ורבונקוש
 | |||||
| נגן חמת חלילים בעת ריקודי ורבונקוש לרגל גיוס הצעירים לצבא בהונגריה | |||||
 מורשת תרבותית בלתי מוחשית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
|
וֶרְבּוּנקוֹש או וֶרבּונְק (בהונגרית: verbunkos או verbunk, ברומנית: bărbunc) הוא ריקוד גברים עממי הונגרי לרגל גיוס הגברים בכפר, וסגנון מוזיקלי שקיבל השראה מריקוד זה. מקור שמו הוא במילה הגרמנית "Werbung", כלומר "גיוס". לריקוד ורבונקוש גרסאות שונות אופייניות לכפרים שונים. עם זאת משותף לכולם תנועות ההכאה על המגפיים.
לכל כפר ורבונקוש, ריקוד בנות ("ליאנטאנץ" - leánytánc, "קאריקאזו" karikázó) וצ'רדש האופייניים לו. לרוב הוורבונקוש בוצע על ידי נגנים ותזמורות עממיות שחבריה מוזיקאים צוענים. על אף אמונות מקובלות, מקורן של מנגינות הוורבונקוש הם בפולקלור ובמוזיקה העממית ההונגרית והן יוחסו לצוענים, מכיוון שליווים הכלי נעשה על ידי נגנים צוענים בסגנונם האופייני.(Bellman) אחד המוזיקאים הידועים שהפיץ את הוורבונק במאה ה-19 היה הכנר הראשי ("פרימאש") הצועני יאנוש ביהרי (1827-1764) ולהקתו. נותרו 84 מנגינות שהוא יצר. ביהרי היה בתקופתו כנר מושלם והוא ניגן בחצר בווינה לכל אורך הקונגרס של וינה בשנת 1814. מלחין אחר של ורבונקוש היה יוז'ף קושוביץ (מת בערך ב-1819) הטכניקה והרפרטואר של מלחינים אלה נתנו השראה לפרנץ ליסט.
בלה בארטוק כלל ורבונקוש בכמה מיצירותיו, במיוחד בקונצ'רטו לתזמורת משנת 1943 וב"ניגודים לכינור, קלרנית ופסנתר". הוורבונקוש המפורסם ביותר במוזיקה הקלאסית הוא זה ששילב בטהובן בסיום (פינאלה) של הסימפוניה השלישית של בטהובן ("ההרואית") בין התיבות 225-210.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1715, מיוזמת הקיסר משושלת הבסבורג, הוחל במסע גיוס לצבא הקיסרי בהונגריה. לשם כך ההוסרים האחראים לגיוס רקדו במרכז הכפרים "ריקודי גיוס" בליווי נגנים צועניים. ריקודים אלה נועדו למשוך את הנערים המקומיים לרקוד ולהרים כוסיות. מי שהתפתה לחצו לו את היד, הניחו על ראשו כובע של הוסר ולקחו אותו לצבא. ריקוד כפרי בהתחלה, המבוצע בעיקר על ידי מוזיקאים צוענים, נפוץ הוורבונקוש עם הזמן בערים ובחוגי המעמדות הגבוהים, כולל בארמונות האצילים, בהם בוצע בין קטעי בלט. מוזיקה זו נודעה כמוזיקה "צוענית" הונגרית. במוזיקה הקלאסית האירופית "שפת הוורבונקוש" הזאת הוכרה בשם "סגנון הונגרי".[1] עם ראשוני מבצעי הוורבונקוש הצוענים נמנו הכנרים שוגאר והיריפי.[2] אחד מראשוני היוצרים המשכילים בסגנון הזה היה יוז'ף בנגראף (1745 - 1791), מנהל מקהלת הכנסייה הפארוכית מרובע Belváros בבודה, שפרסם "שנים עשר הריקודים ההונגרים" לצ'מבלו, אחד מקבצי הוורבונקוש הראשונים שפורסמו[2] יאנוש ביהרי, כנר ומלחין ממוצא צועני, הלחין קטעי ורבונקוש רבים, בין היתר, גם בסגנון שיר לכת כמו זה המוכר כ"שיר הלכת של ראקוצי" שאומץ על ידי מלחינים קלאסיים כמו פרנץ ארקל והקטור ברליוז (ב"קללת פאוסט"). שיר לכת זה כולל נושאים מן השיר על ראקוצי, קטעים לטארוגאטו ומקצביורבונקוש בשלישייה.[2] מלחינים רבים כתבו קטעי ורבונקוש והותאמו להם כוריאוגרפיות שונות. הופיעו גרסאות כמו הוורבונקוש-פאלוטאש והוורבונקוש-צ'רדש. הכנר והמלחין ההונגרי יאנוש לאבוטה (1820-1764) שכיהן בשנים 1792–1793 כמנהל המוזיקלי של החברה ההונגרית לתיאטרון בבודה ופשט, כתב כמו ביהרי קטעי ורבונקוש, אותם שילב במוזיקה קאמרית, כמו למשל ברביעיות מיתרים. כך נהג הכנר הווירטואוז ומלחין הצועני אנטאל צ'רמאק (1822-1774).[2] מרק רוז'אוולדי, יהודי- הונגרי במוצאו, שכונה "כנר החופש" (1787-1848 או 1789 כתב גם כן ורבונקוש משולבים ברביעיות בסגנון צרפתי והלחין גם את הצ'רדש הראשון.[2] ורנובקוש פאלוטאש היא גרסה כלית בלבד לבמה ונשפים. מוזיקת צ'רדש הייתה במקור לחנים עם מילים, שנוצרו על ידי מלחינים שרובם היו בני המעמד הגבוה. מקצבם היה לרוב איטי יותר, אבל קיימת גם גרסה במקצב "רענן" ("פריש") שהיא גם כן כלית בלבד.[2]
