אנדרטה לזכר ורה יוציץ' במקדונסקה קמניצה (מק') | |
לידה |
21 באוגוסט 1923 צ'נטו, מקדוניה הצפונית |
---|---|
פטירה |
23 במאי 1944 (בגיל 20) סאסא, מקדוניה הצפונית |
פרסים והוקרה | גיבור יוגוסלביה (20 בדצמבר 1951) |
ורה אוליברה יוציץ' (במקדונית: Oливера Верa Јоциќ; בסרבית: Оливера Вера Јоцић; 21 באוגוסט 1923 – 22 במאי 1944) הייתה פרטיזנית יוגוסלבית. היא הוכרזה כגיבורה לאומית ב-20 בדצמבר 1951.[1]
ורה יוציץ' נולדה ב-21 באוגוסט 1923 למשפחה שעזבה את סרביה לאחר מלחמות הבלקן ועברה לצ'נטו (מק').[2] ב-1941, בזמן שלמדה בתיכון, היא הייתה חברה בליגת הנוער הקומוניסטי של יוגוסלביה (אנ').
לאחר הפלישה ליוגוסלביה, היא עזבה עם אחיותיה לוולייבו, שם הצטרפה ליחידה הפרטיזנית של ג'סטרבק והייתה חברה במפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה מאוקטובר 1941. לאחר הפעילות המפלגתית הבלתי-חוקית בניש, בחורף 1942, המשיכה בפעילות ביחידה הפרטיזנית של ג'סטרבק, ואז ביחידה הפרטיזנית של ורניה.
מסוף 1943, סגנית הקומיסרית הפוליטית של מפלגת הפרטיזנים השלישית של קומאנובו ושל גדודי קומאנובו "אורס ניקולוב" ו"הריסטיאן טודורובסקי – קרפוס", ומ-24 בפברואר 1944 של הגדוד הראשון של שביתת השחרור הלאומית השלישית במקדוניה.
היא השתתפה במתקפת האביב (מק'), שהתרחשה במאי ויוני 1944,[3] במהלכה היחידות מקומנובו פרצו דרך לעבר בלאסיצה (רו') ומקדוניה היוונית. המשימה לתקוף את הצבא הבולגרי הוטלה על הגדוד עמו נמנתה ורה יוציץ'. באותם קרבות, ב-20 במאי 1944, היא נפצעה, בסמוך לכפר סטראצין (רו'), והוגדרה במצב קשה.
חברי הגדוד של ורה יוציץ' לקחו אותה ונשאו אותה על אגף אוהל למשך שלושה ימים ושלושה לילות, שלאחר מכן, נפטרה ליד הכפר סאסא (אנ').[4]
דמותה של ורה יוציץ' נמצאת בשיר "Очи", שנכתב על ידי אקו שופוב (מק').[5] לכבודה, בית ספר יסודי בעיריית גאזי באבא (אנ') נקרא על שמה.