לידה |
11 בנובמבר 1896 (יוליאני) Uspenivka, אוקראינה |
---|---|
פטירה |
22 במרץ 1979 (בגיל 82) לנינגרד |
מקום קבורה | מריאופול |
מקום לימודים | מכון האמנות של סן פרנסיסקו |
תחום יצירה | ציורי קיר |
הושפע על ידי | דייגו ריברה |
יצירות ידועות | Coit Tower |
וִיקְטוֹר מִיכָאִילוביץ' אַרְנַאוְטוֹב (באנגלית: Victor Mikhail Arnautof; ברוסית: Виктор Михайлович Арнаутов; 1896 – 1979) היה צייר ופרופסור לאומנות אמריקאי ממוצא רוסי. עבד באזור סן-פרנסיסקו בין השנים 1925 ל-1963. כשני עשורים לימד באוניברסיטת סטנפורד. ידוע בעיקר בציורי הקיר אשר ביצע בשנות השלושים של המאה העשרים. התאזרח בארצות הברית אבל חזר לברית המועצות לאחר מות אשתו. המשיך בציוריו גם אחרי חזרתו לברית המועצות.
נולד לכומר אורתודוקסי והראה כישרון לאומנות כבר מגיל צעיר. קיווה להמשיך ללמוד באקדמיה לאומנות אחרי התיכון, אך בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס. בהמשך שירותו הצבאי קודם לעמדת מפקד בצבאו של ניקולאי השני והצבא הסיבירי הלבן. בעקבות ההפסד של הצבא, חצה לצפון מזרח סין וויתר על נשקו. נשאר בסין כחמש שנים. גם בתקופה זו ניסה בשנית ללמוד אומנות אך בשל התרוששותו החל לעסוק באימון פרשיו של ג'אנג דזוו-לין. בתקופה זו הכיר את לידיה בלונסקי ונולדו להם שני ילדים מיכאל ווסילי.
בנובמבר 1925 עבר ארנאוטוב לסן פרנסיסקו במלגת לימודים על מנת ללמוד בבית הספר לאומנויות יפות של קליפורניה. בין השאר למד שם פיסול וציור אצל גרטרוד פרטינגטון אולברייט. אשתו וילדיו הצטרפו אליו וביחד המשיכו למקסיקו ב-1929 ובהמלצתו של ראלף סטקפול, אומן ידוע בן התקופה נהייה עוזרו של דייגו ריברה. עבודתו הראשונה של ארנאוטוב עם ריברה הייתה סדרה של ציורי קיר ב-Palace of Cortés שנמצא בקוארנבקה. בהמשך עבד איתו על ציורי קיר אשר קישטו את הארמון הלאומי בכיכר המרכזית של מקסיקו סיטי. כעת, עבר ריברה לסן פרנסיסקו וארנאוטוב נהיה הצייר הראשי.[1] בנו השלישי יעקב נולד כששהה במקסיקו בתקופה זו.
