כרזת הסרט | |
מבוסס על | רומן מאת מייקל קרייטון |
---|---|
בימוי | ריצ'רד דונר |
הופק בידי |
לורן שולר דונר ג'ים ון וויק ריצ'רד דונר |
תסריט |
ג'ף מגווייר ג'ורג' נולפי |
עריכה | ריצ'רד מרקס |
שחקנים ראשיים |
פול ווקר פרנסס או'קונור ג'רארד באטלר בילי קונולי דייוויד ת'יוליס אנה פריל ניל מק'דוניו מט קרייבן אית'ן אמברי מייקל שין למברט וילסון מרטון קסוקס רוזיף סאת'רלנד |
מוזיקה | בריאן טיילר, ג'רי גולדסמית' |
צילום | ג'וזף קיילב דשנל |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | פרמאונט, Mutual Film |
חברה מפיצה | סרטי פרמאונט |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 26 בנובמבר 2003 |
משך הקרנה | 116 דק' |
שפת הסרט |
אנגלית צרפתית |
סוגה |
סרט הרפתקאות סרט מדע בדיוני סרט מתח סרט פעולה |
תקציב | $80,000,000[1] |
הכנסות | $43,935,763[2] |
הכנסות באתר מוג'ו | timeline |
דף הסרט ב־IMDb | |
טיים ליין (באנגלית: Timeline) הוא סרט הרפתקאות מדע בדיוני אמריקאי משנת 2003 בבימויו של ריצ'רד דונר, המבוסס על רומן באותו השם מאת מייקל קרייטון. צוות של ארכאולוגים נשלחים אחורה בזמן, אל צרפת של ימי הביניים, על מנת להציל את הפרופסור שלהם שנקלע לאמצעו של קרב היסטורי מפורסם. בסרט מככבים פול ווקר, פרנסס או'קונור, ג'רארד באטלר, בילי קונולי, דייוויד ת'יוליס, אנה פריל ועוד.
ג'רי גולדסמית' הלחין את המוזיקה המקורית עבור הסרט, האחרונה שהלחין לפני מותו ב-2004, אולם בסופו של דבר המוזיקה שלו הוחלפה בזו של בריאן טיילור, לאחר שהסרט נערך מחדש, ומצבו הרפואי של גולדסמית' לא איפשר לו להמשיך. הסרט ספג ביקורות שליליות מצד מבקרי הקולנוע, והיה לכישלון כלכלי בקופות הכרטיסים.
פרופ' אדוארד ג'ונסטון (בילי קונולי) מוביל מחקר ארכאולוגי של הכפר קסטלגארד הסמוך לטירת לה רוק שבדורדון, צרפת, באתר היסטורי שבו בשנת 1357 נתלתה ליידי קלייר (אנה פריל), אחותו של ארנאוד דה שרבולה (למברט וילסון); מות הקדושים שלה הובילו את הצרפתים לניצחון במלחמת מאה השנים כנגד האנגלים. הצוות של ג'ונסטון כולל את הארכאולוג הסקוטי אנדרה מארק (ג'רארד באטלר), הסטודנטים קייט אריקסון (פרנסס או'קונור), ג'וש שטרן (אית'ן אמברי), ופרנסואה דונטלה (רוזיף סאת'רלנד), וכן את כריס ג'ונסטון (פול ווקר), בנו של הפרופסור, שמאוהב בקייט. בחפירות ארכאולוגיות של מנזר סמוך הם מוצאים את סרקופג ובו שרידיו של אביר צרפתי עם אוזן קצוצה, האוחז בידה של גבירתו, דבר חסר תקדים ביחס לנהוג בתקופה זו. הפרופסור נוסע למפקדה האמריקאית של חברת ITC, נותנת החסות שלהם, לברר האם הם התעסקו עם האתר. מאוחר יותר, התלמידים מגלים באתר זוג משקפיים השייכים לפרופסור, ופתק שבו הוא מתחנן לעזרה, אם כי ניכר שפריטים אלו היו קבורים למעלה מ-600 שנים. כאשר הם פונים אל ITC, החברה מזמינה אותם אל המפקדה שלהם.
שם, הצוות נפגש עם נשיא ITC רוברט דוניגר (דייוויד ת'יוליס) וסגנו סטיבן קריימר (מט קרייבן). דוניגר מגלה כי בתהליך של פיתוח טכנולוגית טלפורטציה, הם מצאו חור תולעת יציב המוביל אל קסטלגארד בשנת 1357. הפרופסור הוזמן לראות את העבר לעצמו, אבל המשלחת שלו לא חזרה והם רוצים שתלמידיו יחזרו אחורה בזמן על מנת לאתר אותו. כולם מתנדבים ללכת, למעט ג'וש. הם משאירים מאחור כל טכנולוגיה מודרנית, למעט סמנים בצורת תליון שבאמצעותם יוכלו לשוב אל ההווה. אל הסטודנטים מצטרף צוות אבטחה של ITC, הכולל את ראש האבטחה פרנק גורדון (ניל מק'דוניו) ושני אנשי צבא לשעבר. כאשר החבורה מגיעה אל שנת 1357, הם מוצאים את עצמם בדרכה של אישה צעירה הנרדפת על ידי אבירים אנגלים; אנשי הביטחון נהרגים תוך כדי הגנה על הקבוצה, אם כי אחד מהם הפעיל את הסמן שלו זמן קצר לאחר שהוציא נצרה של רימון יד. כאשר גופו מגיע אל ההווה, הרימון מתפוצץ והורס את רוב מכשיר הטלפורטציה. ג'וש, יחד עם עוזריו של קריימר, מתחילים לבצע תיקונים.
