אולארו במדי סטיאווה בוקרשט ב-2022 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
3 במרץ 1998 (בן 26) מדיאש, רומניה | |||
שם מלא | דריוס דומיטרו אולארו | |||
גובה | 1.77 מטר | |||
עמדה | קשר מרכזי, קשר התקפי | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
דַריוּס דוּמיטְרוּ אוֹלַארוּ (ברומנית: Darius Dumitru Olaru; נולד ב-3 במרץ 1998) הוא כדורגלן רומני המשחק בעמדת הקשר המרכזי וההתקפי בסטיאווה בוקרשט מליגת העל הרומנית, בה הוא גם משמש כקפטן, ובנבחרת רומניה. בשנת 2020 חתם בסטיאווה בוקרשט, וכבר בעונתו הראשונה בקבוצה זכה בגביע הרומני, ובעונת 2023/24 זכה עם הקבוצה באליפות.
בזירה הבינלאומית, ייצג אולארו את נבחרת רומניה עד גיל 21 בשתי אליפויות אירופה לנוער, ב-2019 וב-2021. את הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת ערך ביוני 2021 במשחק ידידות שהסתיים בהפסד 1–2 לגאורגיה.
אולארו ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת של גז מתאן מדיאש ב-29 באוגוסט 2015, בניצחון 1–2 בחוץ על אוטה ארד בליגה השנייה.[1] הוא צבר 12 משחקים וכבש שני שערים במהלך העונה, כאשר קבוצת נעוריו חזרה לליגה הראשונה לאחר שנה אחת בלבד של היעדרות.[2]
אולארו ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה העליונה ב-19 בספטמבר 2016, בניצחון 0–2 על האלופה המכהנת אסטרה ג'יורג'יו. ב-23 במאי 2017 כבש את שער הליגה הראשון שלו מנקודת העונשין בהפסד 0–3 לקונקורדיה קיאג'נה.[3]
בתחילת 2018 חתם אולארו על טרום חוזה עם קבוצת ליגת העל סטיאווה בוקרשט, אך העסקה נכשלה בתחילה לאחר שלא ניתן היה להסכים על דמי העברה.[4] במאי של השנה שלאחר מכן, חידשה הקבוצה הבירה את העניין וחתמה עליו תמורת סכום לא ידוע, כאשר העסקה ראתה אותו מצטרף לסגל בתחילת 2020.[5][6] דווח כי סטיאווה בוקרשט הציעה הצעה גבוהה יותר מצ'.פ.ר. קלוז' עבור העברתו של אולארו, שם הוא הוערך מאוד על ידי המאמן דן פטרסקו.[7]
אולארו נחשף רשמית כשחקן של סטיאווה בוקרשט ב-7 בינואר 2020, וקיבל את החולצה מספר 27.[8] הוא ערך את הופעת הבכורה שלו עבור הקבוצה בהפסד 0–1 לצ'.פ.ר. קלוז' ב-2 בפברואר, וארבעה ימים לאחר מכן כבש את שער הפתיחה בניצחון 2–1 על וולונטארי.[9] לאחר סיום עונתו המלאה הראשונה בקבוצה, בה שיחק 30 משחקים וכבש שבע פעמים בליגה, נבחר אולארו לנבחרת העונה של ליגת העל 2020/21 על ידי ליגת הכדורגל המקצוענית.[10]
בעונת 2023/24 סייע אולארו עם 15 שערים שיא קריירה ב-36 משחקי ליגה, כאשר סטיאווה בוקרשט זכתה בתואר האליפות הראשון שלה לאחר תשע שנים.[11]
אולארו זומן לראשונה לנבחרת רומניה עד גיל 21 בספטמבר 2018,[12] וב-15 בנובמבר באותה שנה כבש במשחק ידידות 3–3 נגד בלגיה בקלוז'-נאפוקה.[13] לאחר מכן נבחר על ידי מיריל רדוי לסגל רומניה לאליפות אירופה עד גיל 21 לשנת 2019, שם שיחק שני משחקים בשלב הבתים והיה מחליף שלא שיחק כאשר נבחרתו הודחה מהתחרות לאחר הפסד 2–4 לגרמניה בחצי הגמר.[14]
גילו של אולארו הקנה לו גם זכאות להשתתף בטורניר 2021, כאשר המאמן הראשי אדריאן מוטו בחר בו בהרכב הפתיחה בשלושת משחקי הבתים של הטורניר הסופי. רומניה סיימה עם אותו מספר נקודות כמו הולנד וגרמניה, אך לא הצליחה להעפיל לשלב הנוקאאוט.[15]
בעקבות יכולתו הטובה של אולארו לאורך עונת 2020/21, מיריל רדוי, שבינתיים קודם לנבחרת הבוגרת, העניק לו את הופעת הבכורה ב-2 ביוני 2021, בהפסד 1–2 במשחק ידידות לגאורגיה.[16] אולארו צבר שישה משחקים במוקדמות יורו 2024, ונכנס בעיקר כמחליף כאשר רומניה סיימה את הבית במקום הראשון.[17]
בתחילת דרכו שימש אולארו כקשר התקפי או כקיצוני, אך לאחר המעבר לסטיאווה בוקרשט התפתח לקשר מרכזי.[18] המאמן הרומני יואן סבו תיאר אותו כ"שחקן המעורב פיזית ונפשית (בקבוצתו), הן בהגנה והן בהתקפה, בעל כוח פיזי ונראה רציני".[19] אולארו, ימני במקור, מסוגל לכבוש שערים בשני רגליו בזכות יכולת השימוש בשתי רגליו באופן שווה.[20]
הוריו של אולארו עזבו את רומניה כדי לעבוד מחוץ למדינה והתגרשו בשלב מסוים במהלך ילדותו, מה שהשאיר אותו בעיקר בטיפול של סבא וסבתא שלו. הוא ציין שהיה אוהד מושבע של דינמו בוקרשט בילדותו.[21]
נבחרת רומניה – יורו 2024 | ||
---|---|---|
1 ניצה • 2 ראציו • 3 דראגושין • 4 רוס • 5 נדלצ'ארו • 6 מ. מארין • 7 אליבק • 8 צ'יקלדאו • 9 פושקש • 10 סטאנצ'ו • 11 באנקו • 12 מולדובאן • 13 מיכאילה • 14 חאג'י • 15 בורקה • 16 טרנובאנו • 17 קומאן • 18 ר. מארין • 19 דראגוש • 20 מאן • 21 אולארו • 22 מוגוש • 23 סורסקו • 24 רקוביצאן • 25 בירליג'ה • 26 שוט • מאמן: יורדנסקו |