יוסף רז

יוסף רז
Joseph Raz

לידה	21 במרץ 1939 פלשתינה (א"י)
פטירה	2 במאי 2022 (בגיל 83) האמרסמית', הממלכה המאוחדת
מקום לימודים	בייליול קולג', האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט	ה.ל.א. הארט
מוסדות	בית הספר למשפטים קולומביה
מונחה לדוקטורט	לזלי גרין, אלון הראל, חיים גנז
תחומי עניין	פילוסופיה של המשפט, מחשבה מדינית
עיסוק	פילוסוף, מרצה באוניברסיטה
הושפע מ	ה.ל.א. הארט, הנס קלזן, ויטגנשטיין
מדינה	ישראל
פרסים והוקרה	Spitz Prize
josephnraz.googlepages.com

יוסף רז (21 במרץ 1939 – 2 במאי 2022) היה פילוסוף יהודי ששימש פרופסור מן המניין בפקולטות למשפטים באוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת קולומביה. תחומי מחקריו היו פילוסופיה פוליטית, אתיקה ופילוסופיה של המשפט.

ביוגרפיה

רז נולד בפלשתינה (א"י) ב-1939. למד תואר ראשון בפילוסופיה ובמשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1963. במסגרת כנס שנערך בישראל פגש אותו הפילוסוף הבריטי הרברט הארט והתרשם מכישוריו. הארט הזמין אותו ללמוד בהנחייתו באוניברסיטת אוקספורד ורז נענה להצעה. הוא השלים את לימודי הדוקטורט ב-1967 ולאחר מכן חזר ללמד באוניברסיטה העברית כמרצה בפקולטה למשפטים ובמחלקה לפילוסופיה. ב-1972 חזר לאוניברסיטת אוקספורד, שם התמנה לפרופסור לפילוסופיה של המשפט. ב-2002 החל בנוסף ללמד באוניברסיטת קולומביה. הוא נבחר ב-1992 כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. רז ביקר לעיתים בישראל והעביר סמינרים באוניברסיטאות. ב-2014 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית. נפטר במאי 2022.

עבודתו

רז נחשב כממשיכו של הארט. ספריו עוסקים בנושאים של נורמות, סמכות ופוזיטיביזם משפטי. בתחום הנורמות רז תופס אותן כחוקים המנחים התנהגות אנושית. רז בחן מערכות בהן מתקיימות נורמות, כגון מערכת משפט. בתחום הסמכות, רז בחן שאלות על סמכות החוק כלפי אנשים במערכות משפט שונות ואת הסמכות שהחברה מאשרת על פי החוק. פוזיטיביזם משפטי מתאר לעיתים עמדה לפיה חוקים לא יכולים או לא צריכים להתבסס על מוסר. אולם, רז לא מגן על עמדה זו. על פי גישתו, פוזיטיביזם משפטי מבטא את העמדה כי אין כל קשר מושגי הכרחי בין חוק למוסר. חוק לא משתנה אם איננו צודק או לא מוסרי.

סמכות בפילוסופיה פוליטית נחלקת לשני סוגים: סמכות פרקטית וסמכות אפיסטמית. הסוג הראשון, נותן טעם לפעולה, ואילו הסוג השני נותן טעם להאמנה באמיתות מסוימות. מקובל בספרות כי המיוחד בטעם של הסמכות הוא שהוא אינו תלוי בתוכן הדברים, והכפוף לסמכות מקבלו משום שהוא בתחום הסמכות של מנפיק הטעם. בעבודתו, רז מסביר כי הדרך שבה סמכות עובדת היא באמצעות "הטרמה" (Preemption). כך, בניגוד לשיקולים אחרים המנחים את האדם בבחירתו – הטעם של הסמכות מכריע ללא שקילה (ובמובן המטאפורי, בטרם נשקל מול טעמים אחרים). לגישתו של רז, סמכות תהיה מוצדקת כאשר היא יודעת להחליט יותר טוב מהפרט, אשר ניצב למול שיקולים רבים ולא פעם אינו טוב בלקבל החלטות על בסיסם.

