הארכיבישוף דמסקינוס
 | |
| הארכיבישוף דמסקינוס בפגישה עם מפקדי צבא יווניים אתונה, 15 פברואר 1945 | |
| לידה |
3 במרץ 1891 (יוליאני) דורביצה, יוון  |
|---|---|
| פטירה |
20 במאי 1949 (בגיל 58) אתונה, ממלכת יוון |
| שם לידה |
Δαμασκηνός Παπανδρέου |
| מדינה |
יוון |
| מקום קבורה |
בית הקברות הראשון של אתונה |
| השכלה |
אוניברסיטת אתונה |
| דת |
נצרות יוונית-אורתודוקסית |
|
| |
| פרסים והוקרה | |
|
חסיד אומות העולם (21 ביולי 1970) | |
  | |
הארכיבישוף דמסקינוס פפנדראו (ביוונית: Αρχιεπίσκοπος Δαμασκηνός; 3 במרץ 1891, דורביצה, ממלכת יוון – 20 במאי 1949, אתונה, יוון) כיהן כארכיבישוף של אתונה ובהמשך של יוון. בדצמבר 1944 התמנה לעוצר הממלכה ובהמשך כיהן לתקופה קצרה גם כראש ממשלת מעבר. ידוע בפועלו נגד רדיפת יהודי יוון עליו זכה לתואר חסיד אומות העולם.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1891 בשם דמטריוס פפנדריאו. במהלך מלחמות הבלקן התגייס לצבא יוון. ב-1917 הוסמך לכמורה בכנסייה האורתודוקסית וב-1938 נבחר לארכיבישוף של אתונה, אך מינויו בוטל על ידי שליט יוון יואניס מטאקסס. ב-1941, עת יוון הייתה תחת כיבוש מדינות הציר, החל למלא את תפקיד הארכיבישוף של אתונה.
בשלהי 1944, בניסיון להביא להפסקת אש בין הצדדים באירועי דצמבר, שוכנע מלך יוון למנות את דמסקינוס לעוצר המלוכה, עד להחלטה של העם האם להשיב את המלך גאורגיוס השני מגלותו. ממשלת יוון קיוותה שצעד זה יחליש את אנשי השמאל ויביא אותם להסכים להפסקת אש. בתקופה זו העמיק הקרע בין המלוכנים והקומוניסטים, וראש הממשלה יורגוס פפנדראו נאלץ להתפטר. באוקטובר 1945, לאחר מספר חודשים של אי-יציבות פוליטית, מינה דמסקינוס את עצמו לראש ממשלת מעבר כדי לנסות ולייצב את המצב עד לבחירות, אך בהצלחה מועטה. בממלכה פרצה מלחמת אזרחים שנמשכה עד 1949. באותה השנה נפטר דמסקינוס בגיל 58.
פועלו למען יהודי יוון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שואת יהודי יוון
לקחתי על עצמי את השליחות. דיברתי עם האל וגמלה החלטה בלבי להציל כמה שיותר נשמות יהודיות.
— דמסקינוס פפנדראו[1]
ב-23 במרץ 1943, עם הוודע על התחלת גירוש יהדות סלוניקי לפולין, פרסם דמסקינוס מכתב פומבי, שחובר ונחתם על ידי המשורר היווני אנגלוס סיקליאנוס ואישים רמי מעלה נוספים, בגנות הנאצים ומדיניותם נגד היהודים[2]. הוא פרסם את המכתב אף שמפקד האס אס ביוון יירגן שטרופ איים עליו שאם יעשה כן יוצא להורג על ידי כיתת יורים. התשובה לאיומו של שטרופ המיוחסת לדמסקינוס הייתה צינית, והתייחסה להוצאתו להורג בתלייה של גריגוריוס החמישי, פטריארך קונסטנטינופול:
- ”על פי מסורת הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, ההגמונים שלנו נתלים, ולא נורים. אנא כבד מסורת זו.”
בשלב זה, ספק אם ידע דמסקינוס על קיומם מחנות ההשמדה, אך הוא ידע על העוינות הגרמנית ליהודים. הוא כתב בשבח היהודים, על תרומתם לכלכלה, היותם חלק מהקהילה היוונית במשך אלפי שנים וכן על הפטריוטיות שלהם, וקרא לאזרחי יוון ולאנשי הכנסייה לפעול להצלת יהודי יוון הנותרים.
אנגלוס אוורט, מפקד משטרת אתונה וחסיד אומות העולם, הצהיר בדיעבד כי שאב השראה מדבריו של דמסקינוס וכי דבריו עודדו אותו לפעול להצלתם של יהודי העיר[3]. המטרופולין כריסוסטומוס דמטריו, גם הוא חסיד אומות העולם, הצהיר גם הוא כי פעל בעקבות דמסקינוס[1].
פסלו של דמסקינוס נמצא בחזית הקתדרלה המרכזית של אתונה ברחוב מטרופוליאוס ומאחוריה כיתוב על פועלו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קול הניצולים - ביטאון ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל, גיליון 16, אפריל 2011
- הארכיבישוף דמסקינוס, באתר הקרן הבינלאומית לזכרו של ראול ולנברג (באנגלית)
- הארכיבישוף דמסקינוס - פעילותו להצלת יהודים בתקופת השואה, באתר יד ושם (באנגלית)
- הארכיבישוף דמסקינוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "הנה הרשימה של היהודים שדרשתם", באתר יד ושם.
- ^ מכתבו של דמסקינוס (באנגלית) באתר Jewish Virtual Library
- ^ אסא כשר - "האומץ לפרגן"