מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
8 בינואר 1979 (בת 45) אומאו, שוודיה | |||
שם מלא | האנה קרולינה יונגברי | |||
גובה | 1.6 מטרים | |||
עמדה | חלוץ | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקנית* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקנית | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
האנה קרולינה יונגברי (בשוודית: Hanna Carolina Ljungberg; נולדה ב-8 בינואר 1979 באומאו) היא כדורגלנית עבר שוודית ששיחקה בעמדת החלוצה. יונגברי נחשבה לאחת מהכדורגלניות האירופאיות הטובות בדורה, כשההוכחה לכך היא המקום השלישי בו סיימה בקרב על פרס כדורגלנית השנה בעולם ב-2003. בזמן פרישתה, הייתה יונגברי למלכת השערים של נבחרת שוודיה בכל הזמנים עם 72 שערים ב-130 הופעות.
יונגברי החלה את הקריירה הבוגרת שלה כבר כשהייתה בת 15, כשהתחילה לשחק בסונאנו מליגת העל השוודית ב-1994. שנתיים לאחר מכן, ב-6 בפברואר 1996, ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת שוודיה במשחק הניצחון 0-8 על ספרד. יונגברי וחברתה לחוד השוודי, ויקטוריה סוונסון, נחשבו לאחד מצמדי החלוצות הטובים בעולם, כשהן חולקות ביניהן 140 שערים בינלאומיים (72 ליונגברי ו-68 לסוונסון).
לאחר ארבע עונות בסונאנו, עברה יונגברי לקבוצת הצמרת, אומאו. באותן ימים, הייתה יונגברי אחת מהכדורגלנית המקצועיות היחידות בליגה השוודית הראשונה. בקיץ 2001, נסעה יונגברי עם נבחרתה לאליפות אירופה שנערכה בגרמניה, שם הובילה את שוודיה עד לגמר (הפסידה לגרמניה) ואף נבחרה לשחקנית המצטיינת של הטורניר. שנה לאחר מכן, היא קבעה את שיא הכיבושים לעונה בליגה השוודית, כשהבקיעה 39 שערים ב-22 משחקים (ממוצע של 1.78 שערים למשחק), והובילה את קבוצתה לאליפות שוודיה. בעקבות הישגיה בליגה, היא נבחרה לכדורגלנית השנה בשוודיה.
שנה לאחר מכן, במסגרת הגביע העולמי, היא כבשה שלושה שערים ובישלה אחד, והצליחה להוביל את שוודיה עד לזכייה במקום השני בטורניר (דירוג השיא של הנבחרת). במשחק הגמר נגד גרמניה היא כבשה את שער היתרון, אך הגרמניות הצליחו להפוך את התוצאה ולנצח 2-1. באותה שנה ובשנה שאחריה, היא זכתה עם אומאו במפעל הקבוצות היוקרתי ביותר באותן ימים - גביע אופ"א. בזכייה הראשונה היא הייתה שותפה בכירה להישג, כשלזכותה שלושה שערים במשחקי הגמר. בעקבות יכולותיה הגבוהות, קיבלה יונגברי הצעה מפתיעה מנשיא קבוצת כדורגל הגברים האיטלקית, פרוג'ה, להצטרף אליו ולחתום בקבוצה.[1] יונגברי וסוונסון (שגם היא זכתה להצעה דומה), דחו את העסקה מחשש ל"תעלול שיווקי".
ב-2007 זכתה יונגברי להופיע ביחד עם אגדות הכדורגל השוודי, תומאס ראבלי ונילס לידהולם, על בולי המדינה במסגרת חגיגות מאה שנים להתאחדות הכדורגל השוודית. באוגוסט 2009, לאחר שכבשה 196 שערים ב-227 משחקים באומאו, הודיעה יונגברי על פרישה מכדורגל עקב פציעה בברך. הפציעה הופיעה ליונגברי כבר ב-2004, אך הפעם היא ורופאיה החליטו לא להסתכן, ולכן היא נאלצה לפרוש. מיד לאחר פרישתה היא התמנתה לעוזרת מאמן באומאו, והחלה ללמוד פיזיותרפיה באוניברסיטת אומאו. היא סיימה את לימודיה ביוני 2012 והחלה לעבוד כמאמנת כושר אישית.
מלכת השערים של גביע אופ"א וליגת האלופות לנשים | ||
---|---|---|
גביע אופ"א | 2002: אנצ'ה • 2003: יונגברי • 2004: גסטוטנר • 2005: פוהלרס • 2006: וידרסדוטיר • 2007: פליטינג • 2008: דייטל, וידרסדוטיר, פאניקו • 2009: וידרסדוטיר | |
ליגת האלופות | 2010: בורקי • 2011: גרינגס • 2012: אבילי ולה סומר • 2013: רוס • 2014: ניקוליץ' • 2015: סאסיץ' • 2016: הגרברג • 2017: מידמה וג'קאבפי • 2018: הגרברג • 2019: הארדר • 2020: מידמה, אוגביאגבה ות'ורואלדסדוטיר • 2021: הרמוסו וקירבי • 2022: פוטיאס • 2023: פייור |