מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | יצחק קשת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 115 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1982 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 40,120 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 58 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.04 אלפי תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 5,773 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 29 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 6,950 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 173 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 145 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3737 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 198 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל חריש נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
harish.muni.il |
חָרִישׁ היא עיר במחוז חיפה בישראל השוכנת בצפון-מזרח השרון, מדרום לנחל עירון ולמחלף עירון וממזרח לכביש 6. נוסדה בשנת 1982 כחלק מתוכנית יישובי הכוכבים, והוכרזה כעיר בשנת 2022, 40 שנה לאחר הקמתה.
ב-1982 הוקם קיבוץ חריש על ידי הקיבוץ הארצי, במרחק של כ-6 קילומטרים (בקו אווירי) דרום-מערבית ליישוב קציר, בגובה של 110 מטרים מעל פני הים. בתחילה הוקמה במקום היאחזות נח"ל ובשנת 1982 הוחלט לאזרח את המקום ולהופכו לקיבוץ.
בשנת 1990 התגוררו במקום רק 25 תושבים, חלקם חברי קיבוץ, ובעקבות כך ננטש מרצון.[6]
בשנת 1993 ננטש הקיבוץ, למעט פלוגה של מג"ב ששכנה בו.
בראשית שנות ה-90, במסגרת תוכנית שבעת הכוכבים, הוחלט להקים בסמוך לקיבוץ חריש ישוב עירוני בשם חריש. על פי התכנית היישוב היה אמור לאכלס 30,000 תושבים.[7]
בשנת 1995 הושלמה בניית כ־300 יחידות דיור ראשונות. משרד השיכון השקיע רבות בתשתיות היישוב ובתכנונו, אך מכירת הדירות ביישוב נכשלה ורבים מאלה שרכשו דירות, בכל זאת, לא עברו לגור בהן אלא ניסו להשכירן. מרבית הבתים נותרו ריקים, והאוכלוסייה המעטה ששכנה ביישוב הייתה של שוכרי דירות מעוטי יכולת.
בשנת 1998 הובאו ליישוב כ־70 מבני חמולת קראג'ה מרמלה, לאחר סכסוך דמים ממושך בינם לבין חמולת ג'רושי.[8][9]
ביולי 1992, במסגרת התוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, אוחדו היישובים קציר וחריש למועצה מקומית אחת בשם "טל-עירון", שהייתה ה"כוכב" הצפוני ביותר בתוכנית "יישובי הכוכבים". בשנת 1995 הוסב שם המועצה המקומית ל"קציר-חריש".
ביוני 2012, במסגרת קידום הפיכת חריש לעיר, חתם שר הפנים על צו להפרדת הרשויות. היישוב קציר הועבר לתחום שיפוטה של מועצה אזורית מנשה, והמועצה המקומית חריש חזרה להיות רשות מוניציפלית בפני עצמה. ההפרדה בוצעה בפועל באוגוסט 2012.
בשנת 2008 הוחלט להכריז על חריש כמרחב תכנון מיוחד על פי סעיף 32 בחוק התכנון והבנייה והוקמה ועדה מיוחדת שבסמכותה לאפשר תכנון ופיתוח אזורי מהירים. בראש הוועדה עמד יגאל שחר. החל מ-2014 עומד בראש הוועדה השר לשעבר דוד מגן.
בשנת 2010 החליטה הממשלה להקים ועדת מנכ"לים לקידום היישוב חריש לצורך "פתרונות ארוכי טווח לצמיחתו העתידית של היישוב כפתרון משמעותי וארוך טווח למצוקות הדיור הקשות מהן סובלת האוכלוסייה בעלת צביון דתי".[10] החלטה זו עוררה התנגדות ביישוב,[11] ובשנת 2011 עתרו תושבי חריש לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד התוכנית לייעד את העיר לחרדים בלבד. בית המשפט קבע כי על המכרזים להיות פתוחים לציבור הרחב.[12][13] נכון לשנת 2024 העיר מעורבת, והעירייה מקצה מבנים, משאבים, תקציבים ותוכניות לכלל פלחי האוכלוסייה.
