יואזאס אמברזוויצ'וס-ברזאיטיס
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |||
| לידה |
9 בדצמבר 1903 מריאמפולה, האימפריה הרוסית  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
28 באוקטובר 1974 (בגיל 70) סאות' אורנג', ארצות הברית | ||
| מדינה |
ליטא | ||
| מקום קבורה |
כנסיית תחיית ישו בקובנה | ||
| השכלה | |||
| |||
| פרסים והוקרה | |||
|
הצלב הגדול של מסדר הצלב של ויטיס | |||
  | |||
יואוזאס אמברזוויצ'וס-ברזאיטיס (בליטאית: Juozas Ambrazevičius-Brazaitis; 9 בדצמבר 1903 בטאקישקאי, מחוז מריאמפולה – 28 באוקטובר 1974 בסאות' אורנג', ניו ג'רזי) היה פילולוג, היסטוריון של הספרות ופוליטיקאי ליטאי, כיהן בימים הראשונים של הכיבוש הנאצי בליטא כראש הממשלה הזמנית שהוקמה על ידי "חזית הפעילים הליטאית", בתאריכים 23 ביוני 1941 - 5 באוגוסט 1941.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ביישוב באזור מריאמפולה לאיכר סימונאס אמרזוויצ'וס וליאבה מאורוקאיטייה. אחרי סיום לימודיו בגימנסיה במריאמפולה, למד באוניברסיטת קובנה (1927-1922) ובאוניברסיטת בון שבגרמניה (1932-1931). בשובו למולדת לימד שפה וספרות ופולקלור ליטאיים בגימנסיה "אאושרה" בקובנה. בשלהי שנות ה-30 של המאה ה-20 היה פעיל בארגונים של מורים ואנשי מדע ליטאים. כתב ספרים בתחום תורת הספרות ותולדות הספרות הליטאית:" Literatūros teorij ("תורת הספרות") (1930), Visoutinė literatūros istorija ("היסטוריה של הספרות העולם" - 1932-1931) בשני כרכים, Vaižgantas (1936), מקראה חדשה בשלושה כרכים (Naujieji skaitymai, Lietuvių rašytojai ("סופרים ליטאים", 1938).
הוא עבד במערכת היומון הלאומי "לייטובה" וביומון הקתולי "XX amžius" (המאה ה-20). במשך מלחמת העולם השנייה ערך עיתון מחתרתי Į laisvę ("אל החירות") אותו חידש בגרמניה אחרי המלחמה ואחר כך בארצות הברית. בשנת 1938 הצטרף לסגל הפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת ויטאוטאס הגדול בקובנה.
אחרי סיפוח ליטא על ידי ברית המועצות ביוני 1940 היה אמברזוויצ'וס אחד מראשי הארגון הלאומני הפרו-גרמני LAF (Lietuviu Aktzvistu Frontas) - "חזית הפעילים הליטאית", בהנהגתו של קאזיס שקירפה, שנאבקה בכיבוש הסובייטי ותכננה מרד נגד השלטון הסובייטי בד בבד עם הפלישה הגרמנית לברית המועצות.
ראש "ממשלה זמנית" אחרי הכיבוש הנאצי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שברית המועצות הותקפה על ידי גרמניה הנאצית עמד יואזאס אמברזוויצ'וס בראש הממשלה הליטאית הזמנית שהורכבה ב-23 ביוני 1940 על ידי "חזית הפעילים הליטאית". הוא החליף בתפקיד זה את שקירפה, שהוחזק במעצר בית בברלין. עוד לפני השלמת הכיבוש הנאצי השתתפו חברי חזית הפעילים הליטאית במבצעי טיהור הארץ מהיהודים. חבריה, שוטרים ומתנדבים ליטאים השתתפו בפרעות בקובנה ובהובלת יהודים למוות בפורט התשיעי בעיר. ממשלתו הזמנית של אמברזוויצ'וס הקימה גם את הגטו היהודי בקובנה. שר האוצר של "הממשלה" החדשה, יונאס מטוליוניס הסביר שהקמת הגטו הולמת את העמדה הנוצרית שיש להימנע מלרצוח יצורי אנוש ועדיפה דרך ההפרדה, שמא היהודים ימשיכו להזיק לעם הליטאי.[1] קיים תיעוד על שיתוף פעולה מובהק עם הנאצים של הממשלה הזמנית של אמברזוויצ'וס ושל "חזית הפעילים הליטאית" שהרכיבה אותה ביישום מדיניות ההשמדה נגד היהודים. ב-30 ביוני 1941 החליטה ממשלת-בובה זו להקים את הגטו הראשון בשטח ליטא. תוך כמה חדשים בין יוני לדצמבר 1941 הושמדו רוב יהודי ליטא. משטרה של משתפי פעולה ליטאים סאוגומו פעלה נגד האזרחים היהודים בכל רחבי ליטא, וגם נגד קבוצות לוחמות פולניות שנאבקו בנאצים באזור וילנה. היא השתתפה בכל שלבי רצח העם נגד האוכלוסייה היהודית ו פעלה נגד האוכלוסייה הפולנית באזור וילנה. משטרת העזר הליטאית ותושבים ליטאים אחרים ביצעו את הרציחות ההמוניות בשנים 1941–1944 ביער פונאר, שבהן הושמדו 60-70,000 יהודים וכן 20,000 פולנים, חלקם - אקדמאים פולנים מווילנה.
