חוואלה

חוואלה (בערבית: حِوالة ; תרגום: העברה או נאמנות) היא מערכת בלתי פורמליות של העברת כספים. המושג חוואלה מגדיר שטר חליפין או שטר אמנה. במזרח אסיה פעולה זו נקראת הונדי[1]. בשפות ההינדית והאורדו המושג שמר על פירוש זה אולם נוסף לו המובן של פיקדון וסימוכין שמשקף את הדרך שבה מערכת זו נוהגת. המילה הונדי מקורה בסנסקריט ששם פירושה לאסוף[2].

החוואלה או ההונדי פועלות בעיקר במזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ובהודו. המערכת מבוססת על אמון וכבוד בין מפעיליה, כוללת רשת של מתווכי כספים ופועלת מחוץ או במקביל לבנקים, אפיקים כספיים ומערכות תשלומים רשמיים. בשנת 2004, הבנק העולמי העריך את סך התשלומים המועברים לארצות מתפתחות על ידי אזרחי מדינות אלו שעברו לעבוד בארצות אחרות בסך של 126 מיליארד דולר[3].

השיטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
העברת כסף בשיטת החוואלה

הגרסה הבסיסית של החוואלה מורכבת ממספר אלמנטים:
פרט A מעוניין להעביר סכום כסף לפרט B, שבדרך כלל נמצא באזור מרוחק. בהעברת הכסף מטפלים שני מתווכים שיקראו להלן: האחד בשם X והשני בשם M. פרט A נותן לפרט X את סכום הכסף שהוא מעוניין להעביר לפרט B, בנוסף הוא מספק לפרט X גם סיסמה לזיהוי ההעברה (פעולות אלו רשומות בחצים אדום וכחול שסימונם הוא 1 שבין A ל-X). במקביל מעביר פרט A לפרט B הודעה על משלוח הכסף ועל פרטי הסיסמה (פעולה זו רשומה בחץ כחול שסימנו 2a בין A ל-B).

מתווך X מתקשר עם מתווך M היושב באזור של מקבל הכסף B, ומציין את סכום הכסף המיועד להעברה וכן את הסיסמה (פעולה זו מצוינת בחץ כחול שסימנו 2b). פרט B שאמור לקבל את הכסף מתקשר עם M, מוסר לו את הסיסמה ומקבל את הכסף למעט סכום העמלה עבור העסקה. (פעולות אלו מסומנות בחצים אדום וכחול שסימונם 3a ו-3b).
בשלב זה, X חייב כסף ל-M אבל קיים ביניהם יחס של אמון הדדי שסכום החוב יוסדר במהלך הזמן בין אם בתשלום כסף או בשווי ערך לסכום החוב[4].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוואלה היא מערכת העברת כספים עתיקה, מופיעה כבר הוא בשריעה ומוזכרת בכתבים אסלאמיים של תורת המשפט בתחילת המאה ה-8[2]. החוואלה הוזכרה גם בפרשנות לחוק שכתב מלומד מצרי במאה ה-11 בשם סאראחשי[5]. כיוון שהחוק האיסלאמי היה סובלני יותר, הפכה חוואלה מתחילת ימי הביניים, לשיטה המועדפת במסחר למרחקים ארוכים במזרח התיכון, בים האדום, בפרס ומסופוטמיה.
המערכת פעלה בעיקר כמגן בפני שודדים, שפעלו כנגד סוחרים משבטים ערבים ומוסלמים, לאורך דרך המשי וכנגד פיראטים בנתיבי השיט שבמפרץ הפרסי ובים התיכון. בתקופת ימי הביניים כנראה שמשה ברוב מערכות המימון במסחר בין מדינות ומסביב למרכזי המסחר בערים המרכזיות. בדרום אסיה היא התפתחה כמכשיר מיומן ועיקרי במערכת הכספית, והחלפתה במערכות המימון הבנקאי המקובלות, החלה רק במחצית השנייה של המאה ה-20.
בתקופה שלפני בואו של האסלאם, בעת ששלט בעולם המשפט הרומי העברת חוב מאדם אחד לשני, לא הייתה חוקית. סוכנויות התיווך גם הן לא היו מוכרות במשפט הרומי, שבו לא היה הפרט רשאי לבצע באופן חוקי חוזה כסוכנו של אדם אחר. לעומת זאת, החוק האיסלמי ומאוחר יותר המשפט המקובל מכירים במתווכים כאחד מהמוסדות בנושא של חוזים והתחייבויות באופן כללי[6].לכן החלה החוואלה להתפתח והייתה בשימוש נרחב באירופה של ימי הביניים, בייחוד בעסקאות פיננסיות, בשל ההיקף הגדול של המסחר שנוהל בין ערי המדינה באיטליה לעולם המוסלמי במזרח התיכון.