בהשפעת העבודה המשותפת עם ריברה, שינה ארנאוטוב את הגותו הפוליטית בכיוון השמאל ואף הצטרף למפלגה הקומוניסטית.[1] כמו כן היה לחבר בקונגרס האומנים האמריקאי ואיגוד האומנים והסופרים של סן פרנסיסקו. סגנונו היה עדין יותר משל ריברה וציירים אחרים מסוגת הריאליזם החברתי אך הפוליטיקה שלו משתקפת לחלוטין בעבודותיו אשר תוארו על ידי ארנאוטוב כחלק מתנועת אומנות ציורי קיר ש"מקווה להוות השראה לשינוי דרך ביקורתיות של המערכת הפוליטית העכשווית"[2] ב-1955 ליתוגרפיה של ארנאוטוב בשם "DIX McSmear," קישרה את סגן הנשיא, ריצ'רד ניקסון עם מקארתיזם, פעולה אשר עוררה מחלוקת. בעקבות מקרה זה, התקבלו קריאות לפטר את ארנאוטוב מסטנפורד. מאוחר יותר שימשה הליתוגרפיה ככריכה לThe Nation. מאוחר יותר נחקר ארנאוטוב על ידי HUAC ופעם נוספת התקבלו קריאות לפטר את ארנאוטוב מסגל האוניברסיטה אולם, ועדת הפקולטה שבחנה את המקרה, סירבה להמליץ על פיטוריו לנשיא האוניברסיטה וארנאוטוב נשאר חבר סגל.[1][3]
ב-1931 חזרה המשפחה לסן-פרנסיסקו וב-1932 ארנאוטוב סיים ציור קיר על המרכז הרפואי של פאלו אלטו בתמורה לטיפולו שם. חשיפת ציור הקיר גרמה לפקקי תנועה ועוררה מחלוקת. בחלקה בשל כך שהציור כלל רופא בודקת פציינטית נקבה כששדיה החשופים בגובה עיני המתבוננים.[1][2] בדומה לעבודות אחרות שלו מאזור המפרץ גם ציור קיר זה היה פרסקו. ב-1934 נבחר ארנאוטוב לצייר על מגדל קויט בסן פרנסיסקו כשהציור ממומן על ידי PWAP, תוכנית להעסקת אומנים במסגרת הניו דיל. בתקופה זו גם מונה להיות האחראי האומנותי על פרויקט ציורי הקיר של המגדל. ארנאוטוב מיוצג במובהק בציורים אשר מתארים את חיי היום-יום של סן פרנסיסקו. ציור זה כלל דיוקן עצמי ובנוסף דיוקן של בנו מיכאל.[2][4] ציור קיר זה עורר מחלוקת בשעתו בשל העובדה שארנאוטוב הדיר מדוכן העיתונים אשר נכלל בו את העיתון השמרני סן פרנסיסקו כרוניקל אך כן כלל עיתונים בעלי זיקה שמאלנית. הציור גם כולל ציור של אנשים אשר לא מראים דאגה אחד לשני וכן אזכור לסרט אורות הכרך אשר כולל תמה דומה. ארנאוטוב הוא ככל הנראה צייר הקירות הפורה ביותר לאותה התקופה וצייר בנוסף למורלים המוזכרים, על הקפלה של הפרסידיו של סן פרנסיסקו, התיכון על שם ג'ורג' וושינגטון, ציור שכלל תיאורים של עבדות ומות ילידים אמריקאים ובנוסף צייר על הספרייה של המכון של פרנסיסקו לאומנויות יפות. כל ציורי קיר אלה התמקדו בנושאים הומניסטים ועסקו גם במעמד חברתי, עבודה מאומצת וכח.[2] בנוסף לעבודות אלה צייר גם על חמישה סניפי דואר בטקסס ובקליפורניה והציג בתערוכה אישית.[1][5] בנוסף לתחום הציור, לימד ארנאוטוב פיסול וציורי פרסקו, הן באופן פרטי והן בבית הספר לאומנויות יפות של קליפורניה. בתחילה לימד רק בקייצים אבל החל מ-1936 לימד באופן קבוע.[6] הוא לימד על בסיס קבוע בסטנפורד מ-1938 ל-1962. החל מ-1947 לימד קורסים באומנות כולל הכנת תדפיסים בבית הספר של קליפורניה לחברי איגוד. בבית ספר זה לימד בנוסף הכנת תדפיסים.[1]
בעקבות התאלמנותו ב-1961, פרש ארנאוטוב מסטנפורד וחזר לברית המועצות ב-1963. בברית המועצות התיישב במריפול שם למד בגימנסיום. בעת מגוריו שם, פרסם ספר זכרונות ויצר מוזאיקות על בניינים ציבורים אשר בינם בתי ספר ובנייני תקשורת.[7] בנוסף על כך, צייר כמה תחריטים לספרים והשתתף במספר תערוכות יחיד. נישא בשנית ב-1970 ונפטר בלנינגרד ב-22 במרץ 1979.
{{cite web}}
: (עזרה){{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)