הנדל באולפן תחנת הרדיו 103fm, 2021 | |||||||||
לידה |
22 במאי 1975 (בן 49) י"ב בסיוון ה'תשל"ה פתח תקווה, ישראל | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||||
השכלה | דוקטור (אוניברסיטת תל אביב) | ||||||||
עיסוק | בעל טור ופובליציסט, מגיש רדיו וטלוויזיה, מרצה ודוקטור להיסטוריה, פוליטיקאי | ||||||||
מפלגה | תל"ם, דרך ארץ | ||||||||
סיעה | כחול לבן, דרך ארץ, תקווה חדשה | ||||||||
בת זוג | שירי וינברג-הנדל | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||
אות אביר איכות השלטון (2012) | |||||||||
יועז הנדל (נולד ב-22 במאי 1975, י"ב בסיוון ה'תשל"ה) הוא איש ציבור ישראלי, שכיהן כשר התקשורת וכחבר הכנסת בסיעות "כחול לבן" ו"תקווה חדשה" מטעם המפלגות "תל"ם" ו"דרך ארץ".
לפני כניסתו לפוליטיקה היה איש מערכת הביטחון, פובליציסט, מגיש רדיו וטלוויזיה, ראש המכון לאסטרטגיה ציונית, ומרצה באוניברסיטה. בעל תואר דוקטור בהיסטוריה. סגן-אלוף במילואים.
הנדל נולד בפתח תקווה, לאמו מרים ולאביו יונה שעלה מרומניה בשנת 1961. הוא גדל והתחנך על ערכים דתיים-לאומיים בבית הוריו, בהתיישבות אלקנה שבשומרון. במהלך לימודיו התיכוניים – החליט הנדל להוריד את הכיפה[1].
בשנת 1993 התגייס לצה"ל והתנדב לשייטת 13. הנדל השלים את הכשרת מסלול הלוחם בקומנדו הימי[2] ויצא לקורס קציני חי"ר. עם תום הקורס שב לשייטת, שם שימש כמפקד צוות[3] וכמפקד פלוגה[4], בין היתר במבצע ענבי זעם[5]. הנדל השתחרר מצה"ל לאחר כשש שנים וחצי, אולם המשיך לשמש בתפקידים נוספים במערכת הביטחון הישראלית עד גיל 29; בין היתר בשב"כ במהלך האינתיפאדה השנייה[6][7]. הוא סגן-אלוף במילואים, ולחם במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה[8] ובמלחמת חרבות ברזל.
באוגוסט 2011 מונה לראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. בתחילת שנת 2012 מונה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כחבר בצוות המשא ומתן עם הפלסטינים בירדן. השיחות הסתיימו ב-26 בינואר 2012. בפברואר 2012 התפטר מתפקידו, עקב פרשת נתן אשל[9].
למד בחוג להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, ושם גם סיים את עבודת הדוקטורט בהיסטוריה, בנושא "אמצעי המודיעין בעולם העתיק - ממרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא" אצל הפרופסורים אהרן אופנהיימר ובנימין איזק[10]. במהלך לימודיו שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ופרסם מספר מחקרים בנוגע למודיעין הישראלי, מלחמת לבנון השנייה, ולוחמה זעירה.[דרוש מקור]
מאז 2009 ועד 2013 שימש כמרצה באוניברסיטת בר-אילן קורסים בנושא טרור וגרילה במחלקה למדע המדינה.[דרוש מקור]
כתב טורים קבועים ב"ידיעות אחרונות" בנושאי פוליטיקה, צבא, ציונות ויהדות, ובעבר טור פרשנות ביטחונית ב"מקור ראשון", וכמו כן כתב בעברו גם בעיתון "מעריב", בין השאר פרסם ב"ידיעות אחרונות" סדרת כתבות תחת הכותרת "מיהו יהודי" – שעסקה בזרמים השונים ביהדות, ו"ארץ השמאלנים" - שעסקה בשמאל הפוליטי בישראל.