ב-5 באוגוסט 1941 פוזרה הממשלה הזמנית של אמברזוויצ'וס ובסופו של דבר הפכה ליטא למחוז של הרייך השלישי. החל מאוקטובר 1941 עמד אמברזוויצ'וס בראשות ארגון ההתנגדות "החזית הליטאית". החל מנובמבר 1943 עמד (בתפקיד סגן יושב ראש) בראש הוועדה הפוליטית של המחתרת הליטאית המאוחדת "הוועד העליון לשחרור ליטא". במאי 1944 על מנת להתחמק ממעצר על ידי הגסטפו סידר לעצמו מסמכים מזויפים בשם יואוזאס ברזאיטיס, ששימש אותו עד יום מותו.
אחרי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי הכיבוש מחדש של ליטא על ידי הצבא הסובייטי נמלט למערב גרמניה. בשנים 1946–1951 היה הנציג בחו"ל של כוחות ההתנגדות האנטי-סובייטית מליטא - "הוועדה העליונה לשחרור ליטא" (VLIK). בשנת 1952 הוא היגר לארצות הברית. הוא ערך שם את העיתון הליטאי "Darbininkas". כתב גם זכרונות שפורסמו בשנת 1964 תחת הכותרת "Vienų vieni" ("לגמרי לבד") ותחת שם העט נ. א. סודוביס.
אמבזוויצ'וס-ברזאיטיס נפטר בשנת 1974 בארצות הברית, בגיל 70. הוא נקבר בפוטנם שבקונטיקט. היה נשוי למשוררת, המחזאית ומבקרת הספרות וולאדה פרושצ'ונאיטה ולזוג נולדה בת, מריה ברזאייטיטה-מארטל.
סוגיות במחלוקת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיסטוריוגרפיה הליטאית בת זמננו, אמברזוויצ'וס לא נחשב לראש ממשלה חוקי של ליטא ואינו מוזכר ברשימת ראשי הממשלה של ליטא באתר הרשמי של הממשלה. בספטמבר 2000 מיוזמתו של ויטאוטס לאנדסברגיס הסיים הליטאי כמעט אישר חוק על הכרת ממשלתו של אמרזוויצ'וס כממשלה לגיטימית של ליטא, אולם בגלל גל מחאות החוק בוטל.
2012 – טקס לווייה ממלכתי בליטא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש מאי 2012 הועברה גופתו של אמברזוויצ'וס מארצות הברית לליטא והובאה קודם לווילנה, בירת ליטא העצמאית, ומשם לטקס קבורה ממלכתי בחצר כנסיית התחייה בקובנה. החלטת השלטונות הליטאים נתקלה בביקורת ומחאות מצד הקהילות היהודיות, כולל בליטא, ומצד ומרכז שמעון ויזנטל.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רחוב ואולם בעיר קובנה נושאים את שמו.
- רחוב בעיר מריאמפולה שבדרום ליטא
- מיצג הנצחה מהודר במוזיאון המלחמה בקובנה.
- 26 ביוני 2009 - קיבל אחרי המוות מידי הנשיא ואלאדס אדמקוס את עיטור "מסדר הצלב הגדול של ויטיס" בדרגת אביר
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויקי ליטא
- מאמר של דריוס אודריס באתר "15 דקות " באנגלית- Darius Udrys: Juozas Ambrazevičius-Brazaitis is no hero 18.5.2012
- 16 במאי 2012(הקישור אינו פעיל) כתבה באתר 15 דקות - על מחלוקת סביב טקס הלווייה הממלכתי של אמברזוויצ'ס
- עופר אדרת, ליטא תקבור את המנהיג הפרו-נאצי מימי השואה בטקס ממלכתי, באתר הארץ, 13 במאי 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Saul Friedlander The Years of extermination - Nazi Germany and the Jews 1939-1945, Harper Collins 2006 עמוד 242