אטאפומה רוכב בקטע 20 בטור דה פראנס 2018 | |
לידה |
15 בינואר 1988 (בן 36) קולומביה |
---|---|
כינוי | אל פומה |
גובה | 167 ס״מ |
משקל | 59 ק"ג |
תחום | כביש |
קבוצות עבר |
בי.אמ.סי (2014–2016) יו. איי. אי. אמירטס (2017–2018) קופידיס (2019) Colombia Tierra de Atletas (2022, 2020) Beykoz Team-Turkey (2023) |
הישגי שיא |
קטע בטור של פולין (2013) |
ג'ון דרווין אטאפומה הורטאדו (בספרדית: John Darwin Atapuma Hurtado) נולד ב-15 בינואר 1988 בטוקרס (ספ') שבנריניו, קולומביה, הוא רוכב אופני כביש קולומביאני לשעבר.
אטאפומה החל להתחרות בשנת 2007 במירוץ הוואלטה אקוואדור (טור בן 8 קטעים), הוא סיים במקום ה-6 הכללי וניצח בשני קטעים, בשני ובאחרון[1][2]. שנה לאחר מכן אטאפומה זכה באליפות קולומביה באופני כביש, אחרי שניצח את יזרעאל אוצ'וה בספרינט[3]. בשנת 2009 הקריירה של אטאפומה החלה לצבור תאוצה והוא החל להשתתף ביותר מרוצים, ביניהם שני מרוצים קנדיים בכירים ואטאפומה אף ניצח מקטע באחד מהם[4]. אטאפומה גם השתתף בטור דה ל'אווניר באותה שנה, המירוץ הכי נחשב וגדול לרוכבים צעירים. ההישג הכי גדול של אטאפומה במירוץ היה המקום הרביעי שלו בקטע הרביעי והוא סיים בסופו של דבר במקום ה-14 הכללי[5]. אטאפומה גם השתתף עם נבחרת קולומביה באליפות העולם U23', הוא סיים במקום ה-26 ובמקום ה-3 בנבחרת הקולומביאנית, אחרי קרלוס בטאנקור וחוזה סארמינטו, באליפות עצמה ניצח רומיין סיקאר הצרפתי[6]. בשנת 2010 השתתף אטאפומה גם במרוצים שונים בפורטוגל, באיטליה, בקולומביה, בספרד ובקנדה. ואף השתתף בשנית ב-טור דה ל'אווניר וסיים שני בקטע הרביעי[7].
בשנת 2011 השתתף במרוצים שקבוצות מדרג הוורלד טור הבכיר השתתפו בהם בספרד ובצרפת. ב-2012 חתם אטאפומה על חוזה מקצועני בקבוצת פרו קונטיננטל (הדרג השני לאחר וורלד טור). הקבוצה הייתה Team Colombia והוא רכב עבורה לצד כישרונות אחרים כמו אסטבן צ'אבס ויארלינסון פאנטאנו[8]. אטאפומה השתתף אף במירוץ שמהווה הכנה לג'ירו ד'איטליה, הטירנו - אדריאטיקו[9]. ב-21 במרץ 2012 השיג אטאפומה לטים קולומביה ניצחון יוקרתי ב-ג'ירו דל טרנטינו, כאשר הוא מקדים את קרלוס בטאנקור ודומינקו פוצביבו על הקו[10]. אטאפומה אף נבחר לסגל קבוצתו במרוצים מהגדולים בסבב כמו הטור של קליפורניה, הקלאסיקה האיטלקית ג'ירו די לומברדיה ומילאנו טורינו. ב-2013 המשיך אטאפומה לרכוב עבור טים קולומביה, ואף נבחר לגראנד טור הראשון בקריירה שלו. ויתרה מכך, נבחר למוביל הקבוצה שלו. הגראנד טור הזה היה הג'ירו ד'איטליה היוקרתי, שמבחינת פופולריות שני רק לטור דה פראנס. אטאפומה סיים בסופו של דבר במקום הרביעי מבין הרוכבים הצעירים ובמקום ה-17 הכללי, 28:56 דקות אחרי המנצח וינצ'נצו ניבאלי[11].
ב-2014 חתם אטאפומה ב-BMC לצד רוכבים בכירים כמו פיליפ ז'ילבר וקאדל אוונס מדרג ה-UCI World Tour[12]. הוא נבחר לטור דה פראנס אך נאלץ לפרוש במהלך הקטע השביעי בשל התרסקות ששברה את עצם הירך שלו[13]. הוא השתתף גם בדופינה ליברה. ב-2015 הוא השתתף גם בג'ירו ד'איטליה וגם בוואלטה אספנייה, והיה חלק מהסגל שהביא ניצחון בנגד השעון הקבוצתי בוואלטה[14]. 2016 נחשבת לאחת השנים הטובות ביותר של אטאפומה, הוא ניצח שלב בטור דה סוויס[15] וסיים שלישי בקטגוריית מלך ההר[16]. הוא סיים פעמיים במקום ה-2 בקטעים בוואלטה, פעם אחת אחרי ליליאן קאלמז'אן[17] ופעם שנייה אחרי פייר לאטור[18]. בג'ירו ד'איטליה הוא סיים שני בקטע ה-20 אחרי ריין טאראמיי האסטוני[19], במקום ה3 בקטע העשירי[20], מקום שלישי בקטגוריית מלך ההר[21] ובדירוג הכללי הגיע במקום התשיעי[22], 14:09 דקות אחרי המנצח וינצ'נצו ניבאלי. בטור של יוטה הוא הגיע שלוש פעמים בתוך עשרת הראשונים בקטעים, וסיים רביעי כללי[23]. לאחר 3 שנים במדיה האדומים-שחורים של BMC, אטאפומה הצטרף ל-יו.איי.אי אמירטס[24] וסגר מעגל בטור דה פראנס אחרי שהשתתף לראשונה מאז ההתרסקות ב-2014, ואף סיים שני בקטע ה-18 לאחר וורן ברגיל[25]. הוא רכב באמירויות עוד שנה אחת, עד שעבר לקופידיס ב-2019, שנחשבת לאחת הקבוצות הטובות ביותר בדרג הפרו קונטיננטל[26],הוא נבחר לסגל שלה הקבוצה לוואלטה אספנייה. בתום העונה, שוחרר מהקבוצה.
לאחר שנה בלבד בקבוצת קופידיס, אטאפומה חתם בקבוצת Colombia Tierra de Atletas מדרג הקונטיננטל. ב-2021, הוא השיג את הניצחון המקצועני הראשון שלו מאז 2016, כשניצח את הקטע השמיני בוואלטה אה קולומביה.