![]() | |
לידה |
7 במאי 1700 ליידן, הרפובליקה ההולנדית ![]() |
---|---|
פטירה |
18 ביוני 1772 (בגיל 72) וינה, ממלכת הבסבורג ![]() |
ענף מדעי |
רפואה, מידענות ![]() |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט |
הרמן בוהרהב ![]() |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט |
אנטון פון שטורק, ניקולאוס יוזף פון-ז'אקווין ![]() |
פרסים והוקרה |
עמית החברה המלכותית ![]() |
צאצאים |
גוטפריד ואן סוויטן ![]() |
![]() ![]() |
חרארד ואן סוויטן (בהולנדית/ גרמנית: Gerard van Swieten; 7 במאי 1700 – 18 ביוני 1772) היה רופא וספרן יליד ליידן, הולנד, ששירת כרופאה האישי של קיסרית אוסטריה מריה תרזה וכמנהל הספרייה הקיסרית האוסטרית.
ואן סוויטן היה הילד היחיד להוריו ששרד את גיל הינקות (מבין שבעה). אמו מתה בלידתה השביעית, ב-1708. אביו, תומאס, שהיה נוטריון, נפטר בהיותו של ואן סוויטן בן 12 והותיר לו ירושה אמידה. שנתיים לאחר מכן החל ללמוד רפואה באוניברסיטת ליידן אצל אחד ממייסדי הרפואה המדעית הקלינית המודרנית, הרמן בורהאווה. עיסוקיו המדעיים השתרעו על פני תחומים שונים של ביולוגיה, בהם בוטניקה ופיזיולוגיה. הוא קנה לו שם של אחד מראשי הנאורות, שהעלה על נס את הרציונליזם והמתודה המדעית כדרך היחידה לחקר האמת.
בשנת 1745 הוזמן לחצר הקיסרית בווינה על מנת לשמש כרופאה האישי של הקיסרית מריה תרזה. במקביל התמנה גם לנציב הצנזורה, תוך שהוא תופס את מקומם של אנשי המסדר הישועי, ולספרן הראשי של הספרייה הקיסרית. באמצעות סוחרי ספרים מפריז, ונציה וליידן, ואן סוויטן ביקש להשיג את הפרסומים המדעיים העדכניים ביותר עבור הספרייה וכך הפך אותה לאחד ממוקדי המחקר והידע העדכניים ביותר באותה עת. בנוסף ייסד גן בוטני ומעבדת כימיה.
ב-1749 נבחר ואן סוויטן כחבר החברה המלכותית הבריטית וב-1751 נבחר כחבר זר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים.
אחד מזניו של עץ המהגוני (Swietenia mahagoni) נקרא על שמו.
בנו, גוטפריד ואן סוויטן ירש את כהונתו כמנהל הספרייה המלכותית ב-1777.