לידה |
6 בדצמבר 1968 (בן 56) ט"ו בכסלו ה'תשכ"ט תל אביב-יפו, ישראל | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||||||
השכלה | INSEAD | ||||||||||
מפלגה | הליכוד | ||||||||||
www | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
יואב קיש (נולד ב-6 בדצמבר 1968) הוא שר החינוך מטעם מפלגת הליכוד. כיהן בעבר כשר לשיתוף פעולה אזורי וכסגן שר הבריאות. שירת בצה"ל כטייס קרב, ולאחר מכן עבד כטייס בחברת אל על.
קיש נולד, גדל והתחנך בשכונת צהלה בתל אביב. הוא נכדו של בריגדיר גנרל פרדריק קיש, מנהיג ציוני ומפקד כוחות ההנדסה הבריטיים בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. אביו של קיש, סגן-אלוף במילואים מיכאל (מייק) קיש, שירת במלחמת יום הכיפורים כקצין ההנדסה של פיקוד דרום ויזם את הקמת פלוגת החבלה של הצנחנים. מצד אמו, אריאלה, הוא צאצא של הרב שמואל סלנט.
למד בבית הספר להנדסאים ברמת אביב, והיה חניך בשבט הנשיא במסגרת תנועת הצופים. לאחר לימודיו התגייס לצה"ל. בשנת 1988 סיים קורס טיס במגמת קרב בחיל האוויר. שירת בקבע, ואחר כך במילואים, כטייס קרב (מטוסי F-16) עד שנת 2016. את שירות המילואים סיים בדרגת סגן-אלוף.
קיש הוא בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת INSEAD שבפונטנבלו, צרפת. עד היבחרו לכנסת עבד במשך מספר שנים כטייס בצי מטוסי בואינג 777 בחברת אל על.
קיש הצטרף כחבר לתנועת הליכוד עוד בצעירותו. טרם היבחרו לכנסת היה ממובילי מחאת המילואימניקים לשוויון בנטל השירות הצבאי והאזרחי ושימש נציג הציבור בוועדה לקידום השוויון בנטל, ועדת פלסנר, לעניין גיבוש חוק חלופי לחוק טל.[1] לקראת הבחירות לכנסת ה-19 התמודד על מקום ברשימת הליכוד במשבצת מחוז דן, אך משנבחר רק למקום השני במחוז הוצב במקום לא ריאלי. לקראת הבחירות לכנסת העשרים התמודד שוב על משבצת מחוז דן ונבחר למקום ה-19 ברשימת הליכוד לכנסת.[2]
הצעת החוק הראשונה שהגיש קיש כחבר כנסת קידמה את העלאת אחוז המועסקים מקרב אנשים בעלי מוגבלויות בשירות הציבורי לשיעור של כ-5 אחוזים מכלל העובדים.
בנוסף פועל קיש בכנסת לטובת ביטול חוקים ורגולציה, בין היתר, ביטול "חוק הספרים" אשר עבר בקריאה שנייה ושלישית במאי 2016 ופקע בסוף אוגוסט 2016. במהלך כהונתו בכנסת יזם קיש גם הצעת החוק המבקשת לבטל את חזקת הגיל הרך, ובכך למנוע את המצב בו עובר הילד לחזקת האם באופן אוטומטי לאחר גירושין.
קיש יזם את הצעת חוק ה"שתולים", המבקשת ליצור מנגנון המגדיר ארגון הזוכה למימונה של ישות זרה, כ"שתול" של אותה ישות. הצעת החוק, מציעה להטיל חובת דיווח על ה"שתולים" ואוסרת שיתופי פעולה בינם לבין משרדי ממשלה וצה"ל – למעט מקרים אשר ייקבעו על ידי שר המשפטים ומעניקה לגורמים המוסמכים כלים להתמודדות עם אותם גורמים.[3] הצעת החוק עוררה דיון סוער.[4] הצעת החוק גרמה לקרע בין קיש ובין "הליכודניקים החדשים", שקודם לכן תמכו בו.[5]
במרץ 2016 פורסם בספר החוקים תיקון חוק הגנת הצרכן, עליו חתם קיש ביחד עם חברי כנסת אחרים. החוק קובע שיש להעביר הודעה במסרון על סיום עסקה לתקופה קצובה של עד 21 ימים לפני תום מועד העסקה.
במרץ 2017 התקבל תיקון 35 לחוק מימון בחירות שיזם קיש עם חברי כנסת אחרים. התיקון, המכונה "חוק v15", קובע כי גם ארגונים ואנשים הפועלים בעת בחירות כדי לשכנע לא להצביע לרשימה מסוימת צריכים להירשם אצל מבקר המדינה וכן התרומות שיוכלו לקבל לצורך לפעילות כזו מוגבלות.[6][7]
החל מינואר 2018 עומד קיש בראש הוועדה המשותפת לוועדות הכלכלה והכנסת שעוסקת באסדרת שוק התקשורת, ומתן רישיון לערוצים הייעודיים.
בדצמבר 2018 נבחר לאחד מאנשי השנה של האתר "מידה".[8]
קיש נמנה עם הח"כים המעטים בליכוד שתמכו במועמדותו של גדעון סער לראשות המפלגה והפך ליו"ר המטה של סער לפריימריז לקראת הפריימריז בליכוד. עם זאת, לאחר שסער וחלק מחברי הכנסת שתמכו בו בפריימריז עזבו את הליכוד והקימו את מפלגת "תקווה חדשה", קיש נשאר בליכוד ואף הביע חרטה על כך שתמך בסער.
לאחר הקמת ממשלת ישראל ה-35 התמנה לסגן שר הבריאות.