במהלך 2014 ו-2015 אושרו ושווקו ליזמים שתי שכונות נוספות, 1/ב "המגף" (2,519 יח"ד) ו-2/א "אור המזרח" (1,858 יח"ד). כן אושר מרכז עירוני ראשי 1/ד שכולל 664 יח"ד, 150,000 מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה, 8,000 מ"ר שטחי מלונאות ו-77,000 מ"ר מבני ציבור שיכללו מתחם עירוני לשירותי הצלה וחירום. בסוף מרץ 2018, הגדיל שר האוצר משה כחלון את מרחב התכנון של חריש ב-2,000 דונם.[14]
במהלך שנת 2020 המשיכה חריש להתרחב בצעדים מהירים – באפריל 2020, פורסם כי נבנים בשכונת הפרחים שני בתי ספר חדשים, הראשון יתפקד כבית ספר יסודי ממלכתי והשני יהיה בית ספר יסודי ממלכתי דתי.[15] במאי, פורסם כי שכונת מעו"ף, שתשמש גם כמרכז העסקים הראשי של חריש, לקראת אכלוס. השכונה תכיל בין היתר מתחם משרדים, מבני תעשייה, בית עירייה חדש ומסוף תחבורה ציבורית שייתן מענה למזרח חריש.[16][17] ביולי, הגישה הוועדה הגאוגרפית חיפה את המלצותיה למשרד הפנים, באשר להרחבת גבולות השיפוט של חריש, כדי לאפשר את המשך פיתוחה והפיכתה לעיר של כ־100,000 תושבים. הוועדה המליצה על תוספת של 3,282 דונם, המהווים גידול של כ-46% בשטח השיפוט של חריש.[18] בנובמבר, פורסם כי הסתיים שלב התכנון של הפארק העירוני של חריש. על פי התכנון הפארק ישתרע על שטח של כ-200 דונם ולאורך כ-1,500 מטרים. הפארק יוקם בצמוד לכביש 6 הנושק למערב היישוב.[19] חודש לאחר מכן הופקדה תוכנית "רובע חריש דרום". במסגרת התוכנית יבנו כ־1,650 יחידות דיור וכ-332 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. השכונה תחבור לכביש 611 שמתוכנן לחבר את חריש לכביש 574 ובעתיד אולי גם לכביש 6.[20]
במאי 2022 הכריזה שרת הפנים איילת שקד כי חריש מקבלת מעמד של עיר.[21]
ב-2023 אושרה הקמת בית חולים בעיר.
חריש ממוקמת ממזרח לכביש 6, לא רחוק ממחלף עירון אשר מהווה כניסה לכביש 6. דרך מחלף מג"ב הסמוך לעיר, ישנה גישה ישירה לחריש בכביש 65. כביש 6353 הוא כביש גישה מרכזי לעיר וכן כביש 574, אשר מהווה כביש אורך ממחלף מג"ב ועד לצומת באקה אל גרביה צפון.[22] בסמוך לכניסה ליישוב מתוכננת תחנת הרכבת חריש על מסילת מנשה, שהיא מסילת רכבת המקשרת את המסילה המזרחית החדשה אל מסילת העמק.[23]
מערבית לחריש נמצא מחלף משמר הגבול, במקום שבו שכן בעבר צומת משמר הגבול וקטע הכביש שבין הצומת לכיכר בכביש 574. המחלף נחנך בפברואר 2022, כשבמסגרת הפרויקט הוקם גשר מעל כביש 65.[24]
בשנת 2024 נחנך בכניסה לעיר מסוף תחבורה ציבורית, אשר מהווה נקודת יציאה וכניסה לעיר עבור משתמשי התחבורה הציבורית בעיר.[25]
פרויקט הכניסה הדרומית לחריש (כביש 611) עבר משלב התכנון המפורט לשלב הביצוע, בימים אלו חברת נתיבי ישראל בונה את חיבור בין כביש 611 לכביש 574, אשר יהיה כניסה דרומית לחריש ויתחבר לשדרות התמדה בחריש, בנוסף לשני הכניסות הקיימות.
בסביבתה של חריש נמצאים מספר אזורי תעסוקה, המספקים מקומות עבודה רבים. המרכזיים שבהם הם פארק תעשייה קיסריה, אזור התעשייה שח"ק, אזור התעשייה חדרה ופארק תעשיות עמק חפר. במסגרת ההתרחבות דרומה, הופקדה בוועדה לתכנון ובנייה התב"ע (תוכנית בינוי עיר) של השכונה העתידית "חריש דרום", תוכנית שבה מתוכננים לקום שטחי מסחר ותעסוקה גדולים.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בחריש 40,120 תושבים (מקום 58 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 66.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,351 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[26]
באוקטובר 2018 הגיע מספר התושבים בחריש ל-10,000[27] ובסוף 2020 מנתה אוכלוסיית חריש כ-19,600 תושבים.[28]
מחוז חיפה | ||
---|---|---|
נפות | נפת חיפה • נפת חדרה | |
ערים | אום אל-פחם • אור עקיבא • באקה אל-גרבייה • חדרה • חיפה • חריש • טירת כרמל • כפר קרע • נשר • קריית אתא • קריית ביאליק • קריית ים • קריית מוצקין | |
מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה • בסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'ת • דלית אל-כרמל • זכרון יעקב • מעלה עירון • עספיא • ערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכור • קריית טבעון • רכסים | |
מועצות אזוריות | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה |