הימים האחרונים

הימים האחרונים
The Last Days
בימוי James Moll עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי קנת' ליפר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה James Moll עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה הנס צימר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 23 באוקטובר 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 87 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו lastdays
פרסים פרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הימים האחרונים (באנגלית: The Last Days) הוא סרט דוקומנטרי משנת 1998 בבימויו של ג'יימס מול ובהפקת יוני בילור וקנת ליפר. סטיבן שפילברג (בתפקידו כמייסד קרן שואה והמכון להיסטוריה חזותית וחינוך) היה אחד מהמפיקים בפועל של הסרט. הסרט מספר את סיפוריהם של חמישה יהודים הונגרים בתקופת השואה, תוך התמקדות בשנה האחרונה של מלחמת העולם השנייה, כאשר גרמניה הנאצית כבשה את הונגריה והחלה בגירוש המוני של יהודים במדינה למחנות ריכוז והשמדה, (בעיקר לאושוויץ). הוא מתאר את זוועות החיים במחנות, אך גם מדגיש את האופטימיות וההתמדה של הניצולים.[1][2]

הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר בטקס האוסקר ה-71 במרץ 1999.[1][3] הוסרט נערך שוב ועלה לשידור בנטפליקס ב-19 במאי 2021.[1]

הסרט כולל קטעי ארכיון, תצלומים ומסמכים, כמו גם ראיונות חדשים עם ניצולי השואה ביל באש, איירין זיסבלט, רנה פיירסטון, אליס לוק כהנה, טום לנטוס, רנדולף ברהם ודאריו גבאי.[1] יוצרי הסרט אף הטיסו חלק מהמרואיינים (שהיגרו כולם לארצות הברית לאחר המלחמה), בחזרה לביקור בעיר הולדתם ובאתרי המחנות שאליהם נשלחו. אחד המראויינים, טום לנטוס, היה ניצול השואה היחיד שנבחר אי פעם לקונגרס של ארצות הברית, כשכיהן בנציג דמוקרטי מטעם קליפורניה בבית הנבחרים.[4][5] הוא ניצל על ידי הדיפלומט השוודי ראול ולנברג, שהסתיר את לנטוס בבודפשט.[4]

במהלך הסרט יש גם ראיונות עם יוצאי צבא ארצות הברית פול פארקס וקאטסוגו מיהו, ואנשי GI שסייעו בשחרור מחנה הריכוז דכאו. בסרט רואיין גם רופא האס-אס לשעבר הנס מינך, שזוכה מפשעי מלחמה במשפטי נירנברג.[2][4]

הסרט קיבל ביקורות חיוביות ממבקרי קולנוע, וזכה לדירוג חיובי של 92% באתר Rotten Tomatoes, על סמך 24 ביקורות.[6] ב־Metacritic, לסרט יש ציון של 85 מתוך 100, על ב על 25 מבקרים. [7]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הימים האחרונים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Simonpillai, Radheyan (2021-05-18). "'There is still so much hatred': looking back on Holocaust documentary The Last Days". The Guardian. נבדק ב-2021-06-25.
  2. ^ 1 2 Savlov, Marc (1999-03-05). "The Last Days". The Austin Chronicle. נבדק ב-2021-06-25.
  3. ^ "New York Times • The Last Days". The New York Times. 2007. אורכב מ-המקור ב-2007-12-04. נבדק ב-2008-11-22.
  4. ^ 1 2 3 Leonard, John (2000-05-29). "Speak, Memory". New York. נבדק ב-2021-06-25.
  5. ^ Gorondi, Pablo (2018-02-01). "Statue of late Rep. Tom Lantos unveiled in Hungary". The Mercury News. נבדק ב-2021-06-25.
  6. ^ "The Last Days". Rotten Tomatoes. נבדק ב-25 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "The Last Days". Metacritic. נבדק ב-2021-06-25.