עם הקמתו בשנת 1837 של התיאטרון הלאומי ההונגרי בפשט, סגנון הוורבונקוש התחיל להשתנות בהשפעת המנהל הראשון של התיאטרון וגדול מלחיני האופרות בהונגריה, פרנץ ארקל. האופרות הידועות ביותר שלו היו "לאסלו הוניאדי" (1844) ו"באנק באן" (1861) ה"ניגודים" של בלה ברטוק משנת 1938 הוא שלישייה לקלרינט, פסנתר וכינור, כולל שלושה חלקים, מהם הראשון הוא ורבונקוש. גם הקונצ'רטו השני לכינור שלו הוא דוגמה לסגנון וורבונקוש.[דרוש מקור]
אפיונים מוזיקליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוורבונקוש עובר לסירוגין מחומרים עם צעדים איטיים, ומנגינות דמויות שיר - הקרויים בהונגרית lassú ("לאשו") וריקודים מהירים (gyors - גיורְש), "רעננים" (בהונגרית: friss -פריש), מלווים בקפיצות. המלחין זולטאן קודאי התייחס אליהם כאל הקטע "parlando rubato" ובהתאמה "tempo giusto" האיזומטרי. בקטע האיטי lassú הכינור או הקלרינט זוכה לחופש לשם ביצוען של קדנצות וירטואוזיות.
גרסאות של ורבונקוש אצל עמים שכנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"וורבונק סלובצקו" בסלובקיה ובצ'כיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה- Slovácko verbuňk (סלובצקו ורבונק) הוא ריקוד קפיצות גברי עממי מאולתר במחוזות סלובקיה המורבית או סלובצקו (דרום מורביה וזלין) של צ'כיה. הוא נרשם בשנת ב-2008 ברשימה הייצוגית של מורשת התרבות העולמית של אונסק"ו. בדרך כלל מקדים אותו שיר ריקודי. [3] קיימים 6 סוגים של ורבונק סלובצקו עם מגוון רחב של תנועות ומקצבים. הם עומדים גם במרכז התחרות שבפסטיבל הפולקלור הבינלאומי השנתי בסטרז'ניצה.
ה"ברבונק" אצל הרומנים בטרנסילבניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]Bărbunc (מיודע:Bărbuncul) הוא אחד מ"ריקודי הנערים" (dansuri feciorești) בטרנסילבניה ברומניה, לצד ריקודים כמו "באיצה" (Băița), רארה (Rara). יובא לטרנסילבניה מהונגריה כריקוד של החיילים בתקופת הגיוס לצבא. נקלט גם בכפרים הרומניים ונחשב לריקוד מורכב, עם תנועות נמרצות ורחבות שהיו רוקדים אותו בחגיגות כפריות. ידועים למשל הברבונק בכפרים בעמק הסומש, במחוז ביסטריצה-נסאוד ובאזורים אחרים של טרנסילבניה. בשנת 2015 ריקודי הנערים הרומניים בטרנסילבניה, כולל ברבונק הוכרו על ידי האונסק"ו כמורשת תרבות עולמית. [4]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Etienne Bours Musiques du mondes Fayard, Paris,2002
- Bellman, Jonathan. 2001. "Verbunkos". The New Grove Dictionary of Music and Musicians, second
2001 edition, edited by Stanley Sadie and John Tyrrell. London: Macmillan Publishers
- ורבונקוש - רפסודיה בלה מז'ור מאת אנטל צ'רמאק - בביצוע להקת לקטוש
- Bence Szabolcsi - A Concise History of Hungarian Music, Corvina, Budapest 1974
- Shay Loya- Liszt's Transcultural Modernism and the Hungarian-gypsy Tradition
Rochester University Press
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפרק על ורבונקוש ב"היסטוריה של המוזיקה ההונגרית" מאת זולטאן פונגראץ 1964-1961
- Jonathan James Kodály’s Dances of Galánta 2017
- על ורבונקוש
Luiza Tary The Verbunkos, A Music Genre Musical Symbol of Hungary
