה ועידוד" בהפקה עצמית בו התארחו מתיסיהו, ויוני רכטר. בשנת 2014 הוציא בהוצאת קורן ירושלים את האלבום "חי" - הקלטת הופעה חיה בה התארחו יונתן רזאל וברי סחרוף.
בשנת 2015 הוציא את האלבום "Forth And Back" בחברה הגרמנית "JazzHaus" וכן את האלבום "Redemption Songs" בלייבל האמריקאי "Tzadik" בהפקת ג'ון זורן. בשנת 2016 השתתף זמיר בפרויקט אלפיים עשרים ושלוש. של איה כורם וביצע את השיר "אני לא אמכור אותי". השיר יצא כאחד משלושת הסינגלים הראשונים מהאלבום[3].
בשנת 2019 הוציא זמיר את אלבומו ה-13 "אלי" (אלבומו הרשמי הראשון שכולו שירים בעברית) ויצאו ממנו הסינגלים - ״במקום טבעת״, ״מודה אני״, ״ליברמן״, ״כף הקלע״, ״חלום״.
ביולי 2019 שיחק בסדרת המתח המדובב. בשנת 2022 יצר יחד עם דוד לביא את הפסקול לסדרה הישראלית "ריקוד האש".
ב-17 באוגוסט 2023 יצא לאור השיר "כתונת פסים 2023" בו השתתף לצד אמנים ישראלים רבים אחרים[4].
זמיר הוא גרוש, אב לשניים ומתגורר בירושלים.
בספטמבר 2020, בראיון לעלון השבת "עולם קטן", יצא מהארון כביסקסואל וקרא להומוסקסואלים שאינם מאושרים בדרכם לבחון זאת כחלופה: "יש דרך לחיות עם המשיכה לבני מינך, והיא חלופה למה שמשטרת המחשבות של הפוליטיקלי קורקט מבית היוצר של הלובי החזק ביותר בחברה בישראל, הכריחה אותנו לחשוב עד עכשיו. אני יכול לאהוב את עצמי, לקבל את המשיכה שלי לבני מיני, לא להתבייש בה, לא להתנגד לה, ועדיין – אני לא חייב להתמסר לה ולהכפיף את חיי אליה. אני יכול להיות נשוי באושר לאישה כמו כל גבר אחר, להימשך לנשים כמו כל גבר אחר."[5]