הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1804

‹ 1800 ארצות הבריתארצות הברית 1808 ›
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1804
2 בנובמבר5 בדצמבר 1804

 
מועמד תומאס ג'פרסון צ'ארלס קוטוורת' פינקני
מפלגה המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית המפלגה הפדרליסטית
מדינת מוצא וירג'יניה קרוליינה הצפונית (1775-1861)קרוליינה הצפונית (1775-1861) קרוליינה הדרומית
סגן ג'ורג' קלינטון רופוס קינג
אלקטורים 162 14
מספר הקולות 104,110 38,919
אחוזים 72.8% 27.2%

חלוקת האלקטורים לפי מדינה
הזוכה: תומאס ג'פרסון

הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1804 היו הבחירות החמישיות בארצות הברית. הן נערכו מיום שישי, 2 בנובמבר, עד ליום רביעי, 5 בדצמבר 1804. הן העמידו את הנשיא הדמוקרטי רפובליקני המכהן תומאס ג'פרסון מול הפדרליסט צ'ארלס קוטוורת' פינקני, שהיה המועמד לתפקיד סגן הנשיא תחת ג'ון אדמס 4 שנים קודם לכן, גיבור מלחמת העצמאות האמריקנית והשגריר בצרפת. ג'פרסון הביס את פינקני בקלות וכך סגנו, ג'ורג' קלינטון, הפך לסגן הנשיא. קלינטון היה הסגן של ג'פרסון ושל יורשו, ג'יימס מדיסון.

בחירות 1804 היו הבחירות הראשונות שהתקיימו לאחר העברת התיקון ה-12 לחוקת ארצות הברית, שהפריד בין בחירת הנשיא לסגנו. לפי החוקים של התיקון ה-12, האלקטורים היו צריכים להפריד בין בחירתם לתפקיד הנשיאות לבין בחירתם את המועמד לסגן הנשיא. לפני כן, האלקטורים הצביעו לנשיא, והמועמד לנשיאות שהגיע למקום השני מונה לסגן הנשיא.

הניצחון של ג'פרסון בהפרש של 45.6 אחוזים (הוא זכה ב-72.8% לעומת יריבו שזכה ב-27.2%) הוא ההפרש הגדול בהיסטוריית הבחירות לנשיאות ארצות הברית, בהן היה יותר ממועמד אחד.[1] עם ניצחונו בבחירות אלו, ג'פרסון הפך לסגן הנשיא הראשון בהיסטוריה האמריקנית שנבחר לנשיאות ונבחר גם בפעם השנייה, הישג שרק ריצ'רד ניקסון הצליח להשיג ב-1968 וב-1972.

אף על פי שהבחירות הקודמות היו צמודות, ג'פרסון זכה לפופולריות במהלך כהונתו. הסחר האמריקני שגשג בעקבות ההפסקה הזמנית במלחמות הנפוליאוניות באירופה, ורכישת לואיזיאנה גם נחשבה להישג.

מועמדים דמוקרטים-רפובליקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האספה של הרפובליקנים שהיו חברי הקונגרס בחרה במועמדים. אף אחד לא פקפק במועמדותו של ג'פרסון, והבעיה האמיתית הייתה מי יחליף את סגן הנשיא לשעבר, ארון בר. לבר הייתה ממילא מערכת יחסים עכורה עם ג'פרסון, אבל לאחר שחיסל בדו-קרב את אלכסנדר המילטון, כל סיכוייו להיבחר שוב התאפסו. המושל ג'ורג' קלינטון מניו יורק נבחר במקום.

מועמדים פדרליסטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפדרליסטים בחרו בפינקני ובסנאטור לשעבר, רופוס קינג מניו יורק, כדי להתמודד מול ג'פרסון וקלינטון.

בחירות כלליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתקפה על המדיניות של ג'פרסון הייתה חסרת טעם. הניצחון של ג'פרסון היה סוחף, והוא אף ניצח באזור ניו אינגלנד הפדרליסטי. פינקני ניצח רק בקונטיקט ובדלאוור.

הצבעה לפי מועמדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועמד שותף אלקטורים
תומאס ג'פרסון ג'ורג' קלינטון 162
צ'ארלס פינקני רופוס קינג 14

בחירת האלקטורים לפי מדינות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופן בחירת האלקטורים המדינות שבהן התקיים
כל מדינה מחולקת למחוזות, ונבחר אלקטור אחד לכל מחוז על ידי בוחרי המחוז קנטקי, מרילנד, קרוליינה הצפונית, טנסי
כל אלקטור נבחר על ידי בחירות כלליות ניו המפשיר, ניו ג'רזי, אוהיו, פנסילבניה, רוד איילנד, וירג'יניה
שתי אסיפות בוחרות 5 אלקטורים כל אחת, שתי אסיפות אחרות בוחרות 3 אלקטורים כל אחת. כל אלקטור נבחר על ידי רוב המצביעים באסיפות. אם מספר בלתי מספיק של אלקטורים נבחר על ידי האסיפות, אלקטורים נותרים ימונו על ידי בית המחוקקים מסצ'וסטס
שני אלקטורים נבחרים על ידי המצביעים, אלקטור אחד נבחר לכל מחוז על ידי בוחרי המחוז מסצ'וסטס
האלקטורים ממונים על ידי בית המחוקקים של המדינה קונטיקט, דלאוור, ג'ורג'יה, ניו יורק, קרוליינה הדרומית, ורמונט.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]