בתקופות שבהן המידע נע באיטיות רבה, הפקדת כסף עבור סחורות שנעו בנתיבי מסחר ארוך טווח היה בה משום סיכון לא קטן וכדי שכל המרכיבים יפעלו בצורה חלקה ובטוחה, היה צורך באמון גדול בין האנשים ולכן היו מתווכי החוואלה היו בדרך כלל קשורים ביניהם בקשרי משפחה או קשרי נישואים. כך הם השכילו לתחזק בסיסים במרכזי המסחר העיקריים ולאורך דרכי המסחר הראשיות[5]. והקשר בינם לבין עצמם היווה ביטוח שלא תהיה זרוע אחת במשפחה עוינת במעשיה לשנייה. שנית, הסוחרים שרצו להשתמש במערכת החוואלה להעברת הונם, היו בוחרים במתווכי חוואלה שהיו באופן ברור קשורים לאותה קהילה כמותם, שהיו להם קשרים רב צדדיים. קשרים אלה בין מפעילי וצרכני הרשת מנעו מעשי מירמה שכן מי שנתפס בכך היה מנודה מהחברה וממקור פרנסתו[5].
חוואלה הקלה מאוד על מסחר, בין אם זו אונייה השטה בים האדום או שיירת גמלים במסופוטמיה ופרס הנעה למרכז אסיה וסין. לא רק הגנה על הסחורות בפני שודדים ופירטים הייתה מאתגרת דייה, אלא גם הגנה על מטילי זהב וכסף שהייתה נדרשת לשם רכישת הסחורות בשווקים הרחוקים. שיטה בנקאית מסוג זה שלא העבירה למעשה כסף ממקום אחד לשני, הייתה עשויה למנוע את הדאגות והסכנות הללו[5].
למרות שהחוואלה היא בעיקרה מערכת בנקאות מאוד אישית, עדיין היא לא הייתה חסרת מסמכים. נעשו בה רישום עסקאות ואחזקת קבלות. מצד אחד לקוחות שהפקידו מזומנים קבלו באופן שגרתי מסמך (הונדי) – שטר חוב שבו רשומים תנאי החבות. המתווכי החוואלה נשענו על זכרונם לעיתים רחוקות בשל כמות ואופיין המסובך של עיסקאותיהם.
הבנק המרכזי של הודו מגדיר את ההונדי "כהוראה בכתב שנעשית על ידי אדם המכוונת לאחר כדי לשלם סכום כסף לאדם ששמו מופיע בהוראה"[7]. הבנק מגדיר את ההונדי כמערכת לא פורמלית שאין לה מעמד חוקי ואינה נכללת בחוק המסמכים הסחירים. שיטת החוואלה מהווה מוקד משיכה לאנשים כיוון שהיא מהירה הרבה יותר ובדרך כלל בעלת עמלות קטנות יותר ללקוח מאלו המשולמות בבנקים. יתרונה של השיטה זו בא לידי ביטוי בעיקר במדינות שבהן יש הבדל גדול בין השערים הרשמיים לאלו של השוק השחור. נוסף על כך ישנן מדינות בעולם שהמצב השלטוני בהן רעוע ביותר וזוהי האפשרות הלגיטימית להעברה בטוחה של סכומי כסף, וארגוני סיוע למיניהם משתמשים בה בדרך כלל להעברת כספי סיוע ותמיכה במדינות נחשלות[8].
באפגניסטן פגועת המלחמות, חוואלה משמשת כמכשיר מועיל בהעברת כספים לארגונים הומניטריים ומצילי חיים לא ממשלתיים, סוכנויות תמיכה בין לאומיות וכספי תרומות[9]. בסומליה בעקבות פירוק הבנק המרכזי משמשים מתווכים בלתי רשמיים רבים כדי להעביר את כספי העובדים הסומלים בארצות שונות למשפחתם בסומליה. בשנת 2016 העריכו מומחי הCIA שנכנס למדינה סכום של 1.6 מיליארד דולר בצורה זאת[1]. כיום חוואלה משמש באופן חוקי בעיקר העברת כספי משכורות של מהגרי עבודה לקרוביהם בארצות המוצא. בהשוואה לצורות התמחור והתשלום של ימינו חוואלה היא בצורה ברורה נמצאת בצד הלא רשמי של הספקטרום החוקי.