עבודותיו האחרונות של רז עוסקות פחות בתאוריה משפטית ויותר בפילוסופיה פוליטית ופילוסופיה של הפעולה. בפילוסופיה פוליטית רז תומך בליברליזם פרפקציוניסטי,^[1] אשר דוחה את דרישת הנייטרליות מהמדינה ביחס לדרכי חיים, הגדרת הטוב וכיוצא בזה.^[2] באתיקה, הוא מגן על מוסר פלורליסטי (Value pluralism) ועל הרעיון שערכים שונים לא ניתנים להשוואה ולמדידה (רז משתמש במונח Incommensurable, ואילו היום הולך ועולה מעמדו של מונח מתחרה – Incomparable).

לפי רז, לאוטונומיה יש ערך אך כאשר היא נעשית "In the pursuit of the good", ואולם, משעומת עם טענותיו – הודה רז לא פעם כי יש ערך גם לכך שדברים רעים נעשו בשם עושם. בבסיס עמדתו של רז עומדת גישתו כי מעשים הם חמורים יותר כאשר הם נעשים על ידי סוכן מוסרי אוטונומי.

עוד לפי רז, אוטונומיה היא בעלת ערך אך כאשר ישנו מגוון של אופציות בחירה ומגוון זה הוא בעל ערך. רז ממחיש זאת באמצעות שתי דוגמאות: דוגמת הבור ודוגמת האריה. בדוגמה הראשונה, לאדם התקוע בבור אין מגוון של אפשרויות בחירה, ועל כן חייו אינם אוטונומיים. בדוגמה השנייה, מושא הדוגמה שקוע כל חייו בבריחה מפני איום האריה, ועל כן יש לו מגוון רחב של דרכי פעולה, אך אלה אינן בעלות ערך, ומטרתן היחידה להציל את עורו – ומכאן שאינו אוטונומי. רז ממשיך מכאן לטעון כי חיים בעלי ערך הם חיים אשר מושקעים בפרויקטים בעלי ערך אשר נבחרו באופן אוטונומי. רז מסייג עמדה זו לנסיבות החברתיות דהיום, ולגישתו בנסיבות חברתיות אחרות אוטונומיה לא הייתה תנאי הכרחי לחיים בעלי ערך (בימי הביניים למשל).^[3]

בעבודותיו יש גם התייחסות לבעיית אי הזהות.

פרסים והוקרה

• זוכה בפרס טאנג בקטגוריית שלטון החוק לשנת 2018.

כתביו

• יוסף רז, "הזכות למרי אזרחי" בתוך גבול הציות, דינה וישי מנוחין (עורכים), יצא לאור על ידי סימן קריאה ויש גבול, 1985

• The Authority of Law (1979; 2nd ed., 2009)
• The Concept of a Legal System (1970; 2nd ed., 1980)
• The Morality of Freedom (1986)
• Practical Reason and Norms (1975; 2nd ed., 1990)
• Ethics in the Public Domain (1994; rev. pbk. ed., 1995)
• Engaging Reason (1999)
• Value, Respect and Attachment (2001)
• The Practice of Value (2003)
• Between Authority and Interpretation (2009)
• From Normativity to Responsibility (2011)

ספרים על הגותו

• Lukas H. Meyer et al. (eds.), Rights, Culture and the Law: Themes from the Legal and Political Philosophy of Joseph Raz, Oxford: Oxford University Press, 2003
• R. Jay Wallace et al. (eds.), Reason and Value: Themes from the Moral Philosophy of Joseph Raz, Oxford: Clarendon Press, 2004

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוסף רז בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של יוסף רז (באנגלית)
• אתר אישי
• דף באוניברסיטת אוקספורד
• דף באוניברסיטת קולומביה(הקישור אינו פעיל)
• גיליון חגיגי של כתב העת המשפט שהוקדש להגותו של פרופ' יוסף רז
• כבוד האדם וחירותו לסרב, פורסם בהארץ, 31 בדצמבר 2003

הערות שוליים

1. Perfectionism in Moral and Political Philosophy, Stanford Encyclopedia of Philosophy
2. ההוגים המרכזיים הדוגלים בדרישת הנייטרליות הם רונלד דוורקין, אקרמן, רולז ולרמור
3. Raz, Joseph, The Morality of Freedom., Oxford Scholarship Online, 1986