ויקטור פורצ'ן
 | |
| לידה |
21 באוגוסט 1883 בללוק, סקוטלנד, האימפריה הבריטית   |
|---|---|
| פטירה |
2 בינואר 1949 (בגיל 65) דאלסווינטון, סקוטלנד, האימפריה הבריטית |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
וינצ'סטר קולג' |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1903–1945 (כ־42 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-52 מפקד הדיוויזיה ה-51 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 עמית של מסדר האמבט אביר מפקד של מסדר האימפריה הבריטית אות השירות המצוין לגיון הכבוד (קצין) | |
  | |
סר ויקטור מורבן פורצ'ן (באנגלית: Sir Victor Morven Fortune; 21 באוגוסט 1883 – 2 בינואר 1949) היה קצין בכיר בצבא הבריטי. הוא שירת גם במלחמת העולם הראשונה וגם במלחמת העולם השנייה. הוא פיקד על הדיוויזיה ה-51 (היילנד) במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, ונאלץ להיכנע לגרמנים ב-12 ביוני 1940.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורצ'ן נולד בבללוק, סקוטלנד ב-21 באוגוסט 1883, ובשנת 1903 התגייס פורצ'ן לצבא הבריטי והצטרף לרגימנט המשמר השחור (היילנדרים המלכותיים). הוא שירת במלחמת העולם הראשונה כמפקד הגדוד הראשון, רגימנט המשמר השחור (היילנדרים המלכותיים) משנת 1916[1] וכמפקד החטיבה ה-46 משנת 1918. [2]
לאחר לימודיו במכללה לפיקוד ומטה, קימברלי בשנים 1920 עד 1921, הוא מונה למפקד הגדוד הראשון, רגימנט הסיפורת' היילנדרים ב-1927 ולמפקד חטיבת הרגלים ה-5 בשנת 1930.[1] בשנת 1935 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-52 (השפלה) ובשנת 1937 מונה למפקד הדיוויזיה ה-51 (היילנד).
הדיוויזיה ה-51 נותרה בצרפת לאחר הפינוי מדנקירק, לאחר שהוקצתה לקורפוס ה-9 הצרפתי, ולחמה יחד עם הצרפתים במהלך מבצע מקרה אדום. לאחר שהפינוי הימי התברר כבלתי אפשרי ונגמר מלאי התחמושת, נאלץ פורצ'ן להיכנע יחד עם חלקה הגדול של דיוויזיית היילנד בסן ואלרי אן-קו.[3] חטיבה אחת נסוגה קודם לכן ללה האבר וכך נמנעה מלכידה.
גנרל פורצ'ן בילה את שארית המלחמה כשבוי מלחמה. כקצין בריטי בכיר בשבי בגרמניה, הוא פעל לשיפור תנאי החיילים בפיקודו. הוא לקה בשבץ מוחי בשנת 1944 אך סירב להחזרתו.[1] הוא שוחרר לבסוף באפריל 1945 וקיבל את תואר אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית.
כמה סופרים בריטים הטילו ספק בהחלטה להישאר עם הצרפתים במהלך הקרב. עם זאת, גנרל שארל דה גול הצהיר, 'מצידי אני יכול לומר שחברות הנשק, שנחתמה בשדה הקרב באבוויל במאי-יוני 1940, בין דיוויזיית השריון הצרפתית, שהיה לי הכבוד לפקד עליה, לבין הדיוויזיה הסקוטית ה-51 האומללה תחת הגנרל פורצ'ן, מילאה את חלקה בהחלטה שקיבלתי להמשיך במאבק בצד בעלות הברית, עד הסוף, יבוא מה שיבוא'. והוא סיכם בציטוט המוטו הישן של המשמר הסקוטי : omni modo fidelis - נאמן לכל דבר.[4]
ב-2 בינואר 1949 מת פורצ'ן בדאלסווינטון, סקוטלנד, והוא בן 65 שנים.