בעולם יש מספר צורות של רשתות פיננסיות לא רשמיות, המקבילות לחוואלה/הונדי בדרום אסיה: Fei ch’ien בסין, Phoe Khan בתאילנד מדלת לדלת בפיליפינים. רשתות אלה לרוב הן בעלות שורשים מסורתיים וקשרים אתניים, והן פועלות במקומות שהבנקים המסורתיים אינם נפוצים או כאשר ישנן אוכלוסיות אתניות שונות הפזורות על פני שטחים נרחבים[10]
ההון שעובר במערכת התשלומים העולמית, דרך רשתות החוואלה, מוערך ב-500 מיליארד דולר[11]. למרות שחלק מהמדינות נתנו תוקף חוקי לפעילויות החוואלה, מתוך מחשבה שיהיה קל יותר להשגיח עליהן אם יפעלו כחוק, רוב מתווכי החוואלה ממשיכים לפעול בצורה לא חוקית זאת כדי להימנע מתשלומים גבוהים עבור רישוי ורישום עסקיהם כחוק. רשתות החוואלה החלו לעבור בדיקות קפדניות הרבה יותר לאחר פיגועי 11 בספטמבר בשל העובדה שארגונים כמו אל-קאעידה וטליבאן משתמשים בצורות אלו של העברת כספים. ארגון אל-קאעידה השתמש בתריסר מתווכי חוואלה שהארגון בטח בהם להעברת כספים. ארגון לשקאר-א-טייבה בהודו השתמש ברשתות החוואלה למימון התקפותיהם בדלהי[10].
סוכני החוואלה עובדים מתוך מגוון רחב של מקומות, החל מדוכני רחוב, משרדים צנועים בדרום אסיה עד לחדרים אחוריים ומקומות מסתור באירופה וארצות הברית. ההגבלה היחידה לגודל המקום הוא כמות הכסף העוברת בו ומספר הסוכנים המועסקים במקום. למרות שפקיסטן, הודו וארצות המפרץ הפרסי הם המקומות שבהם יש ריכוז גדול של ארגוני חוואלה, דובאי ואיחוד האמירויות כנראה מנהלות את נפח העסקאות הגדול ביותר. אולם מומחים משערים שמערכות כאלה מתקיימות גם בארצות הברית ובאירופה.
בשל אופי המערכת קשה לאמוד את כמות הכסף העוברת בו אולם מקורות פקיסטניים רשמיים מעריכים שיותר מ-5 מיליארד דולר נכנסים למדינה מדי שנה[12]. בהודו האינטרפול מעריך את החוואלה הפעילות הכספית בסכום של לערך 40% מהתוצר הלאומי הגולמי של המדינה. מערכת החוואלה בעיקר בדרום אסיה היא נרחבת נזילה והאפשרות ההגיונית ביותר לאזרחים מיעוטי הכנסה באוכלוסייה. למרות שהיא נראית מסתורית לצופה מבחוץ, החוואלה בת השוואה במכניזם וההתנהגות הכלכלית שלה לרוב אמצעי התשלום האלטרנטיביים כולל אלו שנעשים דרך המקורות החוקיים. הבעיה החוקית הבולטת ביותר בקשר לחוואלה היא העדר רישום העסקאות. למרות שהמפעילים עצמם בדרך כלל אינם גורמים לנזק, במדינות המקבלות תשלומי חוואלה כמו הודו למשל, יש פוטנציאל רגיש של התנגשות בין מפעילי החוואלה לבין רשויות הפיקוח הפיננסיות. עסקאות החוואלה לעיתים קרובות הן הסיבה לעליה בעסקאות שבשוק השחור . העובדה היא שהחוואלה היא תופעה הכרחית בכלכלה של מדינות מסוימות והיא תישאר כזו אפילו אם לא יהיו מחבלים בינלאומיים, מסחר בסמים והלבנת כספים[12].

החוואלה בשירות ארגוני הטרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדין וחשבון של וועדת החקירה לפיגועי 11 בספטמבר העלו אישומים שסכומי כסף שגויסו ברחבי העולם לפעילות אל קאעידה העברו לפעילי הארגון דרך סוכני החוואלה[13]. הגדרת מערכת החוואלה הוא נושא שרגולטורים רבים מתקשים להגיע להסכמה אודותיו. לעיתים החוואלה אינה חוקית במדינה אחת אולם חוקית באחרת. במובן הצר של הנושא אפילו החברים בארגון FATF לא הצליחו להגיע להסכמה מלאה על הגדרתה. Financial Action Task Force)- FATF ) הוא גוף בין -ממשלתי מוביל שהוקם בשנת 1989 על ידי מדינות ה-G7. מדובר בכוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית.
