הארמייה ה-51 (ברית המועצות)
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ברית המועצות (1941-1945, 1977-1991) רוסיה (1991-1997) |
| שיוך |
 הצבא האדום (1941-1991).svg){kind=small} הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית (1991-1997) |
| סוג | ארמייה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | אוגוסט 1941 (הוקמה מחדש ב-1977) – 1945 (פורקה בשנית ב-1997) |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| יחידת אם | חזית או מחוז צבאי |
| מפקדים |
פיודור קוזנצוב פאבל באטוב ניקולאי טרופנוב יעקב קרייזר |
  | |
.jpg)
הארמייה ה-51 הייתה ארמיית שדה של הצבא האדום בתקופת מלחמת העולם השנייה, והשתתפה בלחימה נגד גרמניה הנאצית תחילה בחזית הדרומית ולאחר מכן באזור הבלטי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארמייה הוקמה באוגוסט 1941 בחצי האי קרים משילוב של כוחות צבא סדירים ודיוויזיות מיליציה של מתנדבים מקרב האוכלוסייה המקומית. משימתה הייתה להגן על חצי האי מפני המתקפה הגרמנית הצפויה. בנובמבר 1941 פונתה הארמייה מחצי האי קרים תחת לחץ המתקפה הגרמנית, אך חודש לאחר מכן היא הונחתה בחצי האי קרץ יחד עם כוחות סובייטיים נוספים במסגרת המאמץ לשחרר את קרים מידי כוחות הציר. בחורף 1941/42 השתתפה הארמייה במספר מתקפות כושלות נגד הארמייה ה-11 של הוורמאכט הגרמנית תחת פיקוד חזית קרים. בראשית מאי 1942 פתחו הגרמנים במתקפת נגד בחצי האי קרץ, ותוך עשרה ימים הביסו את שלוש הארמיות הסובייטיות שהגנו עליו וכמעט השמידו אותן. שרידי הארמייה ה-51 פונו בדרך הים לקווקז.
לאחר הפינוי מקרים הוצבה הארמייה באזור קובאן וסופחה לחזית הצפון-קווקזית. ביולי-אוגוסט 1942 השתתפה הארמייה בניסיונות לבלום את מתקפת הקיץ הגרמנית בדרום רוסיה, והוצבה תחת פיקוד חזית סטלינגרד ולאחר מכן תחת פיקוד החזית הדרומית. היא ספגה אבדות כבדות מאוד, ונותרה עם כ-3,000 חיילים בלבד. לאחר התייצבות קו החזית באזור סטלינגרד בספטמבר 1942 הוצבה הארמייה מדרום לעיר, באזור האגמים המלוחים, וסופחה שוב לכוחות חזית סטלינגרד. ב-20 בנובמבר 1942 השתתפה הארמייה ה-51 המתוגברת, תחת פיקוד גנרל ניקולאי טרופנוב, במתקפת הנגד הסובייטית באזור סטלינגרד, והיוותה חלק מהזרוע הדרומית של תנועת המלקחיים הסובייטית שכיתרה את כוחות הציר באזור סטלינגרד.
לאחר הצלחת מבצע אורנוס התקדמו כוחות הארמייה דרומה לאזור קוטלניקובו, אך ב-12 בדצמבר הם הותקפו על ידי כוחות גרמניים ורומניים חזקים ונאלצו לסגת לאחר שספגו אבדות כבדות. הארמייה ה-51 הצליחה לבסוף לבלום את המתקפה הגרמנית, שנועדה לחלץ את הארמייה השישית המכותרת ב"כיס סטלינגרד", בקו נהר מישקובה בסיוע כוחות תגבורת שחשו לעזרתה. לאחר בלימת המתקפה הגרמנית השתתפו כוחות הארמייה בסוף דצמבר 1942 וראשית ינואר 1943 במתקפת הנגד הסובייטית, שהדפה את כוחות הציר הרחק דרומה מסטלינגרד עד לקו נהר סאל. במהלך 1943 השתתפה הארמייה בשורת מתקפות סובייטיות בדרום רוסיה, תחת פיקוד החזית הדרומית, שהפכה באוקטובר 1943 לחזית האוקראינית הרביעית. באביב 1944 השתתפה במתקפה הסובייטית שכבשה מחדש את חצי האי קרים מידי כוחות הציר.
במאי 1944 הועברה הארמייה ה-51 לחזית הצפונית וסופחה לחזית הבלטית הראשונה. ביולי אותה שנה השתתפה במתקפת הקיץ הסובייטית באזור לטביה, הבקיעה את החזית הגרמנית וניתקה את קבוצת ארמיות צפון הגרמנית מצפון מערב לריגה לאחר שהגיעה לחוף הים הבלטי. באוגוסט 1944 הצליחו הגרמנים לפרוץ את הכיתור הסובייטי ולסגת דרומה לחצי האי קורלנד, אך באוקטובר אותה שנה חידשה החזית הבלטית ה-1 את המתקפה מערבה והצליחה להבקיע לחוף הים הבלטי מצפון לממל, ולנתק בפעם השנייה את קבוצת ארמיות צפון בחצי האי קורלנד. הארמייה ה-51 היוותה חלק מהכוחות הסובייטיים שכיתרו את חצי האי קורלנד, והשתתפה בשורת מתקפות כושלות על הכוחות הגרמניים המכותרים בחצי האי. לאחר תום המלחמה במאי 1945 קיבלה הארמייה את כניעת קבוצת ארמיות צפון.
מאוגוסט 1943 ועד לתום המלחמה פיקד על הארמייה הגנרל היהודי יעקב קרייזר.
מפקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיודור קוזנצוב (אוגוסט 1941 - נובמבר 1941)
- פאבל באטוב (נובמבר 1941 - דצמבר 1941)
- ולדימיר לבוב (דצמבר 1941 - מאי 1942)
- ניקולאי קיריצ'נקו (מאי 1942 - יוני 1942)
- אלכסיי קוזנצוב (יוני 1942 - ספטמבר 1942)
- ניקולאי טרופנוב (אוקטובר 1942 - פברואר 1943)
- גאורגי זכארוב (פברואר 1943 - יולי 1943)
- יעקב קרייזר (אוגוסט 1943 - מאי 1945)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הארמייה ה-51 באתר samsv (ברוסית)