יאנוח-ג'ת

ערך זה עוסק בכפר דרוזי בגליל. אם התכוונתם ליישוב ערבי-מוסלמי במשולש, ראו ג'ת.

יאנוח ג'ת

סמל המועצה
מערב יאנוח
שם בערבית	يانوح-جث
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	והיב סייף
גובה ממוצע[1]	‎468 מטר
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2024 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	6,902 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	6,898 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	212
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+0.4% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	508 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	186
תחום שיפוט[2]	13,590 דונם
- דירוג ארצי	108
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   יאנוח ג'ת (למפת הגליל המערבי רגילה)   יאנוח ג'ת (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום יאנוח ג'ת (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום יאנוח ג'ת 32°58′50″N 35°14′43″E / 32.9806267331672°N 35.2453090893197°E / 32.9806267331672; 35.2453090893197
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^לשנת 2021[3]	4 מתוך 10
- דירוג ארצי	164
מדד ג'יני^לשנת 2019[2]	0.3819
- דירוג ארצי	176
לאום ודת[2]   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 100%   אחרים: 0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 8.4% גילאי 5 - 9 8.4% גילאי 10 - 14 8.6% גילאי 15 - 19 9.4% גילאי 20 - 29 17.7% גילאי 30 - 44 22.0% גילאי 45 - 59 16.1% גילאי 60 - 64 3.5% גילאי 65 ומעלה 6.0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 4 –  יסודיים 3 –  על-יסודיים 2 תלמידים 1,293  –  יסודי 682  –  על-יסודי 611 מספר כיתות 57 ממוצע תלמידים לכיתה 21.9 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
אתר המועצה

קברו של סֵידְנַא שַׁמְס ביאנוח

יאנוח-ג'ת (בערבית: يانوح-جت, לעיתים מאוית ינוח - ג'ת) היא מועצה מקומית בגליל המערבי בישראל. נמצאת בגובה שבין 430–640 מטר מעל פני הים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1990. המועצה המקומית מורכבת משני כפרים - יאנוח, שבו מתגוררים כ-70% מתושבי המועצה, וג'ת.

כל תושבי יאנוח-ג'ת הם דרוזים.

היסטוריה

יש חוקרים המזהים את העיר המקראית ינוח הגלילית באתר סמוך ליאנוח, שבו נערכו חפירות ארכאולוגיות. ישוב בשם זה נזכר במקרא בספר מלכים ב' (ט"ו כ"ט), שם הוא נמנה כאחד היישובים שכבש תגלת-פלאסר מלך אשור והגלה את תושביהם. ייתכן כי מהמקום הגיע התנא אבא יוסי בר חנן איש ינוח^[4].

לפי מסורת תושבי המקום, מקור השם 'יאנוח' הוא במיקומו על אם הדרך מלבנון למרכז הגליל, ושעוברי דרכים היו נחים בו.

התקופה העות'מאנית

חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן סייר באזור בשנת 1870 וביקר בשני הכפרים. הוא כתב כי הכפר יאנוח נחלק לשני רבעים שמפרידה ביניהם באר עמוקה החצובה בסלע. הוא תיאר כמה ממצאים קדומים נוספים, והציע כי מדובר בשרידיה של עיירה קדומה, אשר שמה השתמר בשם יאנוח. בכפר ג'ת מצא 150 דרוזים, על אתרה של עיירה קדומה, המגדלים על טרסות חקלאיות עצי תאנה וזית, וטבק^[5].

תקופת המנדט הבריטי

במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו ביאנוח מוסלמי אחד, ו-213 דרוזים ובג'ת נמנו 137 תושבים כולם דרוזים^[6].

בתוכנית החלוקה משנת 1947 היו הכפרים מיועדים להפוך לחלק מן המדינה הערבית.

במלחמת העצמאות

במהלך מלחמת העצמאות נעשו מאמצים להביא את הדרוזים לנייטרליות לכיוון היהודי. תוכנית של חטיבה שבע לכבוש את יאנוח בסוף יולי 1948 נדחתה^[7] וחיילי קאוקג'י נכנסו לכפר, שהיה היחיד מכפרי הדרוזים אליו נכנסו כוחות קאוקג'י^[8]. במסגרת מבצע חירם תפסה פלוגה דרוזית בפיקוד יהודי בחטיבת עודד משלט ביאנוח בליל ה-28 באוקטובר 1948, ללא קרב, לאחר שחיילי קאוקג'י נמלטו מהכפר. לאחר כישלון ההתקפה על תרשיחא, נסוגו שאר כוחות חטיבת עודד לבסיסם מבלי להודיע לפלוגה הדרוזית שמכשיר הקשר שלה היה מקולקל. בבוקר ה-29 באוקטובר 1948 התעודדו כוחות קאוקג'י מהצלחתם וחדרו שוב לכפר. הם פתחו באש על חיילי הפלוגה הדרוזית שמצאו עצמם לפתע מוקפים מכל צד. לחיילי קאוקג'י הצטרפו גם חלק מתושבי הכפר. התפתח קרב נסיגה קשה שבו נפלו 12 דרוזים מחיילי הפלוגה וכן שני מפקדיה היהודים, יונתן אברמזון, אסף כץ והרופא היהודי של הפלוגה, ד"ר סלומון דהן-מורלי. תוך הנסיגה חודש הקשר האלחוטי עם מטה החטיבה ומיד הופעלו תותחים על הכפר כדי לסייע בנסיגה. הכפר נכבש למחרת ללא קרב עם נסיגת כוחות קאוקג'י מהאזור. בחקירה טענו ראשי הכפר כי לא יכלו לעשות דבר נגד חיילי קאוקג'י וכי התושבים שהצטרפו אליהם לא היו מתושבי יאנוח אלא פליטים מהכפרים הסמוכים שנכבשו.