חלק גדול מאוד של העובדים הזרים ברחבי העולם משתמשים בחוואלה להעברת כספים למשפחותיהם והם אינם עבריינים כלל. אלא שלתוך מערכת זו חדרו אלמנטים פליליים ואנשי טרור ששיטה זו מקילה עליהם את העברת הכספים באופן אנונימי למטרותיהם המושחתות. על פי סקר שערך הארגון נראה כי הסקטור המטפל בהעברת כספים חוץ בנקאית, חשוף במיוחד לעסקאות הלבנת הון ומימון טרור, שחלקן הגדול נעשה באמצעות החוואלה. כ-86% אחוז מהמדינות שהשתתפו בסקר טענו כי ספקי שירותים אלו חשופים לסיכוני הלבנת הון, וכ-81% מהמדינות טענו כי הם חשופים גם לסיכוני מימון טרור[14].
שיטות מימון הטרור והלבנת הכספים הן מתוחכמות מאוד וקשה לעקוב אחריהן ולחשפן, אולם עקב תפיסת מספר אנשים שפעלו בנושאים אלו באמצעות כספי החוואלה, ניתן לעקוב אחר אופן העברת הכספים המסובכת למקומות שונים בעולם.
בשנת 2013 הודיעה ארצות הברית כי תאסור על בנקים וחברות פרטיות לבצע העברות כספים לסומליה, משום שחלק מהכסף עלול להגיע לידיו של ארגון הטרור הסומלי א-שבאב. זאת למרות שלהחלטה שהובילה סוכנות פדרלית אמריקאית בשם "המשרד לפיקוח על המטבע" (OCC), עשויות להיות השלכות כלכליות מהותיות על אחת מהמדינות העניות ביותר בעולם[15].
במהלך החקירה הקשורה ברציחתו של העיתונאי היהודי דניאל פרל בפקיסטן, התברר כי שני סוכני חוואלה פקיסטנים מברצלונה היו אחראים להעברת כספים ששימשו בסופו של דבר את חוליית הרצח.
פיגוע התופת בבית הכנסת אלגריבה בתוניסיה, מומן באמצעות סוכן חוואלה מהעיר לוגרוניו שבצפון ספרד.
עיתון ספרדי פרסם במהלך שנת 2015 תחקיר בנושא שימוש בכספים שהגיעו בשיטות חוואלה, העיתונאי הזהיר כי בתחומי המדינה פועלים כ־300 מתווכים של חוואלה, המנהלים משרדים סודיים בכל עריה הראשיות של ספרד תמורת עמלה נמוכה יותר מאשר בעסקות הרשמיות. משרדים אלה מופעלים בחשאי בחנויות מכולת, בקצביות, בחנויות טלפון ועסקים מקומיים אחרים הנראים תמימים כביכול, דבר המקשה על השלטונות לפקח על מעבר הכספים. מערכת הגיוס בשיטת החוואלה בספרד פועלת בצורה כה יעילה עד שהמגויסים שיצאו משטחה לסוריה ולמקומות דומים, עשו זאת רק לאחר שקיבלו כבר סכומי כסף מהמפעילים שלהם. בימי שיא פריחתו של דאעש בסוריה ובעיראק, קיבלו לוחמי הארגון הספרדים משכורות שנעו סביב 1,000 דולר בחודש באמצעות מערכת זו[16].
בשנת 2015 חשפו סוכני F.B.I רשת של נוכלים ישראליים ובינלאומיים שהפעילו רשתות העברת כספים בסכומים של מיליוני דולרים באמצעות שיטת החוואלה. מרכז פעולתה של הרשת היה בדובאי, שבה שיטה זו חוקית. בשנת 2017 נענתה ממשלת ישראל לבקשה האמריקאית להסגיר את הישראלים שהיו מעורבים בפרשה זו, וצו המעצר הוצא כנגד שלושת הישראלים: הרי עמר, אורי סעדון וסטניסלב נזרוב[17].

מספר ימים לפני הפיגועים בברצלונה באוגוסט 2017[18] הודלפו לעיתונות קטעים מתוך דו"ח סודי שהוכן על ידי מחלקת המודיעין ב"גוארדיה סיביל", הגוף האחראי על ביטחון הפנים בספרד. הדו"ח התריע על נקודות התורפה במאבק נגד דאעש בתוך ספרד, והצביע על כך שמתחת לפני השטח העמיקה נוכחותם של גורמי טרור שונים, שמקורם בעיקר מהמובלעות הספרדיות בצפון אפריקה סאוטה ומלייה. במקומות אלו משגשגת תעשיית מתן כספים וסיוע לוגיסטי לפעילי דאעש.
