הרולד מור

הרולד מור
Harold Moore
גנרל הרולד מור, 2010
גנרל הרולד מור, 2010
לידה 13 בפברואר 1922
בארדסטון, קנטקי
פטירה 10 בפברואר 2017 (בגיל 94)
אובורן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Fort Moore Main Post Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן או בת זוג ג'וליה קומפטון מור (1949–2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות 1945–1977 (כ־32 שנים)
דרגה לוטננט גנרל (צבא ארצות הברית) לוטננט גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הגדוד ה-1 ברגימנט החי"ר ה-7 של דיוויזיית הפרשים הראשונה
מפקד החטיבה ה-3 בדיוויזיית הפרשים הראשונה
מפקד דיוויזיית החי"ר ה-7
מפקד בסיס פורט אורד
פעולות ומבצעים
מלחמת קוריאה
מלחמת וייטנאם:
קרב יה דראנג
עיטורים
צלב השירות המצוין (ארצות הברית)  צלב השירות המצוין
כוכב הכסף  כוכב הכסף
כוכב הארד  כוכב הארד (4)
מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)  מדליית השירות המצוין
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות (3)
לב הארגמן  לב הארגמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרולד גרגורי "האל" מור ג'וניור (באנגלית: Harold Gregory "Hal" Moore, Jr; ‏13 בפברואר 1922 – 10 בפברואר 2017) היה לוטננט גנרל בצבא ארצות הברית. מור היה אחד ממקבלי עיטור צלב השירות המצוין, שהוא העיטור השני בחשיבותו בצבא האמריקאי. מור התפרסם בזכות פיקודו על הכוחות האמריקאיים בקרב יה דראנג, ב-14 בנובמבר 1965.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מור נולד בבארדסטון שבקנטקי. בנעוריו עבר מור להתגורר בוושינגטון, שם סיים את לימודיו בתיכון. לאחר מכן, המשיך לאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. אחרי שנתיים באוניברסיטה נסע לג'ורג'יה שם עבד עבור חבר בית הנבחרים.

ב-1945 סיים מור את לימודיו באקדמיה הצבאית בווסט פוינט כקצין חיל רגלים ואחר כך סיים תואר שני ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת הרווארד. בשנים 1945 עד 1948 הוצב ביפן כמפקד מחלקה ברגימנט החי"ר המוצנח ה-187. ב-1948 הוצב בדיוויזיה המוטסת ה-82 שבסיסה בפורט בראג, ושירת ביחידת ניסויים של מצנחים[1]. במלחמת קוריאה פיקד על פלוגת חיל רגלים ומרגמות כבדות. ב-1954 חזר לווסט פוינט ושירת כמדריך ללוחמה טקטית במשך שלוש שנים. לאחר מכן שירת כמפקד הגדוד ה-1 ברגימנט החי"ר ה-7 בדיוויזיית הפרשים הראשונה[2], אשר לחם בקרב יה דראנג, במלחמת וייטנאם[3]. מור פיקד על הגדוד בלחימה כנגד כוחות אויב עדיפים ובתנאים קשים[4]. על האופן בו פיקד על הגדוד עוטר בצלב השירות המצוין.

לאחר הקרב קודם מור ומונה למפקד חטיבת החי"ר המוטסת ה-3 בדיוויזיית הפרשים הראשונה ופיקד עליה במבצעים מוטסים בגזרת בונג סון[5]. בתפקידו הבא שימש מור כמפקד דיוויזיית החי"ר ה-7 ולאחריו מונה לפקד על בסיס פורט אורד שבקליפורניה. מור תיאר את חוויותיו מן הלחימה בקרב יה דראנג בספרו "חיילים היינו וצעירים!" (1992). הספר, שהפך לסרט בשנת 2002 ("חיילים היינו"), מוגדר כקריאת חובה לקציני החי"ר בצבא ארצות הברית[6].

מור היה נשוי לג'ולי (ממנה התאלמן) ואב לחמישה ילדים. שניים מילדיו משרתים כקציני קבע בצבא ארצות הברית, ועוד בן שפרש מהצבא בדרגת לוטננט קולונל.

במאי 2023 שונה באופן רשמי שמו של מחנה פורט בנינג ל-"פורט מור" על שמם של האל ואשתו ג'ולי כהוקרה על פועלם במלחמת וייטנאם (האל בשדה הקרב וג'ולי בתמיכה במשפחות השכולות). שינוי זה הוא חלק משינוי נרחב שבו צבא ארצות הברית מתנער מדמויות שהיו מזוהות עם הקונפדרציה במלחמת האזרחים האמריקאית ובראשם הנרי בנינג שעל שמו המחנה היה קרוי עד עתה.

עיטורים עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרולד מור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הארולד ג' מור וג'וסף ל' גאלוויי, "חיילים היינו צעירים!", הוצאת צה"ל/ פו"ם – המכון לחקר הטקטיקה והפעלת הכוח, 2006, עמוד 37.
  2. ^ הארולד ג' מור וג'וסף ל' גאלוויי, "חיילים היינו וצעירים!", הוצאת צה"ל/ פו"ם – המכון לחקר הטקטיקה והפעלת הכוח, 2006, עמוד 38.
  3. ^ הארולד ג' מור וג'וסף ל' גאלוויי, "חיילים היינו וצעירים!", הוצאת צה"ל/ פו"ם – המכון לחקר הטקטיקה והפעלת הכוח, 2006, עמוד 134.
  4. ^ גל פרל פינקל, רמה נוספת של ניידות במלחמה, מערכות, 19 במאי 2021.
  5. ^ ג'ון גאלבין, "היורדים לקרב", הוצאת מערכות, 1972, עמודים 336-349.
  6. ^ שון ניילור "יום שלא טוב למות בו", תל אביב: המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה - המכון - לחקר הטקטיקה, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמוד 287.