הקרב ביאנוח הביא להאשמות מצד יהודים ודרוזים כלפי תושבי יאנוח. משה כרמל מתאר את הקרב הזה בספרו "במערכות צפון" כ"מקרה בגידה מפתיע ומזעזע". לטענת גורמים בצה"ל, כניסת צה"ל ליאנוח תואמה עם נכבדי הכפר אשר הפרו את הסיכומים איתם. לעומת זאת, אנשי הכפר טוענים שלא היה כל תיאום וכי לא ידעו שבין חיילי צה"ל נמצאים דרוזים^[9]. בסוף 1948 ביררו אנשי משרד החינוך האם יש להעניש את תושבי הכפר בדרך של הזנחת הטיפול בהם בעקבות קרב יאנוח^[10]. ביולי 1949 ארגן יעקב ברזני סולחה בין אנשי יאנוח לבין דרוזי הכרמל שבניהם נהרגו בקרב^[11]. כל אחת ממשפחות החללים הדרוזים שנהרגו בקרב קבלה פיצוי של 4,000 לירות שנאסף מהמשפחות ביאנוח-ג'ת שאחד מבניהן השתתף בקרב לצד כוחות צבא ההצלה של קאוקג'י. משפחות שלושת החללים היהודים שנפלו בקרב זה הודיעו שהן מתנגדות לקבל את הכסף והסכום שהיה מיועד להן הועבר גם הוא למשפחות הדרוזיות.

במדינת ישראל

הזדהות עם השכנים מכפר ורדים, שבתם רומי גונן נחטפה בידי חמאס לעזה, מרכבו של בן שמעוני

בשנת 1966 נפרצה דרך אל הכפר, שעד אז הגישה אליו הייתה דרך שבילים, ובשנת 1972 זופת הכביש^[12].

הכפרים יאנוח וג'ת היו בין השנים 1968–1990 חלק מן המועצה האזורית מרכז הגליל. לאחר פירוקה, הוקמה המועצה המקומית יאנוח-ג'ת. במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003 אוחדה המועצה המקומית יאנוח-ג'ת עם שכנותיה, ג'וליס, אבו סנאן וירכא לרשות מקומית אחת - גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד, ויאנוח-ג'ת חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית.

בבחירות 2018 נבחר לראשות המועצה מודי סעד. בבחירות שנת 2024 נבחר לראשות המועצה והיב סייף שהתמודד כמועמד יחיד^[13].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2024 (אומדן), מתגוררים ביאנוח-ג'ת 6,902 תושבים, מתוכם 6,898 תושבי ישראל (מקום 212 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+0.4% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 84.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,347 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[14]

אתרים

ביאנוח שוכן קבר קדוש של "סֵידְנַא שַׁמְס" (سيدنا شمس; תרגום: אדוננו שמס), שהיה ממפיצי הדת הדרוזית^[15].

בג'ת ישנו קבר קדוש של "אבו ערוס" (ابو عروس; תרגום: אבי הכּלה), לא ידועים פרטים.

לקריאה נוספת

• אילן כפיר ודני דור, דרוזי לוחם, אמיץ, ישראלי גאה, הוצאת עמותת סא"ל סלאח פלאח ז"ל, עמ' 38–41, 2015
• מנשה הראל, יאנוח, כפר דרוזי בגליל, ירושלים, הוצאת לשכת היועץ לענייני ערבים, משרד ראש הממשלה, תשי"ט, 1959
• משה כרמל, במערכות צפון, תל אביב: הוצאת מערכות, 1949

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יאנוח-ג'ת בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של יאנוח-ג'ת

• פרופיל יאנוח-ג'ת נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• אמנון גופר, לטייל, לאכול ולנוח ביאנוח, באתר ynet, 24 באוגוסט 2006
• יאנוח באתר "יד לבנים הדרוזים"
• ג'ת באתר "יד לבנים הדרוזים"
• איילת בר מאיר, עץ ברכות ומג'נונה אחת: טיול בג'ת הגלילית, באתר ynet, 18 בינואר 2013

הערות שוליים

1. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
2. הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
3. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
4. תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ב', הלכה ד'; אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת צ'צ'יק תל אביב, כרך א', עמ' 19.
5. ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 10
6. מפקד האוכלוסין 1922, מחוז עכו, עמוד 37
7. Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, page 66
8. Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, page 69
9. Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, page 70
10. Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, pages 71-72
11. סולחה מחזירה שלום בין הדרוזים, דבר, 12 ביולי 1949
12. הושלם כביש הגישה לג'ת, דבר, 9 באוגוסט 1972
13. עוד לפני שנכנסתם לקלפי: ב-31 רשויות כבר יודעים מי ינצח, באתר כיפה, 21 בפברואר 2024
14. פרופיל יאנוח-ג'ת באתר הלמ"ס
15. מקאם סידנא שמס, באתר מועצה מקומית יאנוח ג'ת