מדי שבוע הגיש את תוכנית הרדיו "רצועת הביטחון" בגלי צה"ל, ואת תוכנית האקטואליה הטלוויזיוניות "שישי בבוקר" בערוץ 10 לצידה של אפרת שפירא-רוזנברג.
בספטמבר 2010 יצא לאור ספרם של הנדל ושל פרופסור זכי שלום "תנו לצה"ל לנצח", בנושא האינתיפאדה השנייה והמאבק בארגוני טרור. הספר זכה בפרס ראשון לספרות צבאית ע"ש מולדובן באותה שנה. במרץ 2011 יצא לאור ספרם של הנדל ושל העיתונאי יעקב כץ "ישראל נגד איראן - מלחמת הצללים"[11]. בספר נבחנים מהלכי המלחמה בין ישראל לאיראן מאז מלחמת לבנון השנייה, שיטות הפעולה החשאיות, האמצעים והכוונות העתידיות, תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה, מבצע עופרת יצוקה, המרוץ אחר טכנולוגיה, הקרבות הקיברנטיים, ההתנקשויות ומלחמת הברחות הנשק דרך הים. בדצמבר 2015 פרסם את ספרו הרביעי "בארץ לא זרועה - מסע ישראלי" שעסק בחברה הישראלית ושבטיה, באתגרים המדיניים והביטחוניים בגוף ראשון. הספר הוגדר על ידי העיתונאי רענן שקד כגרסה מודרנית-ימנית של "פה ושם בארץ ישראל" מאת עמוס עוז[1].
בשנת 2016 השתתף בפרק בסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" בנושא מרד החשמונאים.
ב-15 במאי 2017, עם תחילת שידורי תאגיד השידור הישראלי הגיש לצידה של מיכל רבינוביץ' את התוכנית הטלוויזיונית "שבע אקטואלי" בערוץ כאן 11, אך כעבור שלושה חודשים הפסיק להגיש את התוכנית[12]. החל מ-2017 שידר לצד ניצן הורוביץ פעם בשבוע את תוכנית הרדיו "מצד שני" בגל"צ.
במרץ 2012 מונה הנדל לראש המכון לאסטרטגיה ציונית[13]. במקביל הנדל חזר לכתוב עבור "ידיעות אחרונות". באוקטובר 2012 זכה הנדל בתואר אביר איכות השלטון על טוהר מידות, מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל, בשל חשיפת פרשת נתן אשל בעת שהיה ראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה. שנה לאחר מכן זכה בפרס מופת חברתי של תנועת אומ"ץ.
במרץ 2013 הודיע המכון לאסטרטגיה ציונית שבראשו עומד הנדל על הקמת ארגון זכויות אדם בשם "זכויות אדם כָּחוֹלָבָן"[14][15]. הנדל טען בטוריו כי הזכות על ארץ ישראל מלווה בחוב מוסרי. בכנס ההקמה טען הנדל שהציונות איננה מונופול של הימין וזכויות האדם אינן מונופול של השמאל. בניגוד לארגוני זכויות אדם אחרים הפועלים בשטחים, מדיניות הארגון היא שלא להעביר מידע על הפרת זכויות לתקשורת אלא ל"גופי חקירה מוסמכים בצה"ל". דרך זכויות האדם עוסק הארגון של הנדל בהסברה למען מדינת ישראל, ומציג לדבריו את "המאמצים והיתרון המוסרי הגדול" של התנועה הציונית. ב-2013 זכה הנדל באות אומ"ץ לזכויות אדם על הקמת הארגון[16].
בנוסף, משמש הנדל כחבר במועצה הציבורית של ארגון רבני בית הלל, נט"ל, בחבר הנאמנים של עמותת "בשביל המחר" ופעיל חברתי בעוד ארגונים אחרים.[דרוש מקור]
בדצמבר 2017 הוביל מחאה בירושלים במקביל להפגנה בתל אביב נגד השחיתות[17].
לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, ניהל הנדל יחד עם אלעזר שטרן מגעים שלא הבשילו להצטרפות למפלגות עם שלם, התנועה ויש עתיד[18][19].