החבורה חומקת מהאבירים, ומובלים על ידי האישה אל קסטלגארד, שנמצאת תחת שליטת האנגלים. הם נתפסים ומובאים בפני השליט לורד אוליבר דה ואן (מייקל שין) וסגנו, דה קר (מרטון קסוקס). התליונים שלהם נלקחים מהם, ודה ואן הורג את פרנסואה, שכן הוא חושד שהוא מרגל צרפתי. האחרים נכלאים, ולמעשה מתאחדים עם הפרופסור - שנכלא אף הוא. הם בורחים מכלאם, אך נרדפים על ידי האנגלים. גורדון והפרופסור נתפסים שוב, בעוד שהאחרים בורחים ומגיעים אל המנזר, מובלים לשם על ידי האישה להם עזרו קודם לכן. דה קר חושף בפני גורדון את זהותו האמיתית - עובד לשעבר של חברת ITC בשם ויליאם דקר; הוא מספר לגורדון כי הוא עשה שימושים רבים במכשיר הטלפורטציה של ITC, אך החברה לא גילתה לו כי כל מסע בזמן ישבש לו את ה-DNA, עד אשר היה מאוחר מדי, וכעת הוא איננו יכול לשוב אל ההווה מבלי שהמסע יהרוג אותו. דקר, שמתכנן נקמה כנגד ITC, הורג את גורדון. דה ואן שולח את אביריו לתקוף את טירת לה רוק, ודקר לוקח עמו את ג'ונסטון.
במנזר, מארק, קייט, וכריס נפגשים עם דה שרבולה, ומבינים כי האישה שהצילו היא ליידי קלייר, ובכך הם שינו את מהלך ההיסטוריה. מארק, שבינתיים התאהב בליידי קלייר, מקבל סוס על מנת לצאת ולהציל את חבריו. קייט וכריס מסייעים לצרפתים להתכונן לקראת תקיפת האנגלים, בכך שהם חושפים את קיומן של מנהרות תת-קרקעיות, המקשרות בין המנזר לטירה, בפני דה שרבולה ואנשיו. כאשר הקרב מתחיל, מארק נתפס במהלך ניסיון החילוץ שלו, וליידי קלייר נתפסת אף היא. מארק מצליח לשחרר את עצמו, את ליידי קלייר ואת הפרופסור, בעוד כריס עוזר לדה שרבולה להביס את דה ואן. בהתקף זעם, דקר חותך את תנוך אוזנו של מארק; מארק מבין שהוא נועד להיות האביר שהם מצאו בסרקופג. הוא מביס את דקר ומשיב לידיו את התליונים, מעניק אותם לחבריו ונפרד מהם, כשהוא מזדרז לעזור להבטיח את ניצחון הצרפתים ושיחזור ההיסטוריה.
בעוד השלושה מפעילים את הסמנים שלהם, בהווה, ג'וש וקריימר מסיימים את התיקונים, אך מגלים כי דוניגר ניסה לחבל בניסיונותיהם, מאחר שחשש כי החברה תספוג הפסדים כספיים גדולים, במידה וסיפורם של הסטודנטים יחשף בפני הציבור. כאשר המכונה מתחילה לפעול, דוניגר רץ לתוכה, בניסיון לחסום את תהליך הטלפורטציה, אך במקום זאת הוא נשלח בחזרה אל 1357, שם הוא נהרג במהירות בשדה הקרב. כריס, קייט, והפרופסור שבים בשלום. מאוחר יותר, הצוות חוזר אל קסטלגארד, ובוחן מחדש את הסרקופג, ומגלה כי למארק וקלייר היו חיים משותפים ארוכים ומשגשגים לאחר המלחמה, ונולדו להם שלושה ילדים, ששמותיהם כריסטוף, קתרין, פרנסואה.
שם השחקן/נית | שם הדמות |
---|---|
פול ווקר | כריס ג'ונסטון |
פרנסס או'קונור | קייט אריקסון |
ג'רארד באטלר | אנדרה מארק |
בילי קונולי | פרופ' אדוארד א. ג'ונסטון |
דייוויד ת'יוליס | רוברט דוניגר |
אנה פריל | ליידי קלייר |
ניל מק'דוניו | פרנק גורדון |
מט קרייבן | סטיבן קריימר |
אית'ן אמברי | ג'וש שטרן |
מייקל שין | לורד אוליבר דה ואן |
למברט וילסון | לורד ארנאוד דה שרבולה |
מרטון קסוקס | סר ויליאם דה קר / ויליאם דקר |
רוזיף סאת'רלנד | פרנסואה דונטלה |
פטריק סבונגוי | ג'ימי גומז |
סטיב קאהן | בייקר |
לצורך צילומי סצנות הקרב, נעשה שימוש בשחזורים היסטוריים של ימי הביניים. ריצ'רד דונר הגביל את השימוש ב-CGI שבסרט ככל שניתן היה.[3]
המוזיקה שחיבר המלחין ג'רי גולדסמית הוחלפה בסופו של דבר בזו של בריאן טיילור, בגלל השינויים בגרסה הסופית של הסרט.[4] עם זאת, שני הלחנים, הן של טיילור והן של גולדסמית, נכללו בפסקול הסרט ששוחרר על גבי CD.
רוב המבקרים מתחו ביקורת שלילית על הסרט, שהיה לכישלון כלכלי בקופות הכרטיסים - הסרט הכניס כ-43 מיליון דולר ברחבי העולם, לעומת תקציב של 80 מיליון דולר. הסרט קיבל דירוג של 12% באתר Rotten Tomatoes, המבוסס על 139 ביקורות, וקבע כי הסרט הוא "תוספת חסרת קוהרנטיות לז'אנר סרטי המסע בזמן, שנראית ונשמעת חסרת טעם".[5]
{{cite web}}
: (עזרה)