בקדמת התמונה: הצייר מארק שאגאל , ומאחוריו דער נסתר (ליד מוסקבה , 1920 או 1921 )
העטיפה לספר מעשיות של הנס כריסטיאן אנדרסן , שתרגם דער נסתר ליידיש
דער נסתּר או דער ניסטער (יידיש : "הנסתר", מבוטא: "דֶר נִסְתֶּר"; ברוסית : Дер Нистер ; 1884 , ברדיצ'ב – נרצח ב-1950 במחנה מעצר סובייטי ) הוא שם העט של פנחס כהנוביץ' (ביידיש: פּנחס (פּיניע) קאַהאַנאָוויטש ; ברוסית: Пинхус Менделевич Каганович ), שהיה סופר יידיש, הוגה דעות , מתרגם ומבקר .
דער נסתר נולד בברדיצ'ב , במשפחת חסידים וסוחרים . הוא קיבל חינוך דתי חסידי מסורתי ופנה להשכלה ולקריאה חילונית. דרך קריאתו גם התקרב לחוגים ציוניים . הוא נאלץ לחמוק מגיוס לצבא הצאר , הסתתר בז'יטומיר , וחי בצמצום כמורה פרטי. מראשית כתיבתו נמשך למסתורין , לקבלה ולכתיבה סמלית, וכך אימץ לעצמו את שם העט "דער נסתר" ('הנסתר').
בשנת 1921, לאחר המהפכה , עזב את ברית המועצות והשתקע בגרמניה . בשנות ישיבתו בברלין הוציא לאור את שני קובצי סיפוריו הראשונים. באותה העת שיתף פעולה לזמן קצר עם שני יוצרי היידיש משה ליפשיץ ולייב קוויטקו , והשלושה הוציאו גם קובץ אוונגרדי של שירת יידיש. בסוף שנת 1925 שב לברית המועצות והשתקע בעיר חרקוב שבאוקראינה. ספריו הסימבוליסטיים, בעלי הנימין היהודיות המובהקות, הוכרזו כספרות ריאקציונית על ידי השלטון הסובייטי ומבקרי הספרות משרתי הקו השליט. דער נסתר חדל לזמן מה לפרסם את סיפוריו והתפרנס מעיתונות . עם זאת, באמצע שנות ה-1930 החל בכתיבת הרומן ההיסטורי בית משבר , שחלקו הראשון פורסם בברית המועצות עוד לפני מלחמת העולם השנייה.
בעת מלחמת העולם השנייה שהה דער נסתר בטשקנט ומשם עבר למוסקבה בסוף 1943. בתקופה זו פרסם שורה של סיפורים על השמדת היהודים על ידי הנאצים. ב-1947 הצטרף לרכבת מהגרים ניצולי שואה למחוז היהודי האוטונומי בירוביג'אן שבמזרח הרחוק הרוסי, כדי לראות במו עיניו את המצב במחוז היהודי שהקמתו החלה כשני עשורים קודם לכך. הוא נעצר בשנת 1949 , נכלא במחנה הגולאג ברפובליקת קומי בצפון רוסיה ומת שם ב-4 ביוני 1950 . באוגוסט 2017 אותר קברו על ידי החוקרים פרופ' בר קוטלרמן מאוניברסיטת בר-אילן וד"ר אלכסנדרה פּוֹליאן מאוניברסיטת מוסקבה .[ 1]
דער נסתר נחשב למספר ייחודי בספרות היידיש של המאה ה-20 בברית המועצות. הוא כתב סיפורי מעשיות, גם מחורזות, לילדים. בשנת 2004 תורגם ספר מעשיות קטן שלו על ידי שלום לוריא, ויצא לאור בהוצאת כרמל . הוא תרגם את כתבי הנס כריסטיאן אנדרסן ליידיש. הרומן המונומנטלי שלו, "בית משבר", מוקדש לחסידי ברסלב . הוא פרסם סיפורים, מעשיות, מאמרים ומסות, תרגומים ויצירות לילדים. לעברית תורגם רק חלק מזערי מיצירתו זו.
געדאנקען און מאטיווען : לידער און פראזע, וילנה: יוגענד, 1907. (מחשבות ומוטיבים: שירים ופרוזה)
העכער פון דער ערד , ורשה: פראגרעס , תר"ע. (למעלה מן האדמה)
געזאנג און געבעט , קייב: קונסט פערלאג, 1912. (שירה ותפילה)
א מעשה מיט א האן: דאס ציגעלע , וילנה: ב"א קלעצקין , 1917. (מעשה בתרנגולת)
מעשה’לאך , קייב: קיעווער פארלאג, תרע"ח. (מעשיות)
צום בארג , קייב: קונסט פערלאג, 1918. (אל ההר)
אנדערסענס מעשהלאך , קייב: קיעווער פארלאג, תרע"ט. (סיפורי אנדרסן)
גייענדיק: זאמלבוך , דער נסתר, לייב קוויטקא, מ' ליוושיץ, ארויסגעגבן פון דער אידישער סעקציע באם קאמיסאריאט פאר פאלקבילדונג, ברלין: Typ. Kniga, Lutzer & Vogt, 1923
א בבא מעשה, אדער, די מעשה מיט די מלאכים , קייב, 1921. (סיפור סבתא, או, הסיפור עם המלאכים)
מעשהלעך אין פערזן , ורשה: קולטור-ליגע, 1921. (מעשיות בחרוזים)
געדאכט , קייב: קולטור-ליגע, 1929. (נחשב)
פון מיינע גיטער , חארקוב: מעלוכע פארלאג פון אוקראינע, 1929.
הויפטשטעט , חארקוב: ליטעראטור און קונסט, 1934. (ערי בירה)
זעקס מייסעלעכ , קייב: מעלוכע פארלאג, 1939. (שש מעשיות)
די מישפאכע מאשבער , מוסקבה: מעלוכע פארלאג עמעס, 1939. (בית משבר)
העשל אנשעלעס , ניו יורק: לאה קעסמאן ליטעראטור-פאנד ביים איקוף, 1943.
דער זיידע מיטן אייניקל , ניו יורק: ל’ קעסמאן ליטעראטור פאנד ביים איקוף, 1943. (הסבא עם הנכד)
קארבאנעס , מוסקבה: אגיז- מעלוכע פארלאג דער עמעס, 1943. (קרבנות)
אינעם אקופירטן פוילן , בואנוס איירס: זשורנאל איקוף , 1945. (בפולין הכבושה)
דערציילונגען און עסייען , ניו יורק: איקוף פארלאג, 1957. (סיפורים ומסות)
ווידערוווקס , מוסקבה: סאוועטסקי פיסאטעל, 1969. (דחיה)
בית משבר , רומן היסטורי , תרגמו לעברית ח. רבינזון וש. נחמני, ספרית פועלים , 1951.
מעשיות בחרוזים , תרגם שלום לוריא , איורים דוד לוריא, כרמל ירושלים , 2004.
הנזיר והגדייה , סיפורים, שירים, מאמרים, תרגם דב סדן , מבוא מאת חנא שמרוק , מוסד ביאליק , ירושלים, 1963.
פלורה , תרגם אהרון וייסמן, חוה, 1961.
תחת גדר , ומעשה בלץ ועכברה, תרגמו א"ד שפיר ודב סדן, תרמיל, משרד הביטחון , 1969.
מאוצר סיפורי הנסתר , תרגם שלום לוריא, כרמל ירושלים, 2006.
חנא שמרוק , עזיבת סופרי יידיש את ברית-המועצות ושובם אליה לאור איגרת בלתי ידועה של דער נסתר , נדפס בבין ישראל לאומות , תשמ"ח 1988.
דב סדן , עם שירי הנוער העבריים של דער נסתר (פנחס כהנוביץ) , נדפס בבחינות , 7, תשל"ז 1977.
חנא שמרוק , "תחת גדר" של דער נסתר , נדפס בשבות , 10, תשמ"ד 1984.
חנא שמרוק , "פתח משחק" של דער נסתר וחברו מיכל שפאל , נדפס בבחינות , 4, תשל"ג 1973.
בר קוטלרמן , אדם כי ימות בבירוביג'אן , מוסף השבת מקור ראשון , 15 במרץ 2013.
דער נסתר , ברשת החברתית Goodreads
הספרים של דער נסתר , באתר "סימניה "
דב סדן , מאי דער ניסתר? , חוליות 9, קיץ 2005
אברהם נוברשטרן , איגרותיו של דער נסתר אל שמואל ניגר , חוליות 1, חורף 1993
שלום לוריא , קסמו של מיני-מיתוס, עיון ב"מעשהלעך אין פערזן" (מעשיות בחרוזים) של דער נסתר , חוליות 2, קיץ 1994
דב סדן , על כוכב הגאולה: בין ראשיתו של דר נסתר ואחריתו , דבר , 16 בספטמבר 1977
שלום לוריא, בפיתולי משעוֹליו של דער נסתר
דער נסתר , במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
Daniela Mantovan-Kromer, (הקישור אינו פעיל, 18.4.2020) Der Nister and his symbolist short stories (1913-1929) : patterns of imagination (הקישור אינו פעיל) , 1993 (באנגלית)
Der Nister , Jewish Enciclopedia (באנגלית)
Der Nister 1884-1950 , in: Twentieth-Century Literary Criticism (e-notes ) (באנגלית)
עולמו של דר נסתר/ מאת: ק. א. ברתיני פרויקט בן יהודה
דער נסתר (1884-1950) , דף שער בספרייה הלאומית