וילהלם פוקס
 | |
| וילהלם פוקס (מימין), ולצידו קורט דליגה | |
| לידה |
1 בספטמבר 1898 מנהיים, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
24 בינואר 1947 (בגיל 48) בלגרד, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה  |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ויימאר, גרמניה הנאצית  |
| השתייכות |
 אס אס |
| תקופת הפעילות | 1932–1945 (כ־13 שנים) |
| דרגה |
 שטנדרטנפיהרר |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד איינזצגרופן סרביה ובהמשך איינזצגרופן 3 בלטביה | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
|
צלב ההצטיינות במלחמה | |
  | |
וילהלם פוקס (בגרמנית: Wilhelm Fuchs; 1 בספטמבר 1898, מנהיים, האימפריה הגרמנית – 24 בינואר 1947, בלגרד, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה) היה קצין אס אס בדרגת שטנדרטנפיהרר (קולונל), מפקד איינזצגרופן סרביה, ובהמשך איינזצגרופן 3 בלטביה. לאחר המלחמה הוסגר ליוגוסלביה, נשפט בעוון פשעי מלחמה, הורשע והוצא להורג.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילהלם פוקם נולד במנהיים, ורכש דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת לייפציג. באפריל 1932 הצטרף למפלגה הנאצית ובדצמבר באותה השנה הצטרף ל-אס אס.
באפריל 1941 מונה למפקד איינזצגרופן סרביה. ב-14 במאי 1941 השתתף בישיבת הפיקוד הגרמני בסרביה, אשר בעקבותיה הוחלט לטפל "בבעיה היהודית". במסגרת תפקידו פיקד על רצח הנשים והילדים מקרב יהדות בלגרד במחנה סיימישטה. בינואר 1942 הועבר מתפקידו בשל כשלים בהתמודדות מול כוחות של הפרטיזנים של טיטו.[1]
בהמשך, הועבר לאזור לטביה, ושירת כעוזרו של מפקד האס אס והמשטרה. ב-15 בספטמבר 1943 מונה למפקד "איינזצגרופן 3", אשר פעלה באזור ריגה. ב-6 במאי 1944 מונה למפקד איינזצגרופן A. באוקטובר 1944 הועבר לפקד על איינזצגרופן E בשטחי המדינה העצמאית של קרואטיה.
לאחר מלחמת העולם השנייה הוסגר ליוגוסלביה, והועמד לדין על פשעי מלחמה. ב-22 בדצמבר 1946 נגזר דינו למוות וב-24 בינואר 1947 הוצא להורג בבלגרד בתלייה.
