מדינה | מדינה פלסטינית |
---|---|
מייסד | בהג'ת אבו ע'רביה |
מזכיר כללי |
|
תקופת הפעילות | 1962–הווה (כ־62 שנים) |
אידאולוגיות |
לאומיות פלסטינית שמאל פוליטי סוציאליזם אתאיזם[דרוש מקור] |
מיקום במפה הפוליטית | שמאל |
http://www.nedalshabi.ps | |
חזית המאבק העממי הפלסטיני (בערבית: جبهة النضال الشعبي الفلسطيني) הוא ארגון טרור פלסטיני שהוקם ב-1967, עם אוריינטציה שמאלנית־סוציאליסטית ואתאיסטית.[דרוש מקור]
הארגון מחזיק במושב בהוועד הפועל של הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) ומהווה כיום מפלגה ברשות הפלסטינית.
הארגון נוסד בשנת 1967, מיד עם תום מלחמת ששת הימים, תחת השם "ארגון המאבק העממי הפלסטיני" ביהודה ושומרון בעקבות פיצול מהחזית העממית לשחרור פלסטין.[1]
מייסדי הארגון היו ד"ר סובחי גוש, פאיז חמדאן וחליל סופיאן.[2] מנהיג הארגון היה בהג'ת אבו ע'רביה (אנ'), שהיה חבר במפלגת הבעת' הסוציאליסטית הערבית בירדן.[3][4]
לאחר שראשי הארגון ברחו ממזרח ירושלים, עיקר פעילותו הייתה בלבנון ומפקדתו שכנה בדמשק, ופעלה במימון לובי.[5] הארגון נחשב ארגון קטן המונה כ-300 מחבלים[6] וככזה שאינו בוחל באמצעים כולל גיוס ילדים לשורותיו.[4]
ב-1969 אנשי הארגון היו מעורבים בתקיפת נוסעים ישראלים ויוונים בנמל התעופה של אתונה ב-1969 (אנ'), תקיפה בה נפצעו 14 אזרחים ונהרג ילד יווני מאוחר יותר מפצעיו.[7]ב-1970 היה מעורב הארגון בחטיפת טיסה 255 של אולימפיק איירליינס שהמריאה מביירות לאתונה, יוון (אנ'), נוסעי המטוס שוחררו והצוות נחטף לקהיר, מצרים. לבסוף שוחררו הטרוריסטים למרות התנגדות ישראל.[4][8][9]
לארגון היו קשרים הדוקים עם פת"ח, ובשנת 1971 הוא הפך רשמית לארגון המזוהה עם פת"ח.[10]
ב-1971 סמיר ע'ושה החליף את אבו ע'רביה כמנהיג הארגון ומונה למזכיר הכללי.
ב-1973 נוצר סכסוך בין הארגון לבין יאסר ערפאת. בעקבות הסכסוך עזב הארגון את אש"ף על מנת להיות חבר מייסד בחזית הסירוב, שמהותה התנגדות למתינות של אש"ף לטענתם, יחד עם ארגוני טרור פלסטיניים קיצוניים אחרים שדחו את תוכנית השלבים של אש"ף.[3]
במאי 1975 היה הארגון אחראי על פיצוץ מטען בירושלים בו נהרג אזרח ישראלי ונפצעו שלושה.[5]
החל מאמצע שנות ה-70 חווה הארגון דעיכה אך בשנת 1982 הוא הוקם לתחייה במשותף על ידי סוריה ולוב, בניסיון לחזק כוחות המתנגדים לערפאת בתוך אש"ף (סוריה נלחמה במקביל באש"ף בלבנון).
חברי הארגון הוזכרו כחשודים אפשריים בפיגוע הטרור של טיסה 103 של פאן אמריקה ב-1988, על פי ההערכות הפיגוע היה ביוזמת המשטר הלובי, אך סמיר ע'ושה הכחיש את ההאשמות.[11] בנוסף, היו מעורבים חברי הארגון בפיגועים וניסיונות פיגוע נגד ישראל בסוף שנות ה-80 בגבול ישראל–לבנון.[12][13][14]
ב-1988 קיבל הארגון את קיומה של המועצה הלאומית הפלסטינית, אשר קיבלה את החלטות 242 ו-338 של האו"ם וכן את הרעיון של משא ומתן עם ישראל.[15][16] בכך הצטרף הארגון בחזרה לאש"ף.
בשנת 1991 ע'ושה, מזכ"ל הארגון, זכה במושב בוועד הפועל של אש"ף והארגון התפצל לשניים. הקבוצה העיקרית, סיעת סמיר ע'ושה, קיבלה את קיומה של הרשות הפלסטינית, בעוד שהסיעה השנייה בראשות ח'אלד עבד אל-מג'יד (אנ') שהתפצלה מהארגון ונקראה אף היא חזית המאבק העממי (אנ') התנגדה להקמת הרשות והמשיכה לפעול מדמשק, סוריה.
סיעת סמיר ע'ושה השתתפה בבחירות ברשות הפלסטינית ב-1996 עם 12 מועמדים. יחד הם קיבלו 0.76% מהקולות.[1]
בשנת 2004 נערכו עימותים ברמאללה, בירת הרשות הפלסטינית, בין הארגון לארגונים אחרים של הפת"ח. העימותים גרמו למותם של שני פלשתינאים.[17]
הסיעה לקחה חלק בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית ב-2006, כחלק מרשימת "חופש וצדק חברתי", שקיבלה 7,127 קולות (0.72%) ולא הצליחה לזכות במושב.[18]
ב-2009 נפטר ע'ושה והוא הוחלף באחמד מג'דלאני כראש הארגון שהפך כעת למפלגה פוליטית.[19][20]
ב-2018 בכיר בארגון, מחמוד א-זק, נחטף על ידי מחבלים מארגון הטרור חמאס בשכונת שג'עייה בעזה, כחלק מהמאבק הפוליטי בין חמאס לבין אש"ף.[20]
ביוני 2018 התקבלה המפלגה לאינטרנציונל הסוציאליסטי כחברה מייעצת.[21]
לארגון חמישה ארגוני חזית: גוש מאבק העובדים, איגוד מאבק הנוער (אנ'), גוש מאבק סטודנטים, גוש מאבק נשים וגוש מאבק מורים.
אתר האינטרנט הרשמי של חזית המאבק העממי הפלסטיני (בערבית)
{{cite web}}
: (עזרה)