בתקופה ההלניסטית מוכרת העיר כ'תמנה'. יש הסוברים כי העיר תמנה היא תמנת־פרעתון המוזכרת בספר מקבים א'[4] כאחד המקומות שבוצרו על ידי בכחידס,[5][6][7] אולם יש המסתייגים מזיהוי זה.[8][9] תמנה באותה העת נכללה ככל הנראה בתחום מחוז רמתים.[10]
תמנה מוזכרת במדרש הקדום 'מדרש ויסעו' ובמקבילותיו בצוואת יהודה[11] ובספר היובלים (תחת השם תמנת חרס).[12] מקובל לזהות מקורות אלה כמכילים תיאורים סיפוריים של מאבקים בין היהודים לשכניהם השומרונים או האדומים (או גם וגם).[13] ייתכן שהתיאור במקורות של העברת ערים שונות וביניהן תמנה לידי בני יעקב משקף את שלב סיפוח דרום השומרון לארץ יהודה על ידי יונתן בשנת 145 לפנה"ס.[14] לא ידוע מה הייתה זהותם של תושבי תמנה בזמן הסיפוח החשמונאי, האם הם היו שומרונים, יוונים, יהודים או אוכלוסייה אחרת.[15] ייתכן שתיאור בניית תמנה במקורות אלו בידי יעקב ובניו משקף את ביצורה של תמנה על ידי החשמונאים.[16]
לאחר מרד בר־כוכבא חלה ככל הנראה ירידה משמעותית בגודל היישוב, אולם הוא המשיך להוות מרכז מינהלי אזורי.[23] היישוב המשיך להתקיים גם במאות הבאות, ובשלב מסוים נעשה לחלק ממחוז לוד, ככל הנראה בעקבות הפיכתה לעיר דיוספוליס.[24][25][26] בתקופה זו היו לפחות חלק מתושבי העיר פגניים.[27][28]
לאחר מכן אין שומעים יותר על תמנה במקורות לאורך מאות שנים. ייתכן שתמנה הייתה חלק ממחוז טייבה של ממלכת ירושלים במהלך המאה ה-12.[29]
לא ידוע מתי בדיוק היישוב ננטש סופית, אך היה זה ככל הנראה לפני המאה ה-19.
במהלך המאה ה-19 התחילו להגיע תיירים וחוקרים אירופאים לתבנה ונוצרה התעניינות סביב זהותה והארכאולוגיה שבה.
במסגרת הסקרים השונים, התגלה מגוון ממצאים ברחבי האתר:
בין הממצאים ניתן למנות שרידים של כפר ערבי מהתקופה העות'מאנית,[38][39] שורה של קברים עתיקים ומקווה טהרה. כמה מן החוקרים מהמאה ה-19 הציעו לזהות את אחד הקברים המרשימים ביותר בתור קברו של יהושע בן נון.[40][41] מערך הקברים בכללותו מתוארך למסגרת הזמן שבין התקופה החשמונאית ועד מרד בר־כוכבא. המקווה מתוארך לתקופה הרומית הקדומה.[42]
לצד זאת התגלו חרסים רבים על פני השטח ממגוון תקופות שונות, החל מהברונזה הקדומה ועד התקופה העות'מאנית. התקופות שמהן התגלה מספר החרסים הרב ביותר הן הברזל 2, הרומית הקדומה והתקופה הביזנטית.[43]
ביולי 2022 (תמוז תשפ"ב) נפתחה עונת החפירות הראשונה בתבנה, בהובלתו של ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר־אילן. החפירה נערכת בראש התל שם נחשפו שרידי יישוב מתקופות הברזל, ההלניסטית והרומית הקדומה.[44] באתר נמצא מטבע מתקופת המרד הגדול.[45]
^Anson F. Rainey & R. Steven Notley, The Sacred Bridge: Carta’s Atlas of the Biblical World, Jerusalem 2006, p.73 מציעים לזהות את העיר עם העיר 'תפנית' המופיעה בתלמוד הירושלמי, מסכת שביעית פ"ו, ה"א. Shmuel Yeivin, 'Thotmes III's Shorter list of Conquered Palestino-Syrian Towns', Proceedings of the Twenty-Second Congress of Orientalists, p. 594 הציע לזהות אותה עם תמנה שבנחלת יהודה, המזוהה כיום עם תל בטש.