במאי 2016 נתמנה ליו"ר ועדת הכנסת.[9] יו"ר ועדת המשנה לכח אדם ולמשאבי אנוש בצה"ל וכוחות הביטחון של ועדת החוץ והביטחון.
בדצמבר 2017, מונה ליו"ר ועדת הפנים של הכנסת במקום חבר הכנסת דודי אמסלם שמונה ליו"ר הקואליציה.
קיש כיהן כיו"ר שדולת הסטארט-אפ[10] וכיו"ר שדולת ארץ-ישראל בכנסת.[11]
קיש הוא גם יו"ר קבוצת הידידות ישראל-בריטניה ויו"ר קבוצת הידידות ישראל–גאורגיה.
עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע מונה קיש לשר החינוך, לשר לשיתוף פעולה אזורי, ולשר המקשר בין הממשלה לכנסת.
ב-5 בינואר 2023, ימים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, הודיע על ביטול הרפורמה בבחינות הבגרות שקידמה קודמתו בתפקיד, יפעת שאשא-ביטון.[12] אולם, הרפורמה החדשה שהציג כללה מרכיבים שהיו ברפורמה המקורית, ביניהם דגש על מיומנויות ויכולת בחירה לבתי ספר, שתאפשר להם להמיר מבחני בגרות בעבודות שונות.
קיש פעל לקידום אקדמיזציה במערכת החינוך[13][14] והקמת כיתות מצוינות כדי לאפשר לתלמידים רבים יותר להשתלב במקצועות ההיי טק[15]. באפריל 2024 הושקה תוכנית המאפשרת לכלל התלמידים בתיכון, ולא רק תלמידים מצטיינים, ללמוד קורסים אקדמיים שיוכרו במקום בחינות בגרות[16]. כן פעל לקדם את פרויקט הלימוד הווירטואלי שהחלו קודמיו.[17] תוכניות אחרות של משרד החינוך שהונהגו על ידי קודמיו, צומצמו. בין השאר, תוכנית "לתת חמש", אשר נועדה להגדיל את כמות נבחני הבגרות בחמש יחידות במתמטיקה, צומצמה ממעמדה כתוכנית לאומית והפכה לתוכנית בחירה במסגרת מערכת גפ"ן.[18][19]
עם כניסתו לתפקידו קיש הצהיר שיפעל לעודד רשויות מקומיות לפתוח את אזורי הרישום כדי לתת להורים יותר בחירה לגבי המקום שבו ילמד ילדם[20] ובאפריל 2023 התפרסם חוזר מנכ"ל המזמין רשויות מקומיות להצטרף למהלך להרחבת אזורי בחירה מבוקרת, הנשען על החלטת ממשלה משנת 2010.[21]
באפריל 2023 ביקש קיש למנות את דודי שוורץ לסגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, תפקיד שכל המחזיקים בו עד אז היו מהאוניברסיטאות הציבוריות,[22] אך המינוי לא זכה לרוב. במסגרת תפקידו כשר החינוך הביא לאישור הממשלה מינויים למועצה להשכלה גבוהה של תומכי הרפורמה המשפטית, זאת למרות התנגדות של ועד ראשי האוניברסיטאות למינויים.[23][24]
קיש הצהיר שהעלאת כמות בוגרי הרפואה בישראל הוא יעד מרכזי שלו.[25] הוא דרש להעביר את האחריות על לימודי הסטודנטים לרפואה בשנים הקליניות לידי המדינה[26] ופעל לקדם הכרה בבית ספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן[27][28], הכרה שהושגה בנובמבר 2024.[29] בצעדים אלו הוא פעל אל מול התנגדות של ועד ראשי האוניברסיטאות, לגביו טען שהוא "פועל בניגוד עניינים מובהק בעניין פתיחת בתי ספר לרפואה כדי לשמור על כוחו ושליטתו בתחום".[30]
במאי 2024 בחר קיש בדניאלה חיון־יחזקאלי למנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה משום שהייתה האישה היחידה בין המועמדים הסופיים, אולם בחירה זו נפסלה על ידי רשות החברות.[31][32]
לאחר מתקפת הפתע על ישראל קיש היה מהראשונים בממשלה שהצהירו על נטילת אחריות.[33] השר ומשרדו נדרשו להתמודד עם סגירתם של מוסדות החינוך בתחילת המלחמה ופתיחתם ההדרגתית בהמשכה, וכן עם מעבר תלמידים רבים למקום מגורים חדש.[34] לאחר שאוניברסיטאות השעו סטודנטים שהשמיעו קריאות תמיכה בחמאס, העביר החלטה במועצה להשכלה גבוהה הקובעת כי על האוניברסיטאות לנקוט בצעדים בנושא. ראשי האוניברסיטאות התנגדו למהלך ודרשו שקיש לא יפגע בעצמאות שלהן.[35]
בשנת 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, לאחר שאיל וולדמן, יזם ואיש עסקים שהיה שותף להובלה ולמימון המחאה נגד הרפורמה המשפטית, נבחר לקבל את הפרס בקטגוריית יזמות, הודיע קיש שבשנה זו יוענק פרס ישראל בקטגוריה אחת בלבד: "תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית".[36] לאחר שהוגשה עתירה בבג"ץ נגד ההחלטה, בנימוק שקיש פעל משיקולים זרים, עתירה שהצטרפו אליה באופן חסר תקדים שתי ועדות פרס, ולאחר שהייעוץ המשפטי סירב להגן על עמדתו – חזר בו קיש מההחלטה.[37]
קיש הוא אב לארבעה ילדים מנישואיו הראשונים. בנו מתן נפטר בגיל 13.[38]
בספטמבר 2022 נישא בשנית, לטלי שר.[39]
קיש מתגורר בהוד השרון.