בינואר 2019 הצטרף למפלגת תל"ם, בראשותו של משה יעלון. בפברואר חברה מפלגת תל"ם לרשימת כחול לבן (ביחד עם מפלגות חוסן לישראל ויש עתיד), והתמודדה עמה בבחירות לכנסת העשרים ואחת. הנדל מוקם במקום התשיעי ברשימה והוא נכנס לראשונה לכנסת. ב-3 באוקטובר 2019 הושבע כחבר בכנסת ה-22.
בכנסת ה-23 במהלך הפילוג בסיעת כחול לבן שחל בעת בחירת ראש סיעתם בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת, הצביעו בעדו הנדל ועמיתו למפלגת תל"ם צבי האוזר, בעוד ששאר חברי מפלגת תל"ם ויש עתיד נעדרו מההצבעה כאות מחאה[20].
ב-29 במרץ 2020 אושרה בוועדה מסדרת התפצלותו יחד עם צבי האוזר מסיעת תל"ם לסיעה חדשה בשם "דרך ארץ"[21]. הנדל שימש כיו"ר הסיעה בכנסת.
ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר התקשורת.
בתחילת יוני, השר ומשרדו הודיעו על מהלך לפתרון בעיית המסרונים המזויפים. מדובר על תופעה לפיה ניצלו גורמים שונים את האפשרות להשתמש במספרי טלפון של מנויים אחרים והפיצו מסרונים בשם המנויים, תוך התחזות להם והפצת מסרים מזויפים בשמם[22].
משרדו המשיך בביצוע של שינויים באסדרה של פריסת הסיבים האופטיים בשטחי ישראל[23]. כמו כן, הנדל אימץ את המלצות ועדת רוזן, ועדה שמטרתה ייעוץ ובחינת שירותי הדואר. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר דניאל רוזן, מונתה בנובמבר 2018 על ידי שר התקשורת, איוב קרא, והגישה את המלצותיה בפברואר 2019, אך קרא נמנע מלעסוק בהן, וכך גם הבא אחריו, דודי אמסלם[24][25]. מתווה הסיבים האופטיים שהוא קידם אושר בממשלה[26].
בסוף יוני 2020, פנה הנדל למנכ"ל לשכת הפרסום הממשלתית וביקש לקבל את נתוני הפרסום בפייסבוק, זאת לצורך צמצום הפרסומים הממשלתיים בפייסבוק ובגוגל, ברקע המחאה העולמית נגדן[27].
בנובמבר 2020 ביקר הנדל ברואנדה, שם נפגש עם הנשיא פול קגאמה. במהלך הפגישה חתמו השניים על הסכם שיתוף פעולה בין המדינות בתחום קידום תקשורת ויזמות טכנולוגית. מלבד הנשיא פגש גם את שרת התקשורת הרואנדית[28].
ב-9 בדצמבר 2020 הודיע הנדל יחד עם שותפו צבי האוזר על הצטרפות סיעת "דרך ארץ" למפלגת "תקווה חדשה" אותה הקים יום קודם לכן השר לשעבר גדעון סער[29]. חמישה ימים לאחר מכן פוטר על ידי ראש הממשלה החלופי, בני גנץ[30]. למחרת, המליץ לאשר לחברת HOT להיכנס למיזם הסיבים IBC ופרסם שימוע להפחתת תעריפי הטלפון הקווי של בזק[31].
ב-6 באפריל 2021 נבחר הנדל לכנסת ה-24 מטעם "תקווה חדשה". ביוני 2021, עם השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש, מונה בשנית לשר התקשורת. יום לאחר השבעתו התפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי"[32]. ימים ספורים לאחר המינוי אישר את ביטול הפיצול בין התשתית לספק בשוק האינטרנט. הרפורמה תביא לכך שלכל צרכן בישראל תהיה כתובת אחת לרכישת שירותי אינטרנט ולפתרון תקלות[33]. רפורמה זו קודמה על ידו בקדנציה הקודמת[34].
בדצמבר 2021, החליט שמחיר הטלפון הקווי יוזל ב-40%[35]. במרץ 2022 אושרה רפורמה בדואר[36].