בסוף יולי הכריזה משטרת ספרד על מעצר חוליה של שלושה אחים ממרוקו בעיר ז'ירונה, הממוקמת כ־100 קילומטרים מברצלונה. החוליה עסקה בגיוס כספים עבור דאעש ומימון העברתם של קיצונים מוסלמים לעיראק, סוריה ולוב. מעצר החוליה ממחיש שוב את אזלת היד של השלטונות לעצור את גיוס והעברת הכספים עבור לכוחות טרור, המתבססים על שיטת החוואלה[19]
דוגמה נוספת של פעילות טרוריסטית שהמימון לה הגיע מידי מתווכי החוואלה נחשפה בארצות הברית בשנת 2010, כאשר אירע פיגוע טרור בכיכר טיימס. המחבל פייסל שאחזאד[20] נתפס ובחקירתו נתגלתה דוגמה מפורטת לאופן הפעלת רשת החוואלה בתשלום עבור מעשה פיגוע הטרור.
על פי ממצאי החקירה, בתחילת פברואר, מפעילו הפקיסטני של המחבל שאחזאד (טריק-א-טליבאן) העביר אליו סכום של 4,900$ דרך רשת חוואלה בלתי רשומה שנוהלה בידי שני אחים שהאחד מהם גר בפקיסטן ואילו השני, מהגר בלתי חוקי בשם עפטאב עלי חאן, שהתגורר במסצ'וסטס. בחקירתו הודה המחבל שאחזאד, שנפגש עם מתווך החוואלה עלי חאון מחוץ לדירתו, בתאריך ה-24 או ה-25 בפברואר וקבל ממנו סך של 4,900$. כעבור חודש ימים קבל המחבל שאחזאד ממפעילו הפקיסטני סכום כסף נוסף אלא שהפעם פעלה רשת חוואלה אחרת להעברת תשלום הכסף, שגם היא הייתה בלתי רשומה. מפעילה של רשת היה אדם בשם יונס מלונג איילנד. מר יונס מסר למחבל שאחזאד במגרש חניה בניו-יורק, סכום נוסף של 7,000$ שנשלחו ממפעילו באפגניסטן לשם ביצוע הפיגוע[10].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Case study: Somalia and UK banking SEPTEMBER 2013
  2. ^ 1 2 HAWALA SYSTEM
  3. ^ The Hawala Alternative Remittance System and its Role in Money Laundering
  4. ^ The Hawala Alternative Remittance System and its Role in Money Laundering
  5. ^ 1 2 3 4 A BACKGROUND REPORT ON THE OPERATION OF INFORMAL VALUE TRANSFER SYSTEMS-HAWALA
  6. ^ Islamic Law: Its Relation to Other Legal Systems
  7. ^ MUSEUM
  8. ^ Journal of Scandinavian Studies in Criminology and Crime Prevention . 7(suppl 1): 46–62. doi:10.1080/14043850601029083. Passas, Nikos
  9. ^ The money exchange dealers of Kabul : a study of the Hawala system in Afghanistan Samuel Munzele Maimbo Official PDF, 47 pages
  10. ^ 1 2 3 Terrorism Financing Methods: An Overview
  11. ^ “Remittance corridors: New rivers of gold,” Economist April 28, 2012, p. 77
  12. ^ 1 2 Hawala: The Terrorist’s Informal Financial Mechanism
  13. ^ 5 Al Qaeda Aims at the American Homeland
  14. ^ דו"ח החושף שיטות שונות להעברות כספים חוץ בנקאיות, ובעיקר אודות שיטת ה"חוואלה".
  15. ^ אתר למנויים בלבד ג'ורג' מונביו, ארה"ב החלה לאסור על בנקים וחברות פרטיות להעביר כספים לסומליה, באתר TheMarker‏, 15 בפברואר 2015
  16. ^ דורון פסקין, 300 מתווכים והעברת כספים בחנויות מכולת: כך פועלת שיטת דאעש בספרד, באתר כלכליסט, 20 באוגוסט 2017
  17. ^ המאסטר בעקיצות וסוכני החוואלות
  18. ^ הפיגוע בברצלונה:13 נרצחו, דאעש לקח אחריות, באתר כלכליסט, 18 באוגוסט 2017
  19. ^ חוואלה ספרדית
  20. ^ מאנליסט עסקי לטרוריסט - סיפורו של פייסל שחזאד