^שמואל קליין, 'בעקבות האריסות הגדולה בסביבות לוד', בתוך: שמואל קליין (עורך), ספר־היובל לפרופיסור שמואל קרויס למלאות לו שבעים שנה, ירושלים תרצ"ו, עמ' 75.
^שמואל קליין, 'בעקבות האריסות הגדולה בסביבות לוד', בתוך: שמואל קליין (עורך), ספר היובל לפרופיסור שמואל קרויס למלאות לו שבעים שנה, ירושלים תרצ"ו, עמ' 75.
^איתן קליין, היבטים בתרבות החומרית של יהודה הכפרית בתקופה הרומית המאוחרת (135–324 לסה"נ), חיבור לשם קבלת התואר דוקטור, רמת גן, 2011, עמ' 241
^אוסביוס, האונומסטיקון (מהדורת מלמד), עמודים 14, 21, 43, 58; לפי ישראל פינקלשטיין, 'הערות גיאוגראפיות־היסטוריות לתיאורה של ארץ־ישראל במפת פויטינגר', קתדרה, 8 (1977), עמ' 78, כנראה שתמנה מופיעה גם במפת פויטינגר, אשר מבוססת על מפה מהמאות הראשונות לספירה.
^איתן קליין, היבטים בתרבות החומרית של יהודה הכפרית בתקופה הרומית המאוחרת (135–324 לסה"נ), חיבור לשם קבלת התואר דוקטור, רמת גן, 2011, עמ' 240–241
^איתן קליין, עינן- אתר פולחן רומי במחוז תמנה, מחקרי יהודה ושומרון כ, תשע"א, עמ' 92–93
^חלוקת המחוזות מוזכרת בתעודה מהאפיפיור אלכסנדר השלישי המאשרת את בעלות המנזר האוגוסטיאני בהר ציון על הקרקעות. לדעת R. Rohricht, ‘Studien zur Mittelalterlichen Geographie und Topographie Syriens’, p. 222, n. 14, מחוז טייבה כלל את תבנה.
^Edward Robinson, Bibliotheca Sacra, or Tracts and Essays on topics connected with Biblical Literature and Theology, New York & London, 1843, עמ' 464
^ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ־ישראל, כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים, תשמ"ד, עמ' 63
^Félicien de Saulcy, Voyage en Terre Sainte, Paris, 1872, עמ' 226
^ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ־ישראל, כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים, תשמ"ד, עמ' 63
^Claude Conder et al, The survey of western Palestine: memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, כרך II: Samaria, London, 1882, עמ' 376
^רם גופנא ויוסף פורת, 'הסקר בארץ אפרים ומנשה', בתוך: משה כוכבי (עורך), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים (תשל"ב), עמ' 234.
^Israel Finkelstein et al, Highlands of Many Cultures: The Southern Samaria Survey: The Sites, Tel Aviv (1997), pp. 367-370
^דביר רביב ואחרים, שרידים מתקופת בית שני ועד מרד בר־כוכבא בתל תמנה שבדרום השומרון, במעבה ההר 7, תשע"ח, עמ' 15
^ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ־ישראל, כרך חמישי: הושמרון (ב), ירושלים, תשמ"ד, עמ' 62
^Claude Conder & others, The survey of western Palestine: memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, Vol. II: Samaria, London 1882, p. 374
^ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ־ישראל, כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים, תשמ"ד, עמ' 71-62
^C. R. Conder, ‘The Survey of Palestine: Lieut. Claude R. Conder’s Reports. XIV.’, PEFQS, 5 (1873), pp. 144-146.
^דביר רביב ואחרים, שרידים מתקופת בית שני ועד מרד בר־כוכבא בתל תמנה שבדרום השומרון, במעבה ההר 7, תשע"ח, עמ' 25
^דביר רביב ואחרים, שרידים מתקופת בית שני ועד מרד בר־כוכבא בתל תמנה שבדרום השומרון, במעבה ההר 7, תשע"ח, עמ' 50