לקראת הבחירות לכנסת בשנת 2022, חתם על הסכם איחוד עם סיעת "ימינה" בראשות איילת שקד, וקיבל את המקום השני ברשימת "הרוח הציונית". ב-11 בספטמבר הודיעו שקד והנדל שהם החליטו על פירוק השותפות הפוליטית ו"הרוח הציונית" בעקבות חילוקי דעות[37]. יומיים לאחר מכן הודיע על לקיחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים[38].
הנדל משמש יו"ר דירקטוריון RNDC וכדירקטור בחברות נוספות. בנוסף, הוא מוביל תנועה אזרחית של ימין ליברלי. במהלך מלחמת חרבות ברזל גויס הנדל לשירות מילואים והשתתף בלחימה ברצועת עזה[39]. אחר כך, נקרא לעמוד בראש גדוד חדש, "מגן בארי"[40], בו משרתים חיילי מילואים מיחידות מיוחדות (שייטת, מגלן, אגוז, שלדג, לוט"ר, מטכ"ל וסיירות) שעברו את גיל הפטור משירות בצה"ל[40][41]. הגדוד הוקם ב"חטיבת השומר", והוצב כגדוד מתמרן בפיקוד מרכז.
הנדל נשוי לשירי וינברג-הנדל, רופאת נשים, ולהם ארבעה ילדים. מתגוררים במושב נס הרים שבהרי יהודה.
דודנו של אביו הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם המפד"ל ולאחר מכן מטעם מפלגת תקומה, צבי הנדל[42].
הנדל התחנך בבית דתי-ציוני, אם כי במהלך נעוריו החליט להוריד את הכיפה. כיום מגדיר עצמו כבעל תפיסה ימנית, ממלכתית, ליברלית[43].
בכנס הרצליה 2013 הוא הסביר שהוא תומך בהפרדה חלקית מהפלסטינים, צמצום הסכסוך ולא-רואה אפשרות ליישום הסכם שלום בדור הזה. הנדל הציע לספח את גושי ההתיישבות ובקעת הירדן, לאזרח את הערבים שגרים שם ובתמורה להגדיל את שטחי הרשות מ-A ל-B, ליצור רצף פלסטיני ושדרוג של מעמדם המדיני ואת שאר השטח להשאיר שנוי במחלוקת. הנדל קרא לזה מיצוי הקונצנזוס הישראלי וצמצום גבולות הסכסוך. בריאיון לשרה העצני-כהן אמר הנדל כי "אין פתרון מוחלט לסכסוך"[44] והציג הצעה למעין "תוכנית אלון מצומצמת". הצעתו כוללת סיפוח גושי ההתיישבות ובקעת הירדן תוך מתן אזרחות ישראלית לתושבים הערבים וסיפוח של כ-30 אחוזים מהשטח שבו חיים מרבית היהודים. שאר שטח C, כ-30% משטחי יהודה ושומרון, יישארו לעת משא ומתן להסדר הקבע.
כמו כן הוא אמנם תומך בפונדקאות להומוסקסואלים והוא בעד חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, אך מנגד – הנדל מסתייג מנישואים חד-מיניים[45].
שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
שרי הדואר | מרדכי נורוק • יוסף בורג • ישראל ברזילי • בכור-שלום שטרית • בנימין מינץ • אליהו ששון • ישראל ישעיהו-שרעבי • אלימלך-שמעון רימלט | |
שרי התקשורת | שמעון פרס • אהרן אוזן • יצחק רבין • מנחם בגין • מאיר עמית • יצחק מודעי • יורם ארידור • מרדכי צפורי • אמנון רובינשטיין • גד יעקבי • רפאל פנחסי • משה שחל • שולמית אלוני • לימור לבנת • בנימין בן אליעזר • ראובן ריבלין • אריאל שרון • אהוד אולמרט • דליה איציק • אברהם הירשזון • אריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • איוב קרא • דודי אמסלם • יועז הנדל • איתן גינזבורג • יועז הנדל • שלמה קרעי |